לידה 

לידה  היא תמיד אירוע מכונן בחיי זוג. גם במשפחה ברוכת ילדים וגם במשפחות שבהן האיחול "כן יירבו" כמוהו – לא עלינו – כקללה. לידה היא בריאת עולם. עולם ומלואו. אף שהיא צפויה ולכל זוג, קל וחומר לאישה היולדת, יש תשעה חודשים להתכונן לקראתה – לידה תמיד מפתיעה. תמיד מפעימה. תמיד מרגשת.

לידה היא תהליך. היא מחייבת ולמעשה כופה תכנון לקראתו. היא מתחילה מההיריון ואולי אף לפניו, בתכנונו. לידה  משנה סטאטוס. עם לידת ילד ראשון הופכים הוריו מזוג נשוי ( אלא אם כן מדובר בלידה מחוץ למסגרת הנישואין או בהעדרה)  למשפחה. הלידה מפרה את האיזון ולוקח זמן  על-מנת ליצור אותו מחדש, כשהנסיבות משתנות.

כיום יש קורסים להכנה לקראת לידה ויש אף תומכות לידה (דולות) האמורות להקל על הלידה ולאפשר את קיומה בתנאים נוחים.

לידה מפרנסת תעשייה שלמה של מוצרים, יועצים, אנשי שירות, אנשי שיווק, רופאים, אחיות, נהגים ועוד. מי שרוצה להתעודד ולצבוע את חייו בוורוד מוזמן אל מחלקת יולדות כדי להיווכח בשמחתן, בהתרגשותן ובשמחתן של נשים יולדות. גם בפגיות ניתן לעשות זאת (בהצצה, מהחלון הקטן שבדלת, כי הכניסה אסורה).

תינוק בא לעולם. משהו חדש מתחיל היום. לידה נוספת נרשמה, אזרח קטן – או אזרחית – חדש בא לעולם.
 
רגע הלידה נשאר לעולם רגע יחיד ומיוחד, חד-פעמי. גם לאחר שנים, כאשר מסתכלים באלבומים, מתרגשים מחדש (" גם למראה נושן יש רגע של הולדת", כמאמר המשורר). נזכרים, אולי עם דמעה לחה בזווית העין, איך היינו צעירים ויפים ומלאי תקוות, אי אז, בראשונה, כשהפכנו מזוג להורים. והאחריות העצומה שהטלה לפתע על כתפינו. המחויבות האין-סופית. הלילות טרופי השינה. הבכי הראשון, המתוק.

לידה משנה אותנו, נרצה או לא נרצה. היא ממלאה אותנו רכויות שלא ידענו על  קיומן.  לאחר לידה אין מי שאינו מתמלא חמלה. משהו רך ונעים, חדש, לא מוכר, אופף אותנו או נובע מתוכנו. העולם משתנה. גם אנחנו. מזל טוב!