אנו עדים חדשות לבקרים לסיפורים אישיים של תורמים ונתרמים ולטרגדיות אישיות לאור מחסור באיברים והמאבק לחיים.
בכתב העת רפואה ומשפט, בימי עיון בנושא אתיקה ורפואה עולה סוגיית השתלת האיברים. זו פובייה אנושית קדומה שייקברו אותנו לפני שנמות סופית. בתולדות ההיסטוריה האנושית אנו עדים למינהג שיש להמתין 24 שעות בין ההצהרה על מוות לבין הקבורה. גם היום קיים הפחד מפני טעות באבחנה של קביעת המוות. שנים רבות נהגו הרופאים לנהוג על פי הרמב"ם וחיכו שהגוף יתקרר לאחר שפסקה הנשימה או פסקה פעילות הלב.
קביעת מוות מוחי קשורה בהיבטים רפואיים, הלכתיים, רוחניים, תרבותיים, וגם פילוסופיים וחברתיים.
במציאות של ימינו קיים המושג תקופת צינון. זהו הזמן שחולף מרגע קביעת מוות מוחי של החולה ועד להשתלת איבריו. תקופה זו עשוייה להימשך 12 עד 36 שעות ובתנאי שהחולה המת מחובר למיכשור המקיים בחיים את האיברים המיועדים להשתלה.
מצבי אי וודאות ופחדים יוצרים מיתוסים המונעים מאיתנו תרומת איברים ונובעים מפחד מוות. לדוגמא: לא אוהב לדבר על המוות, זה מפחיד. עזבו אותי אני צעיר, לדאבוננו כאשר מתרחש אסון ואין כרטיס תורם זה מאוחר מדי. פחד לא רציונלי הוא פחד מעיין הרע.
קיים פער בהבנה בין תרדמת / צמח / מוות קליני לבין אבחנה של מוות מוחי. מוות מוחי הוא מצב של פגיעה בלתי הפיכה בגזע המוח ולכן, האדם לעולם לא ינשום עצמוני. לא פעם עולה החשש כי צוות רפואי לא יילחם על חיי החולה בגלל נכונותו לתרום איברים. הליך של קביעת מוות מוחי הוא ארוך. התהליך מחייב כי הקביעה תתבצע על ידי 2 רופאים בכירים, האחד ברמת מנהל מחלקה. חשוב לציין כי הטיפול על מנת לשמר איברים שיהיו כשירים להשתלה זהה לטיפול להצלת חיים, כך שהטיעון שהצוות לא יילחם על חיי החולה אינו רלבנטי.
המדינה, ברמה החוקית והאתית / מוסרית אינה מפלה בין חולה אחד למשנהו. לפיכך, מי שיאמר שאינו מעוניין לתרום למיגזר זה או אחר, אינו נכנס למאגר ההשתלות. ההחלטה על תורם מתאים היא ממוחשבת וכוללת קריטריונים רפואיים קרי, סוג דם, גודל איבר, גיל, מצב רפואי מושתל, מצב רפואי תורם.
תמיד נדרשת הסכמת המשפחה והיא הקובעת בעניין. הימצאות של הכרטיס בידי הנפטר יכולה לסייע למשפחה להחליט ולכבד את רצון הנפטר.
יש מי שטוען להסברים וסיבות על רקע דת ואמונה. יש הסוברים מקור הרתיעה בקבורת האדם שאינו שלם, קשורה באמונה של העם היהודי בתחיית המתים עם ביאת המשיח.
יש הטוענים כתגובה לטיעון זה שני פסוקים מהתורה. האחד בספר שמות, פרק כ"א פסוק י"ט "ורפא ירפא" מלמד כי עלינו לעשות הכל על מנת להציל אדם ממחלה. ובספר ויקרא,פרק י"ט פסוק ט"ז מופיע הפסוק "לא תעמוד על דם רעך".
לאור פניית מרכז ההשתלות הארצי ומשרד הבריאות לעדכון כרטיס אדי מצאתי לנכון להדגיש עובדות המופיעות באתר שעיניינו השתלת איברים:
1. ניתן לקחת איברים להשתלה רק לאחר שנקבע מוות מוחי. זהו מוות סופי ומוחלט מבחינה רפואית, חוקית / משפטית וגם הלכתית.
2. 7 אנשים ניתן להציל מאברי גופו של אדם אחד ולהציל ל 2 נוספים את הראייה.
3. חתימה על כרטיס אדי היא הסכמה לתרומת חלק מהאיברים פנימיים במטרה להציל חיים בלבד.
4. תמיד ניתן להתחרט ולבטל את החתימה על הכרטיס על ידי פנייה למרכז הארצי להשתלות.
לי יש כרטיס תורם אדי.
מה איתכם ?
באדיבות אתר כמוני- חברים לבריאות הרשת החברתית הקהילתית הראשונה בעולם בשפה העברית המיועדת לחולים כרוניים, לבני המשפחה ואחרים. הרשת החברתית היחידה המשלבת מידע רפואי מקצועי עדכני ואיכותי. פורום בריאות
