אלימות של גברים וגם של נשים 

                             אלימות גברים וגם של נשים

 האלימות מהווה את אחד החוליים הקשים בחברה המודרנית. בעבר השימוש באלימות היה ברור ומוגדר וכחלק ממלחמת הקיום והרצון לספוק צרכים בסיסיים (כפי שקבעו והגדירו אותם מסלאו וחוקרים אחרים במדעי החברה). לפי הגדרות ויקיפדיה קיימים הבדלים באלימות בהתייחסות למגדר כפי שרשום לעיל:

 ישנם מחקרים חברתיים המעידים על כך, כי קיים הבדל בין אלימות המופעלת על ידי גברים לבין זו המופעלת על ידי נשים, וכי דפוסים אלו מתקבעים כבר בילדות. נראה, כי בנים משתמשים בתוקפנות פיזית, ואילו בנות נוטות להשתמש בתוקפנות מילולית.

חוקרים טוענים שגברים מבטאים יותר תוקפנות ישירה (מכות, קללות,התבטאות וורבאלית גסה ועוד) ואילו נשים נוטות יותר לתוקפנות עקיפה (הפצת שמועות זדוניות,השמצות והכפשות, דחיית אדם, התעלמות ממנו,מציאת תחליף , או נסיגה מהמקום).

לפני המחקר החוקרים שיערו שבכל הגילאים הבנים יבטאו יותר תוקפנות ישירה ואילו הבנות ינקטו יותר בתוקפנות עקיפה ובנסיגה. הם גם שיערו שהפערים הללו יעלו עם הגיל. תוצאות המחקר תמכו בהשערותיהם.

חוקרים אחרים סבורים שהממצאים הללו תומכים בדעה המקובלת, שהבנות מעדיפות מניפולציה (תוקפנות עקיפה) בעוד שבנים מעדיפים להלחם (תוקפנות ישירה).

הבדלים אלו מיוחסים הן לגורמים ביולוגיים והן להשפעת הסביבה. הסביבה מתמקדת בתפקידי המגדר המסורתיים של נשים וגברים בחברה. החוקרים טוענים שהחברה מעודדת את הגברים להיות תוקפניים ולעומת זאת היא מדכאת את התוקפנות בקרב הנשים, שאותן היא מעודדת להיות עדינות וחלשות.

  בחברה המערבית אנו נוטים לייחס לגברים גילויי אלימות ותוקפנות ונוטים להתייחס אל הנשים כאל קורבנות בפוטנציאל.האלימות המדווחת והרשמית תומכת בכך: רוב הרוצחים הסדרתיים הם גברים.בישראל יש רק בית סוהר אחד לנשים לעומת כעשרים בתי סוהר לגברים.שיעור העברייניות הוא נמוך משמעותית לעומת הגברים בכל חברה מערבית.אישה המעורבת באירוע אלים כיוזמת תקבל חשיפה תקשורתית רבת היקף.זה ייתפס כתופעה ייחודית השונה מהשגרה.

  אנו נוטים ובצדק לייחס משמעות עליונה לגילויי אלימות פיזית ברורה ומיידית.אלימות נגד נשים היא חמורה מעין כמותה.לא בכדי נקבעו עונשי מאסר ארוכים על אלימות.דינם של גברים אלימים הוא להיות מאחורי סורג ובריח.זכותה של האישה לחופש ולאי אלימות היא זכות מוחלטת.זכות בפני עצמה שאין זכות או יכולת  לשום גבר לשלול אותה.

 לפעמים, חשוב גם להתייחס באופן נכון לנשים המפעילות אלימות עקיפה תחת המסווה של מסכנות וקורבנות.השמצות,פגיעה בפרטיות,איומים גלויים ומרומזים ,הוצאת דיבה ועוד דברים קודמים עשויים ורצוי שייכללו בתחום האלימות הנדרשת למענה תקיף במסגרת החוק.

 האלימות, לדאבוני ,חוצה בין מגדרים.האלימות היא חולי חברתי שיש לטפל בו כבר מהילדות.הוא נושא חשוב שיש להתייחס אליו בבתי הספר,בצבא ,בין שכנים, בין בני זוג ובכל מקום ומצב של החברה הישראלית.המשטרה בישראל  מתייחסת לכך במלוא הרצינות ובתחום אלימות בין בני זוג יש צוותי חקירה מיוחדים והנחיות מחמירות במיוחד.יש סוגי אלימות שאינם נחשפים,אלימות מוסווית שנזקה  לעתים, אינו פחות מהאלימות הגלויה. זהו סוג של אלימות שקשה למדוד אותו או לכמת אותו.זוהי אלימות המשאירה את הקורבן "מצולק" נפשית לתקופה ארוכה.בשניהם צריך לטפל ואת שניהם צריך למנוע באם ניתן עוד לפני התרחשותם.

ד"ר אבי זלבה