אימון אישי במהות הצבעים- הרקע - חלק א' 

נפש בן האנוש מחולקת כמו בניין ליסודות ולשלד, הרי הוא
גוף הבניין, המחולק כשלעצמו לתתי חלקים, אלה הן הקומות.
כ"יסודות פנימיותינו" נחשבת, תקופת ילדותינו ונעורינו,
בהם קיבלנו את: הידע, הערכים, האמונות, ההשקפות
והכישורים הבסיסיים, איתם אנו יוצאים אל העולם על מנת
להתקיים ולשרוד. ועוד, במסגרת היסודית שבאותה "אסופת
ערכינו המוספים" קיימת בנפשנו, גם תפיסת העצמי שלנו
בנוגע לנושאים, כגון: ביטחוננו העצמי באשר לאיכותנו-
לחיוב, או בצורה הפוכה- בתחושת חוסר הערכה עצמית
מספקת, עקב קורות חיינו; בכל הקשור לדימויינו
העצמיים, כפי שהללו נתפסים אצל כל קרובינו ומכרינו;
אהבת העצמי שבנו או לחילופין- ההתעסקות בהרס
עצמנו (באופן הכרתי או בלא התחברות למעורבות
הכרתית). עד כאן, באשר לבסיסינו, המשמשים
פועל יוצא למימוש ולמיצוי תכלית עולמינו, בכל
מישוריי חיינו- בעת תפקודנו כבוגרים עצמאיים.
השלב השני ,כאמור, הינו- "הבניין", המסמל
את שלל השלבים השונים במסגרות הקיום, בהם
אנו בוחרים לחיות, כגון: מוסד להקניית השכלה
גבוהה, מקום תעסוקה, 'קיננו הזוגי', השתתפותנו
במיזם התנדבותי לשעות הפנאי, בילוי עם חברינו
וקרובינו- איתם אנו חולקים זמן איכות וכדומה.
ביחס ישר "להעמקת": ההקדשה, ההשקעה, ומתן
האהבה ל"יסודות" אשר בנפש האדם, תתאפשר-
"פונקצית הגבהת קומות", הריהו מימוש פועלה,
כפי שזה ניבט מבעד ל"בנין חייה"... כלומר, נפש
אשר הגיעה למצב- "רוויה" ומיצוי צרכיה (למינם)
הרגשיים, ברמת- "יסודות ילדותה", תהפוך למושא
פוטנציאלי אדיר, 'להרקיע שחקים' ולהגשים את
חזון קיומה... ביחס הפוך ולעומתה- נפש אחרת,
החווה "בתקופתה היסודית" שבראשית חייה:
דיכוי מנטאלי והכנעת עצמיותה, השפלות
ומחסור בהפגנת דאגנות (בדרגות משתנות)
תהיה קשה לעין ערוך, מאחר ואיננה חשה
במסגרות חייה שונות- 'כשווה בין שווים',
ואינה ברת יכולות וכלים המאפשרים התמרה
באוריינטציה של "בניין רב קומות", המכביר
הצלחה, במיצוי גלם הפוטנציאל באישיותה, לכן
היא תלווה בעכבות ובקשיים רבים יחסית, בזמן
הניסיונות "לחדור" אל מרכז הכובד שבמהות
הגשמתה... זאת בעוד נפש רעותה, מחוזקת בשפעת-
"תמיכות וחיזוקים" של אהבה, משחר ילדותה ונעוריה...


העדפותינו האישיות, כפי שהן מתבטאות בבחירת
צבעי מלבושינו (ובבחירת צבעים בכללה), משקפת
ו"מקרינה לאחור" אל עבר האופק האין סופי כמעט-
בצורת מייצג הניסיונות בהם עמדנו לאורך מסלול
חיינו; כלומר, הצבעים בהם אנו נוהגים להתלבש-
אינם בגדר עוד אחד מן המהלכים השגרתיים שלנו,
כדוגמת: שמירה על סגנון חיינו בסימן עמידה בצו
האופנה; בחירת פריט לבוש באופן אקראי; ניסיון
לשמירת המראה המינימליסטי בהיקפים או סגנון
לבוש וצבעים-"שהפכו הרגל" לאחר רכישת מותג
כזה, אחר או עקב בחירת צבעים מסוימים...
הצבעים אותם אנו לובשים (במודע ובין שלא)
נבחרים בקפידה ובהתאמה לאופי הממשק אשר בין
תפיסת העצמי שבנו ("כפי שזו נובעת מאופי
עברנו, הרי הם "יסודותינו"- לעיל) לבין מסגרות
קיומנו, בעת הקמת- "בניין חיינו", כנאמר לעיל...


מכאן, העדפות כאלה או אחרות יוצרות: התבטאות,
חושפות, ומרמזות באופן גלוי בכל הקשור למכלול
תחומיי חיינו השונים, כגון: משאלות ורחשי לבנו,
צרכינו המנטאליים והפיזיולוגיים, תכונותינו,
כישורינו, חולשותינו, והמנטאליות- אותה אנו
מחצינים ועל ידה- "זועקים להעמקת היסודות, החיזוקים
ואל התוספת בתמיכות"... ועוד, הצבעים בהם אנו בוחרים
כצבעי לבושנו בהווה, משקפים ומספקים הראייה לתחושת
התאום או המחסור בתאום פנימי, השורים בנפשנו במסגרת
יחסיי הגומלין, אשר במערכת קיומית זו או אחרת והמלווה
את חיינו (מקום עבודתנו, חיינו הזוגיים, מוסד לרכישת
השכלתנו וכולי) בדינאמיות, מן הסתם, ממסגרת
חיינו האחת למשנה, ע"פ שביעות רצוננו, רמת הסיפוק
והשלמות הפנימיים שבעצמנו, בכל אחת ואחת מהן לגופה...


*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*


בחלקים הבאים של סדרת מאמרים זו, נלמד- לאבחן,
לזהות ולאפיין, את מגוון הצבעים, משמעותם והדרך
בה הם מונעים בעדנו מלהתקרב אל אותו התהליך הייעודי
בסימן ההתפתחות וההגשמה החבויים והטמונים לרוב,
במסתריי תאינו האפורים ונשמותינו הדואבות... זאת,
באמצעות נטרולם של הצבעים כפקטורים "המעכבים
ומרדימים" את תהליכי חיינו, לעתים בלא משים... אזי,
תיווצר עבור חיינו אפשרות החבירה אל שלל "צבעיה-
החיוניים" ובתהליך הכרונולוגי, אף למציאת האוריינטציה
הבריאה והנכונה יותר עבורנו, בכל הנוגע למגמת בחירה
אותנטית, בסגנון לבושנו; לשם תגבור ומימוש תחושת
החיות והאושר הפנימי- על שלל היבטיה הקיומיים...


בשפעת מאורות ואהבות

מנשמתי-
אל זו שלכם -

איל