הוראת מדעים 

במאמר זה נתמקד בגישה הנכונה להוראת מדעים עבור כיתות נמוכות. המאמר מתאים למורים בבית הספר, למורים פרטיים וגם לתלמידים עצמם. המטרה היא להבין כיצד מתבססת נכון החשיבה של התלמיד במקצועות אלו. נתמקד בשאלות של מדעי הביולוגיה, הפיסיקה והכימיה כדי להבין איך לגשת אל מקצועות אלו.

מקצועות המדעים הם רבים ומגוונים, אולם לכולם יש מחנה משותף והוא החקר. כל מדע חוקר את העולם מנקודת מבט מסוימת, ועל התלמיד להבין את נקודת המבט הזו כדי להפנים את קו החשיבה הנכון. למשל: ביולוגיה חוקרת את החיים, והשאלות שלה נוגעות לעולם האורגני. העולם של הביולוגיה חוקר תהליכים, כגון רביה, התפתחות וכו'. מורה לביולוגיה צריך להדגיש בפני התלמיד את הבנת התהליך והכללים המנחים שלו. השאלה שאיתה תלמיד ביולוגיה ניגש לחומר היא "מהו התהליך שמתרחש בטבע?".

לעומת זאת פיסיקה עוסקת בחוקים. בחקר הפיסיקלי החוקים משחקים תפקיד מרכזי וגם המשמעות של חוק פיסיקלי שונה מהמשמעות של חוק ביולוגי. שיעור פיסיקה בעצם מלמד על חוקי היקום. התהליכים שנבחנים הם דרך לזהות את החוקים. זו גם הסיבה שבתחומים מסוימים הפיסיקה תעסוק בחישובים מתמטיים מורכבים בהשוואה למדעים אחרים. גם הניסוחים הפיסיקליים הם אבסטרקטיים יותר מאשר אלו של הכימיה והביולוגיה. לימוד פיסיקלי נובע מהשאלה "איזה כלל מגדיר את פעולת היקום?".

מה בנוגע לכימיה? הכימיה חוקרת את החומר, עם דגש על התכונות והאינטרקציות שלו. השאלה המנחה של הכימיה היא "איך החומרים מגיבים?" והחקר עוסק בבדיקת יחסי הגומלין של חומרים שונים. לימוד כימיה מנחה את התלמיד לחשוב כיצד פועלות התגובות הכימיות, שהן אינטרקציות אטומיות, מולקולריות וכו'.

לסיכום:

עבור כל מדע, חשוב להבין מהן השאלות של אותו מדע, ואיזה חשיבה מנחה מאפיינת אותו. הבנה זו תאפשר לסדר נכון את החומר בראשו של התלמיד וגם תעזור בתכנון וניתוח ניסויים. לפני שלומדים מדע, ראשית יש להבין מהן המטרות של המדע שאותו לומדים.