בהמשך לסדרת המאמרים בנושא אחריות ספקי שירותים באינטרנט באשר הם, נמשיך בנושא אחריות הספק בנוגע למידע המתפרסם באמצעותו. כיום, כל גורם בעל גישה לאינטרנט יכול ללא כל בעיה מיוחדת להיכנס לחדר שיחות מקוון (Chat Room), פורום, לוח מודעות אלקטרוני ובעצם בכל מקום שמתאפשר טכנולוגית למשתמש להביע את עצמו. למשתמש קיימים כל הכלים להביע את העולה על רוחו בין אם יש בסיס לדבריו ובין אם לאו. דבריו אלה של המשתמש עלולים לפגוע ואף לגרום נזק לאחר, בין אם במסגרת המרחב הקיברנטי ובין אם מחוצה לו בעולם הפיזי. לדוגמא: עובד ממורמר שפוטר ממפעל מצליח בתחום השבבים, מחליט להתנקם במעסיקו הקודם ונכנס לחדר שיחות מקוון שעוסק במידע שנוגע למניות והשקעות הון בחברות ובמהלך השיחה המקוונת מפזר העובד מידע בדוי כי החברה על סף חדלות-פירעון לאור כשל בלתי ניתן לתיקון בדור החדש של שבביה. פעולה זו של העובד עלולה לגרום לנפילה חסרת תקדים של מניות החברה ולגרום לנזקים רבים. חברת Prodigy עמדה במצב דומה כאשר היא נתבעה בגין דבריו של אחד מלקוחותיה שפרסם דברי השמצה באמצעות אחד מהפורומים המקוונים שהיא סיפקה. בית המשפט הניו-יורקי בחן האם במקרה זה Prodigy פעלה כמפרסם (Publisher) דברי ההשמצה או כמפיץ (Distributor) דברי ההשמצה. באם Prodigy תמצא כמפיצה אזי תעמוד לה הגנה והיא לא תמצא כאחראית לדבר ההשמצה, אולם פרסום דבר ההשמצה יעמיד את האחריות על כתפי Prodigy. בית המשפט בהחלטה רדיקלית מצא את Prodigy אחראית לדבר ההשמצה לאור אחריותה לפרסומם וזאת למרות מדיניותה הברורה שבה Prodigy עקבה אחר המתפרסם בפורומים שבשליטתה ואף במקרים בהם עלה הצורך הפעילה את מערכת הצנזור שלה. מקרה נוסף בעל עובדות דומות בו ספק שירותים בשם Compuserve נמצא כמפיץ כאשר הוכיח שלא יכול היה לדעת כי אכן פורסם דבר השמצה באמצעותו , כאשר בית המשפט השווה את Compuserve לספריה ציבורית. האירוניה שבמקרים אלה נובעת מכך שספק שירותי אינטרנט שמעוניין למנוע פגיעה באחרים באמצעותו חייב לבחון את כל הקורה בתחומו ולהפעיל את שיקול דעתו בנוגע לנושאים רבים. ברם, עצם היותו מעורב במתפרסם בתחומו ואף יוזמתו של ספק השרות בפעולות עריכה של המידע המתפרסם מהוות בסיס מספק בכדי לענות על מבחן מפרסם. מאידך, כאשר ספק שירותים שמתעלם במופגן מהמתרחש בתחומו קונה לעצמו הגנה מפני טענה לאחריות בגין הוצאת לשון הרע. לאחרונה בית המשפט העליון של מדינת ניו-ג`רזי בארצות הברית, החיל את חבותם של מעבידים על הנעשה בתחומם בעולם הקיברנטי תוך יישום עקרונות שנראה כי יחולו על כל ספק שירותים באינטרנט שניתן להוכיח כי לספק היתה ידיעה על המתחולל בתחום שליטתו. יש לציין כי במקרה דנא, למרות שספק השירותים סיפק את הטכנולוגיה שבאמצעותה התבצע מעשה ההפרה לא נמצאה אחראית להפרה. בפסק הדין Blakely v. Continental Airlines קבע בית המשפט שעל מעביד האוחז במידע כי עובדיו עוסקים בפעילות אשר מטרידה אחרים בפורומים קיברנטיים, לנקוט באמצעים שיסכלו את הפעולות האסורות של עובדיו. משמעות פסק-הדין היא כי עובדת של חברת התעופה קונטיננטל, אשר זכתה בעבר בתביעה בגין הטרדה מינית, תהיה זכאית לפיצוי כספי בגין הערות משפילות אשר הועלו על-ידי עובדי החברה בפורומים באינטרנט. מקור הסכסוך נבע מתביעה שהגישה טייסת בחברת קונטיננטל ב- 1997, בו נטען כי פורנוגרפיה בתא הטייס יוצר מרחב עבודה עוין. במהלך התביעה הועלו הערות לפורום האינטרנט בו ביקרו את הגברת Blakely וטענו שהיא מנצלת את התביעה בכדי להצדיק את יכולתה המקצועית הירודה כטייסת. בתביעה דנא, טענה התובעת שהיא ידעה את מנהלי החברה מיד לאחר שהחל השימוש בפורומים באינטרנט, אך אלה לא נקטו בצעדים למניעת המשך ההטרדות. בתביעתה הנוכחית, טענה העובדת לפיצוי בגין הטרדה מינית, הוצאת דיבה ומרחב עבודה עוין. זהו כנראה המקרה הראשון בו נטענה טענת הטרדה מינית העולה משימוש בדואר אלקטרוני באינטרנט. הפורום באינטרנט נוהל על-ידי ספק שירותי האינטרנט, CompuServe, והוקדש לעובדי צוות אויר של חברת התעופה קונטיננטל. בית המשפט היה בדעה שהגם שהפורום הווירטואלי נוהל מחוץ לדלת אמותיו של מקום העבודה, הרי שיש לו השפעה ישירה על המתנהל במקום העבודה עצמו. אומנם הפורום נוהל על-ידי גוף עצמאי, הרי שהתועלת שהמעביד הפיק מאותו פורום, ועצם העובדה שעובדים רבים נמנו על חברי הפורום, הביא לכך שבית המשפט נאחז במסקנה שהפורום הינו כידו הארוכה של המעביד. עובד אשר כפוף להערות משפילות ופוגעות באותו מרחב וירטואלי ודאי ימצא עצמו במרחב עבודה מנוכר גם כן. על-כן מחובת המעביד לפקח על אותם פורומים וירטואליים אשר הינם חלק אינטגראלי ממרחב העבודה. ברגע שהמעביד היה מודע מבחינה מעשית למתנהל בפורום, בית המשפט פסק שהיה עליו לנקוט בצעדים להפסקת ההטרדות האישיות.
אביב אילון, עו"ד, מומחה בדיני אינטרנט וסייבר בעל משרד אביב אילון ושות' עורכי דין
