המרדף אחר הכסף בסין- איחולי עושר ועושר לשנת הנמר 

מדינה קומוניסטית? תלושי מזון?  קומונות? "הספר האדום" של מאו?

מי שחשב, שבהגיעו לסין יקבלו את פניו סינים שידקלמו אמרותיו של מאו מתוך "הספר האדום" ויספרו לו על הצלחותיו של מעמד הפועלים ועל המהפכנות הסינית, יתפלא לראות ברחובות הערים קניוני ענק, חנויות המוכרות מותגים במחירים מערביים לכל דבר, מכוניות פאר, מסעדות ובארים המוכרים משקאות אלכוהוליים במחירים אסטרונומיים. סין, שעדיין נראית לרבים במערב כמדינה מרוחקת, קומוניסטית בנשמתה, משנה פניה לפני ומאחורי הקלעים. דנג שיאו-פינג, המנהיג הסיני שפתח את דלתות סין למערב והחל ברפורמות הכלכליות בסוף שנות ה-70, התווה דרכה הפרגמאטית של סין באומרו שלא משנה אם החתול שחור או לבן, העיקר שהוא תופס עכברים. וסין תופסת עכברים. והרבה. זה לא סוד, הצמיחה בסין מרקיעה שחקים והגיעה לפי נתונים רשמיים ל-13% בתוצר הלאומי הגולמי (GDP) בשנת 2007. צמיחה גבוהה ועקבית כשל סין בשלושים השנה האחרונות לא נראתה עוד מעולם. הציפיות הגדולות מהאולימפיאדה בקיץ 2008 ותערוכת EXPO העולמית בשנגחאי 2010 ממריאות גם הן.

            החברה הסינית עברה ועוברת שינוי עצום- חברה שבה הכסף, או נכון יותר הכסף הגדול, נותן את הטון. מהי הברכה הנפוצה ביותר בסין לשנה החדשה? "גונג שי פה צאי", הווה אומר "מאחל לך עושר ו...עושר". וכיצד עונים הילדים בסין כשמברכים אותם בברכה זו? "הביאו את המעטפה האדומה" (בה שמים את דמי הכיס שמקבל כל ילד סיני לשנה החדשה), כאומרים: הגיעו ישר לעניין, הביאו את הכסף. משפט שהיה מקניט כל מבוגר במדינה אחרת נתפש לגיטימי כאן בסין. מגיל קטן לומדים הילדים הסינים לספור כסף ומהר, שיטה שכל זר שמגיע לראשונה לסין מתפעל מיעילותה. יכולת זו מביאה ,כמובן, מזל ותעזור להם לספור את כספם הרב בעתיד. כתבות טלוויזיה בנושא כלכלה מראות שוב ושוב את השטרות הרצים במכונה לספירת הכסף. להיות עשיר זהו האידיאל והמדד להצלחתו של אדם גם יחד.

            בעיני בנות הערים הסין, תנאי ראשוני לבחירת בן זוג ראוי הוא בעלות על רכב ודירה. מורה לסינית סיפרה לי על סינים שכותבים במודעות "פנויים- פנויות" שיש להם דירה ורכב, אולם כאשר בת הזוג הפוטנציאלית דורשת פרטים מתברר להפתעתה שהרכב הוא בעצם טוסטוס והדירה היא בעצם דירה שכורה. הסינית המאוכזבת,  מסרבת להתחיל בקשר כלשהו.

כל סיני ירצה שמספר הטלפון הסלולארי שלו יכיל לפחות כמה ספרות 8- "בה" בסינית, כיוון שצליל המילה נשמע כמו "פה" בצירוף המילים: "פה צאי", שפירושם להתעשר. טלפונים סלולאריים הפכו לסמל סטאטוס גם הם. ישנם לא מעט סיפורים על תלמידים וסטודנטים צעירים המאיימים על הוריהם, שאם לא יקנו להם טלפון אופנתי חדש כזה או אחר בסכום מינימאלי השווה למשכורת חודשית ויותר של הוריהם, הם ינתקו קשר עמם, כיוון שהדבר יגרום לפגיעה קשה במעמדם בקרב בני כיתתם.

            "המרדף אחר הכסף" והשגתו הוא גם מקור מרכזי ללגיטימציה של המשטר הנוכחי בעיני הציבור. הציבור- שברובו אינו מתעניין כהוא זה במדיניות פנים או חוץ, וחסר ידע בסיסי בסוגיות אידיאולוגיות שהיו בעבר במרכז הדיון הציבורי- מבקש לעשות לביתו בלבד. ללא עבודה טובה, דירה ורכב, גבר סיני נחשב ללא יוצלח. שיפור במצב הכלכלי הוא הדבר שרוב הסינים רצים לקראתו. בה בעת ממשיך דואג הממשל הסיני לקדם ולהציג את הישגיו בתחום הכלכלי בכל הזדמנות אפשרית, דרך אמצעי התקשורת. אני תוהה, האם הסינים כחברה ימשיכו לחפש את הכסף ולראות אותו כמהות וכמדד הבלעדי להצלחה בחיים? או שמא ישכילו לחפור במחסן תרבותם העשירה ולהוציא את האוצרות יקרי הערך בני אלפי השנה, בעודם ממשיכים לצעוד בנחישות אל קדמת הבמה כמעצמה עולמית?