אין חולק כי החיים בעולם המודרני מלאי הפתעות וריגושים, ברם, בעשור האחרון מאז הולדת האינטרנט במתכונתו הנוכחית, לא חולף יום, שבו עינינו המשתאות בוחנות טכנולוגיה חדשה, שלטענת ממציאה - תהפוך את האינטרנט על פיה. ובעוד אנו נאלמים דום לנוכח נפלאות החיים הקיברנטיים עולה לו, בשקט מה, רעיון שיתופי חדש מגובה בטכנולוגיה הנכונה, שגורם למהפכה ש-ICQ עשתה ברשת להיראות כה קטנה. חברת Napster.com עומדת מאחורי רעיון שכזה הידוע בשם הקוד ?file swapping?, סופגת בימים אלה מהלומות רבות בגין המשמעויות הכלכליות-משפטיות שנובעות מהשירות שהיא מספקת ברשת. ראשית יש להבין כיצד המנגנון של Napster פועל. Napster הקימה מנגנון המאפשר לגולשים להניח קישור למחשבים שבשימושם. קישור זה בצירוף פרטים שונים מאגד בתוכו את שמות קבצי ה- MP3 שנמצאים על המחשב האישי של הגולש ופרטים שונים לגביהם, כגון שם היצירה, שם היוצר וכיו``ב. וכך הקישור לקבצי MP3 על האינפורמציה המלווה אותם מצטרפים למאגר המידע של Napster וכל גולש שנפשו חפצה בקובץ MP3 נכנס למאגר המידע, בוחר את היצירה ומורה כי הוא מעוניין להוריד את קובץ ה-MP3 שמכיל אותה למחשבו האישי. בשלב זה המנגנון מאחורי מאגר-המידע מחבר את המחשב האישי של אחד הגולשים שמציע את הקובץ ממחשבו, למחשב של הגולש שמבקש להעתיק את הקובץ למחשבו. נשמע מאוד פשוט ! ואכן הביצוע בפועל הינו פשוט למדיי, יתרה מכך, הקונספט מאחורי הטכנולוגיה הינו מהפכני בכך שהשיתוף בקבצים דרך האינטרנט הפך בין רגע לקל, יעיל וחסר תקדים בנגישותו. לראיה, השימוש בטכנולוגיה זו הגיע לממדי ענק עד כדי כך שבמספר אוניברסיטאות בארצות הברית, שליש מרוחב הפס שהוקצה להן נתפס על-ידי הסטודנטים ששיתפו קבצים ברשת. במילים אחרות, הטכנולוגיה מאפשרת למשתמש יחיד להתחבר, בפוטנציאל, לעשרות אלפי מחשבים אחרים ולקבל מכל אחד מהם תוכן דיגיטאלי שבמקרה של Napster הינו קבצי MP3. עד פתיחת שערי העולם הקיברנטי, בפועל, לא היה ניתן לבצע את רעיון השיתוף כפי שהטכנולוגיה מאפשרת כעת, בעוד ששינוי קונספטואלי שכזה גורם ממש בימים אלה ללחץ דם גבוה במיוחד אצל איילי עולם המדיה בכלל ולבעלי חברות התקליטים בפרט. יישום הרעיון לשיתוף מלא ברשת אינו מפתיע כל כך מאחר ומזה זמן רב אנשי רוח ומדע גרסו כי האינטרנט בצורתו הנוכחית אינו מקיים ולו אחוז אחד מהפוטנציאל הטמון בו, הן מהבחינה הטכנולוגית והן מהבחינה הישומית. עד לתחילת דור Napster, רוב השיתוף באינטרנט נבע מהרעיון שעוצב עוד לפני שהרשת הוקמה באמצעות אותם שרתי BBS שבכדי ליצור עימם קשר היה על המשתמש ליצור קשר ישירות לשרת ה- BBS ולהשתמש בשירותים ובמידע שהיו על אותו שרת. כך עיקרון המרכוז המשיך גם בראשית הקמת האינטרנט כאשר הגולשים שרצו לשתף מידע פנו לאתר מסוים ברשת והעלו או משכו מידע ממנו. מאחר ובקבצי MP3 עסקינן, לאלה שעדין אינם יודעים - מדובר על קובץ קול הנושא בקרבו מידע דיגיטאלי שעבר כיווץ מיוחד. הייחודיות של קובץ זה נובעת מיכולתו לאכסן כמות מידע גדולה (שמבדילה בין איכות שמיעה טובה ככל שהמידע רב יותר, לגרועה ככל שכמות המידע קטנה יותר) בקובץ קטן למדי שניתן להעבירו ברשת במהירות וביעילות. MP3.com החלה את רעיון השיתוף באמצעות טכנולוגיה המתבססת על רעיון מאגר מידע מרכזי שמכיל את הכותרים ומאפשר רק לבעלי הכותר הפיזי להשתמש בשרות שלהם בכל מחשב שיבחר. באמצעות רעיון וטכנולוגיה חדשנית ניסתה MP3.com לשמור על זכויות היוצרים בכותרים, ברם, גם ניסיון זה לא עזר והם מצאו עצמם תחת התקפה מסיבית של בעלי עניין בשמירה על זכויות היוצרים באותם כותרים (ראה מאמרינו הקודמים). מאידך, הרעיון של Napster שינה מקצה לקצה את השיתופיות ברשת בכך שהשיתוף בקבצים מתבצע בפועל בין הגולשים לבין עצמם ולא מתוך האתר של Napster. כל מטרת האתר הינה מתן שרות לגולשים וקישור ביניהם. במקרה של MP3.com הפרת זכויות היוצרים נעשתה בעיקר על-ידי החברה בכך שאפשרה שמיעת קבצי MP3 לכל מי שלכאורה הוכיח כי יש בידו את הזכות לשמוע את הקובץ, כאשר בפועל גם ללא רכישת הזכויות ניתן היה לקבל די בקלות את האישור. במקרה של Napster.com, הגורם הישיר שמפר את זכויות היוצרים הינו אותו משתמש שהסכים לשתף את הקבצים ממחשבו האישי (הכוונה לאו דווקא למחשב אישי, למרות שברוב המקרים זה אכן כך, אלא למחשב שאינו שייך ל- Napster). נניח לרגע כי אתם הקוראים רכשתם את הדיסק החדש של מדונה, התיישבתם מול המחשב האישי שלכם והעתקתם את ה``רצועות`` (שירים) בדיסק ישירות להרד-דיסק בכדי שתוכלו לשמוע את השירים הללו בכל את שתחפצו מבלי להכניס את הדיסק ל-CD-ROM. קבצי קול אלה תופסים נפח גדול ולפיכך ביצעתם המרה מפורמט של קובץ קול אחד לפורמט היקר והחביב MP3. לאחר מכן התחברתם לאתר של Napster והשארתם ``הודעה`` כי בידכם נמצאים קבצי MP3 של הדיסק החדש של מדונה והנכם מאפשרים לכל גולש שיחפוץ בכך להוריד קבצים אלה ממחשבכם. יש הטוענים כי עצם העתקת השירים מהדיסק למחשב והמרתם לקובץ MP3 מהווה הפרה של זכויות היוצרים בדיסק וזאת מאחר ולא ניתנה להם רשות לעשות כן. יש הטוענים כי עצם מתן הרשות להעתקת הקובץ ישירות מהמחשב האישי של הגולש מהווה הפרה ויש הטוענים כי Napster מפירה גם היא את זכויות היוצרים בעצם מתן השירות המאפשר לאחרים לעשות כן. במאמרנו הבא ננתח את הטענות אל מול ההגנות האפשריות וכן האם בסופו של דבר גישה זו של תביעת חברות המספקות שירות וגולשים פרטיים אכן עוזרת למנוע שיתוף הקבצים באינטרנט, ולבסוף נבדוק מהן האפשרויות האחרות מעבר לטקטיקה המשפטית שניתן לפתור באמצעותן את הבעיה החדשה שנוצרה בנושא הגנת זכויות היוצרים באינטרנט.
אביב אילון, עו"ד, מומחה בדיני אינטרנט וסייבר בעל משרד אביב אילון ושות' עורכי דין
