באופן טבעי, סוחרים בשוק ההון מייחסים חשיבות רבה להחלטה על נקודת הכניסה למסחר אולם מקדישים פחות זמן לתכנון נקודות יציאה אפשריות. סולם עדיפויות זה שגוי מיסודו כי הרי זה תהליך ההחלטה על נק' היציאה הקובע את תוצאות העסקה - את גודל ההפסד או הרווח. לכן, תהליך קבלת החלטות הוליסטי (שלם) הלוקח בחשבון את כל אפשרויות התגובה עם אסטרטגיות יציאה נבונות מאפשר להפוך את המסחר לרווחי יותר פיננסית ולרגוע יותר מבחינה מנטאלית.
הקדמה
במאמר זה אסקור 6 אסטרטגיות בסיסיות הנשענות על הגורמים השונים אשר אמורים להילקח בחשבון לפני שיוצאים מפוזיציה. המאמר מתייחס ליציאה מפוזיציית לונג, כלומר קנייה של חוזה עתידי, אבל הסיבות נכונות גם ליציאה מפוזיציית שורט (מכירה של חוזה ורווח מירידה). האסטרטגיות מתאימות גם לסוחרים לטווח ארוך של שבועיים ומעלה, גם לסוחרי סווינג הנמצאים בפוזיציה מספר ימים ספורים ואפילו לסחרני יום אגרסיביים המוסיפים לאילוצי המסחר שלהם גם את אילוץ היציאה לפני סוף היום.
דרך קבלת ההחלטות - השיטה הטכנית
כמו בכל החלטה הקשורה בשוק ההון, גם בהחלטה על יציאה מפוזיציה אסור לתת לרגש להשתלט על תהליך קבלת ההחלטות. אם הסוחר בחוזים יאפשר לרגש ול"אינטואיציה" לשלוט לו בתהליך ההחלטה הוא ימצא את עצמו, פעמים רבות, מבולבל ועצבני עד כדי שיתוק. גם אם לפעמים האינטואיציה תוביל להחלטות רווחיות הרי ולעיתים היא תוביל להחלטות שגויות ולטווח ארוך הסוחר לא יוכל לנקוט באסטרטגיה עקבית וליהנות ממסחר נטול לחצים.
בגלל סיבה זו המאמר כולו יבוסס על קבלת החלטות בשיטת הניתוח הטכני. הכוח של שיטה זו מצוי באפשרות לקבל החלטות עקביות, ללא רגש, בכל מקום בעולם (המחובר למחשב) ובזמן קצר ביותר. השימוש בשיטה הטכנית יהיה פחות לניסיון חיזוי תנועה עתידית ויותר לכיוון של תגובה מהירה לשינויי המחיר בפועל.
הגדרת הבעיה
דוגמא לשאלות אותן הסוחר שואל את עצמו כאשר הוא נמצא בתוך פוזיציה הן למשל "האם כדאי לי למכור עכשיו עם הפסד קטן או אולי עדיף לקנות עוד חוזה ולמצע (מהמילה ממוצע) למחיר נמוך יותר?" או "האם לצאת עכשיו עם רווח קטן או להמתין לרווח גדול יותר?" אלו רק חלק מהשאלות והן מתחדדות ככל והסוחר נכנס לעסקאות גדולות יותר ועל מספר חוזים במקביל.
בכל מקרה הסוחר חייב להפנים כי לדעה שלו על השוק אין כל השפעה וכי המסחר אמור להתבצע רק כתגובה לשינויים במחיר הנכס ולכן חשוב שתהיה תוכנית עיקבית וממושמעת אשר תחתוך הפסדים ולא תתן להם לגדול בזמן שמנגד תאפשר לרווח לצמוח.
הערה אחרונה לפני פירוט הסיבות ליציאה מפוזיציה תהיה כי לכל סוחר אמור להיות ארסנל אסטרטגיות מסחר שונות כתגובה למצבי השוק השונים. כל סוחר חייב להתאים את אסטרטגיות היציאה שלו לסגנון המסחר האישי שלו ולטווחי הזמן השונים בהם הוא מתכוון לשהות בתוך פוזיציה. בנוסף טוב יעשה הסוחר אם הוא יעשיר את מגוון אפשרויות התגובה שלו ככל וניסיון המסחר שלו יתעצם. חשוב לזכור בנקודה זו כי החשיבות בתהליך קבלת ההחלטות הוא לאו דווקא לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר (כי הרי זה בלתי אפשרי לחזות את השוק) אלא לקבל החלטה שאפשר לעמוד מאחוריה גם בעתיד.
פירוט האפשרויות ליציאה
1) הגבלת הפסד התחלתי- הגבלת ההפסד הראשונית (Initial Stop Loss) מבוססת על שילוב בין החוקים הקשיחים של הניהול הכספי הכולל בתיק (Money Management) לבין ניתוח טכני אלמנטרי. כידוע, החשיבות של ניהול כספי הינה מכרעת לגבי שרידותו של הסוחר בשוק וללא מעקב הדוק אחר כללי מסחר ראשוניים אלו הסוחר לא יצליח להישאר בשוק בטווח הארוך. בצורה הקלאסית, הכניסה לפוזיציית לונג תתרחש בצמוד לרמת תמיכה ואילו פקודת קטיעת ההפסד תוצב במחיר בו הסוחר משתכנע כי רמת התמיכה לא עמדה בפרץ. לפני שניכנס להסבר מעמיק יותר אני אדגיש כאן את אחד ההבדלים המהותיים בין מסחר במניות למסחר בחוזים עתידיים והוא מהירות התגובה. במסחר במניות, סוחרים רבים רוצים לראות ולהיווכח כי רמת תמיכה כלשהי הצליחה לתמוך במחיר בפועל לפני שהם מוכנים להיכנס לעסקה. אבל לסוחרי החוזים אין את הפריבילגיה הזו והם חייבים להגיב בצמוד לרמת התמיכה הצפויה וזאת עקב המינוף הגבוה אשר מגביל את גודל הטעות האפשרית, כלומר, גם טעות קטנה יחסית מסתכמת בהרבה כסף.
נחזור לתהליך הצבת פקודת הסטופ (קטיעת הפסד) הראשונית, השלב הראשון הוא איתור רמת תמיכה ברורה על הגרף בה הסוחר מאמין שהשוק ייעצר ויתחיל לעלות. השלב השני הוא איתור הרמה להצבת פקודת מכירה בסטופ במקום בו הסוחר מאמין כי מחיר החוזה פרץ את רמת התמיכה מטה. הדגש כאן הוא על האמונה של הסוחר, כלומר הצבת פקודת הסטופ תהיה לפי העין במחיר בו הוא השתכנע כי רמת התמיכה נפרצה.
בנקודה זו יש לזכור כי אין דבר כזה "מיקום נכון לסטופ", המיקום הנכון מתברר רק בדיעבד והסוחר המיומן יודע כי עליו לפעול בתנאי אי-וודאות מוחלטת. לכן על פקודת הסטופ להיות ממוקמת במחיר כזה שאם הסוחר יסתכל עליו אחרי מספר ימי מסחר הוא יוכל להגיד שוב כי זה היה מקום טוב לסטופ, לא צמוד מדי לרמת התמיכה אבל גם לא רחוק מדי. המנגנון הקיים במוח לפירוש תמונת הגרף הבאה מן העין הוא מספיק משוכלל בכדי לקבוע את המחיר האידיאלי איתו הסוחר יוכל לחיות ולסחור לאורך זמן.
שלב שלישי - לאחר שהסוחר קבע את מיקום הסטופ עליו לחשב את כמות הכסף אותה הוא מסכן, אם כמות הכסף גדולה מ-5% מגודל תיק ההשקעות הרי וזה סיכון גדול מדי לפוזיציה בודדת לפי חוקי הניהול הכספי (לתיקים גדולים האחוז יורד אפילו ל-2) ולכן יש להוריד את פקודת הכניסה לפוזיציה (ולא לקרב את הסטופ) למקום כזה שגודל הסיכון יעמוד בכלל "חמשת האחוזים".
לדוגמא: סוחר מאתר רמת תמיכה בחוזה המיני-נפט במחיר 60$ לחבית. לפי הגרף נראה כי אם המחיר ישבור את רמת 58.5$ הרי והסוחר ישתכנע כי רמת התמיכה נפרצה. כעת יש לחשב את גודל הסיכון בדולרים. הפסד של 1.5$ על חוזה המיני-נפט מסתכם בהפסד של 750$. נניח כעת שהסוחר מחזיק בתיק השקעות של 10,000$ ולכן 5% ממנו מסתכמים ב-500$ בלבד. לכן הסוחר אמור להוריד את נקודת הכניסה לפוזיציה למחיר של 59.5$ ולהשאיר את מיקום הסטופ ברמה המקורית של 58.5$.
2) תנועה חדה כנגד כיוון המגמה- תרחיש שכזה מתקיים כאשר ישנה מגמה ברורה בשוק, ולפתע ישנה תנועת מחיר חדה לכיוון ההפוך בשעה שהסוחר נמצא בפוזיציה עם הכיוון הכללי של השוק. לא מדובר בתיקון של 1% -2% אלא ביום בעל תנועה קיצונית הגדולה ביותר מפי שניים מגודל התנועה הממוצעת בחוזה זה (14ATR). כאשר הסוחר נכלא למצב לא נעים זה כדאי למכור את הפוזיציה ולצאת ממנה. תנועה חריגה שכזו לרוב לא תתרחש אם אין איזה אירוע פונדמנטלי אשר מתרחש בהקשר לסביבת המסחר של החוזה. למשל אם ישנה מגמת עלייה ברורה במחיר הנפט ולפתע ירידה חריגה, נגלה יום אחרי כי הירידה התרחשה בעקבות חתימה לא צפויה על הסכם לאספקה נוספת של נפט דרך המדינות החברות באופ"ק. אחד מכללי האצבע במסחר מסוג כזה אומר- עדיף להיות בחוץ אם השוק הולך נגד התחזיות. אם קיימת בעיה של נזילות ולא ניתן לצאת מכל הפוזיציה, אפשר לבחון לפחות יציאה חלקית מהפוזיציה.
3) רמת לקיחת רווח (Take Profit)- באסטרטגיית המסחר הבסיסית נציב את פקודת לקיחת הרווח קרוב אבל מתחת לרמת ההתנגדות הבאה, כל סוחר לפי טווח זמן ההשקעה שלו. ההצבה מתחת לרמה ולא בדיוק עליה נובעת מסיבה פסיכולוגית של שחיקה מנטאלית יתר על המידה. לכן יש לקחת בחשבון מראש כי אם זו אכן רמת התנגדות חזקה, הרי ומחיר החוזה לא יצליח להגיע אליה בקלות אלא יתקל בהתנגדות כבר לפניה. מצד שני, מרגע ופקודת לקיחת הרווח הוצבה לפי התכנון המוקדם יש להיות חזק ולא להזיזה בזמן המסחר. במסחר יומי ניתן לתכנן מראש (ובכתב) כי רמת לקיחת הרווח תוצב על התנגדות שתקבע לפי תנועת השוק במשך היום.
המצב היחידי בו לא נציב פקודת לקיחת רווח יהיה כאשר אין רמת התנגדות קודמת, או אז נשתמש רק בטכניקה של הסעיף הבא.
4) הגבלת הפסד נגררת (Trailing Stop)- משמעות פעולה זו היא לעדכן את קו הגבלת ההפסד בשוק תוך כדי המסחר. למשל בשוק עולה יש לעדכן ולהזיז את פקודת הסטופ כלפי מעלה כל עוד השוק זז מעלה כך שנסכן פחות כסף במקרה וכיוון השוק יתהפך. ישנם מספר דגשים לפעולת עדכון הסטופ. דגש ראשון הוא שלעולם לא מעדכנים את הסטופ כלפי מטה באופן כזה שהסיכון בפוזיציה עולה. דגש שני הוא שיש להמתין בסבלנות ולעדכן את הסטופ רק לאחר שהשוק תיקן מטה וחזר לעלות. לאחר תיקון שכזה הסוחר יעלה את הסטופ מעט מתחת למחיר השפל של התיקון. הרציונאל העומד מאחורי שיטה זו טוען כי מגמה עולה קלאסית תתאפיין ברמות שפל הולכות ועולות. בנוסף, במקרה של מגמה חזקה, מחירי השיא תמיד יפתיעו את המשקיעים ולכן עדיף לתת לשוק לרוץ ופשוט לעקוב אחריו. דגש שלישי הוא לא להציב את פקודת הסטופ קרוב מדי למחיר השפל אלא לאפשר קצת מרחק לאפשרות לבדיקה חוזרת של מחיר השפל.
יש לתת את הדעת לכך שכל שוק ימצא רוב הזמן (80%) במצב של דשדוש ורק לעיתים רחוקות יסחר במגמה. מנגד, לסוחרים (הטכנאים) לעולם לא ינתן מידע מראש לגבי סיום הדשדוש ותחילתה של מגמה ולכן ברגע שרמת ההתנגדות הבאה נמצאת רחוק או לא קיימת כלל, טוב יעשה הסוחר אם ינקוט בשיטה זו.
יוצא הדופן לעדכון רמת הסטופ לפני הוכחה של תיקון בשוק יהיה רק במקרה הראשוני בו לא נרצה לעבור מפוזיציה מרוויחה לכזו שמפסידה. לכן במקרה שלאחר הכניסה לשוק, המחיר מתקדם לכיוון הרצוי מעל סכום מסוים (נניח 200$ לסוחר מתחיל) מבלי לבצע תיקון, הסוחר בכל זאת יעדכן את הסטופ מעט מעל מחיר הכניסה שלו. הסיבה לעדכון סטופ זה היא פסיכולוגית גרידא, מכיוון שזה שוחק מאד, מנטאלית, לעבור מפוזיציה מרוויחה למופסדת.
בכל מקרה יש לתכנן מראש ולתאר בכתב את מדיניות עדכון הסטופ ולעקוב אחריה בזמן המסחר באדיקות.
5) מחיר החוזה חותך קו מגמה או קו ממוצע נע - אסטרטגיית יציאה זו מתאימה יותר לסוחרים לטווח ארוך של ימים ושבועות. במקרה והסוחר "רוכב " על מגמה בכיוון הנכון, מעדכן את פקודת הסטופ ברציפות ומחזק את הפוזיציה ברמות תמיכה אפשריות ובפריצה של רמות התנגדות הרי ויש לו איתות טכני ראשוני להיחלשות המגמה ברגע ומחיר החוזה בפועל שובר מטה את קו המגמה או קו הממוצע נע. זהו סימן לצמצם פוזיציות ולהתכונן נפשית להפעלה של פקודות הסטופ.
6) הגבלת זמן - אסטרטגיית יציאה זו מציבה אתגר נוסף בפני הסוחר אשר גם כך נאלץ להתמודד מול כוחות חזקים ביותר. לסחרני יום, יציאה בשל מגבלת זמן היא עסק יומיומי ומתרחשת לקראת סיום יום המסחר בנכס הבסיס. הסוחר היומי יאלץ, גם במקרה והמסחר מתנהל בכיוון הרצוי, לצאת מהפוזיציה עקב רצונו להישאר "נקי" (ללא פוזיציות) לקראת סיום המסחר.
במקרה של מסחר ארוך טווח, הסוחר יפעיל את אסטרטגיית הגבלת הזמן במקרה והשוק "נרדם" ונכנס לדשדוש בטווח מחירים צר לאורך תקופה ממושכת. לצורך העניין, תקופה של מעל שעתיים לסוחר יומי, מעל יומיים לסוחר בסווינג או תקופה מעל שבועיים לסוחר לטווח ארוך עוד יותר. המחשבה של יציאה במקרה של שוק מדשדש היא בכדי להימנע משחיקה מנטאלית לאורך זמן ולאפשר לסוחר להתרכז בניהול פוזיציות מרוויחות.
במקרה של יציאה עקב מגבלת זמן, ניתן לשוב ולתכנן כניסה למסחר מגמתי במקרה של יציאה מטווח דשדוש או בגבולות הטווח למסחר בסווינג.
לסיכום-
הדגש במאמר זה היה על התכנון המוקדם של ניהול המסחר. הסוחר אמור למצוא עצמו חולף לאורך ארבעה שלבים: תכנון, רישום, ביצוע וחשיבה. כך, הסוחר המקצועי מביא את עצמו לידי מצב בו כל פקודה המוצבת בשוק היא מתוכננת מראש ומוצמדת לה סיבה טכנית וגם ההתנגדות לאלמנט הפסיכולוגי נלקחת בחשבון. הסוחר בחוזים חייב להפנים כי בעקבות תופעת המינוף אסור לו להלחם בגרף אלא עליו לקבוע מראש שיטה בה יקבע המחיר בו הוא מוותר. כמובן שששת כללים בסיסים אלו אינם היחידים הקיימים אך הם יכולים להוות את הנתבך המרכזי בבניית אסטרטגיית מסחר כוללת למסחר מקצועי בחוזים עתידיים.
בברכת מסחר עם נקודת יציאה ברורה,
עזר בכתיבה - גבי בנטוב
שחף פרקש
אנליסט ומנהל גידור סיכונים
מרקט פלייס
