השם בזיליקום מקורו בשם "בזיליקה". בימי הביניים גידלו את הבזיליקום בגינות של מנזרים – מאחורי ה"בזיליקה" (אחד משמותיה של הכנסייה). יש הרואים בבזיליקום סימן לשפע, פריון ואהבה ויש המייחסים לבזיליקום תכונות מנוגדות.
גרסא נוספת טוענת שהמילה בזיליקום הינה נגזרת של המילה היוונית "מלך" וייתכן והיא מצביעה על כך שהמרפאים הקדומים שמרו כבוד גדול לצמח.
את הבזיליקום ניתן למצוא בשלל סוגים, זנים ומינים, אך בארץ שכיחים 3 מתוכם: בזיליקום בעל עלים מחודדים, הנקרא גם "ריחן". זהו בזיליקום בעל טעם גס יחסית, על כן עדיף להשתמש בו לתבשילים או למרקים ולא היכן שנדרש בזיליקום חי. לבזיליקום הירוק עלים מעוגלים וטעמו עדין יותר משל הריחן. הבזיליקום טוב לשימוש היכן שנדרש בזיליקום טרי כדוגמת פסטו. הבזיליקום הסגול דומה במראה ובטעם לבזיליקום הירוק אך משמש בעיקר לקישוט.
שימושי הבזיליקום על פי הרפואה העממית:
- בעבר השתמשו בבזיליקום בכדי לשפר את זרימת הדם והעיכול.
- ניתן להתשמש בבזיליקום כדי להרגיע עיניים אדומות ולהקלה על גירוד בעור.
- טיפול בעקיצות יתושים וחרקים – מועכים עלי בזיליקום ומורחים על העקיצה. הטיפול מביא להקטנת נזק העקיצה ולהרגעת הגירוד.
- טיפול בשיעול ודלקות גרון – סוחטים את הנוזל מעלי הבזיליקום ומוסיפים כמות שווה של דבש. את הסירופ המתקבל שותים כתרופה.
- משמש לטיפול במניעת ריח רע מהפה, מגן מפני עששת ויכול לשמש כמשחת שיניים.
