בית המשפט הדן בתיקים פליליים לרוב מגעי למסקנות על סמך עדות הצדדים, נסיבות, ראיות ועדים.
מה קורה אם במקרה וקיימת עדות של מתלונן מול עדות הפוכה של נאשם? כיצד ידע בית המשפט למי להאמין?
להלן דוגמא למקרה פלילי של מעשי תקיפה ואיומים. מחד, עומדת לבית המשפט עדותו של המלונן ותלונותיו על תקיפה ואיומים ומאידך הכחשה מכל וכל של הנאשם אשר טענתו לעלילית שווא עקב מערכת יחסים מורכבת.
בית המשפט פסק כדלקמן:
בפנינו מצב של עדות מול עדות כאשר כנגד דבריו של המתלונן בהם הוא מייחס לנאשם מעשי תקיפה ואיומים, ניצבת הכחשתו של הנאשם בטענה שעסקינן בעלילת שווא על רקע מערכת היחסים העכורה ביניהם וכדי לחפות דווקא על מעשיו של המתלונן בשפכו פסולת ללא רשות באזור שבו עבד הנאשם.
בעוד התביעה מבקשת לקבל ולאמץ את גרסת המתלונן הנתמכת גם בתעודה רפואית, טוען ב"כ הנאשם כי לא ניתן להאמין למתלונן ולבסס הרשעה על סמך דבריו, מחמת שגרסתו, לפיה הוא הורשה לעבוד במושב, הופרכה חד משמעית בדבריהם של עדי ההגנה וכן במסמך נ/2.
אין מחלוקת, כי ביום האירוע עבד המתלונן עם הטרקטור בשטח המושב. אין גם מחלוקת, כי הדבר לא היה לרוחו של הנאשם והוא טיפס ועלה על הטרקטור ואף פתח את דלתו בעת שזה היה במצב עבודה, בכוונה להתעמת עם נהג הטרקטור (שהוברר להיות אחיו).
כידוע, בין הנאשם למתלונן הייתה קיימת מערכת יחסים עכורה שלוותה גם בתחרות עסקית. שניהם התמודדו על אותו פלח שוק ורצו לנשל איש את רעהו מעבודה באזור.
קראו עוד מידע משפטי פלילי:
• עורך דין פלילי
• עבירה פלילית
האפשרות שהנאשם כעס ורגז עד כדי היגררות לאלימות פיזית ומילולית בראותו את אחיו מבצע עבודה שיוחדה לו, לדעתו, אינה בלתי מתקבלת על הדעת ואינה מופרכת על פניה.
בעוד לנאשם, אליבא גרסתו שלו, הייתה סיבה לכאורית לפתח כעס כלפי המתלונן עד כדי תקיפתו, הרי שבהתייחס למתלונן, קשה לראות מה יכול היה לגרור אותו בשעת לילה מאוחרת לתחנת המשטרה להגשת תלונה בגין תקיפה ואיומים, אם כדברי הנאשם כל מעשיו הסתכמו בפתיחת דלת הטרקטור טרם שנדחף החוצה על ידי המתלונן.
גם אם נקבל את דברי הנאשם, כי מיד בפתחו את הדלת ובראותו את אחיו הוא "איים" עליו כי יפנה למשטרה (דבר שבפועל לא עשה), לא צריך להיות משפטן גדול כדי להבין, שמעשי המתלונן עת עבד במקום ללא רשות, אליבא גרסת הנאשם עצמו, אינם מהווים לכאורה עבירה פלילית, שבגללה הייתה למתלונן סיבה לחשוש מהמשטרה ולנסות להקדים תרופה למכה.
דברי המתלונן בספרו על המכות שנתן לו הנאשם מוצאים תימוכין בתעודה רפואית לפיה אובחנו אצלו סימני אודם ונפיחות בפנים.
ב"כ הנאשם היפנה תשומת הלב לתמיהה מעצם העובדה שהמתלונן ראה צורך לפנות לחדר מיון בשל מכה של מה בכך, וכן לכך, שהשוטרת שרון שגבתה את הודעת המתלונן ציינה מפורשות בגוף ההודעה כי לא זיהתה סימנים על פניו.
איני רואה אפשרות לערער אחר ממצאי התעודה הרפואית, שכן זו הוגשה ללא התנגדות ובלא שהתבקשה חקירת הרופא. מדובר בתעודת חדר מיון של בית חולים "מאיר" ואין סיבה, על פניו, להטיל ספק באמינות מי שחתום עליה.
העובדה שהחוקרת לא ראתה סימנים על פניו של המתלונן יכולה להיות מוסברת בעובדה שהיא, בניגוד לרופא, אינה איש מקצוע והתבוננותה היא התבוננות הדיוט. היא גם לא ביצעה בדיקה פיזית של המתלונן.
האפשרות התאורטית שאולי ניתן להעלות על הדעת, שמא סימני החבלה נגרמו למתלונן מסיבה אחרת שאינה קשורה בנאשם בפרק הזמן שלאחר הגשת התלונה במשטרה ועד ההגעה לבית החולים, היא אפשרות רחוקה שקשה ליישבה עם הנסיבות. המתלונן הגיע לבית החולים מיד לאחר חקירתו ללא כל שיהוי, לא הובאה כל אינדיקציה לחשד מסוג זה והמתלונן גם לא נחקר בכיוון זה על ידי ההגנה.
לא יכול להיות ספק, כי השאלה אם המתלונן הורשה לבצע עבודות בשטח המושב, כטענתו או שמא הוא עשה כן ללא רשות, כדי להפריע לנאשם, נעדרת רלוונטיות ישירה לשאלות שבמחלוקת. השאלה העומדת להכרעה בפני בית המשפט היא האם הנאשם תקף ואיים על המתלונן, יהיו הרקע והסיבה לכך אשר יהיו.
ההגנה התמקדה בשאלה ספציפית זו ואף טרחה להביא עדי הגנה לצורך הוכחתה, בניסיון לערער את מהימנותו של המתלונן .
בעניין זה יש להשיב: גם אם אצא מתוך הנחה שמבחינה עובדתית למתלונן לא הייתה רשות פורמלית מטעם הרשויות המוסמכים של המושב לבצע עבודות במקום, עדיין לא מן הנמנע שהוא, מבחינתו, סבר שמעשיו מותרים לאחר שקיבל לדבריו רשות מאדם בשם ניסים מזור, שהיה האחראי על הפרדסים באותה עת. אותו נסים מזור נפטר בינתיים ולא ניתן לברר נושא זה לאשורו.
שנית, גם אם המתלונן לא דייק בנקודה זו, הדבר אינו מכרסם לטעמי במשקל דבריו בהתייחס לתלונה נגד הנאשם. לצורך בחינת המהימנות בהחלט ניתן להפריד בין דברי המתלונן ככל שהדבר נוגע לטיב ההתקשרות וההסכמים בינו ובין המושב לבין תלונתו המופנית כלפי הנאשם ועניינה שונה לחלוטין.
סיכומו של דבר, בבחני את נסיבות המקרה, אני נותנת אמון בדברי המתלונן המוצאים תימוכין בתעודה רפואית ומעדיפה אותם על פני גרסתו של הנאשם, אשר נשמעת לטעמי מיתממת. לאור כל האמור לעיל, אני מוצאת את הנאשם אשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום ואני מרשיעה אותו בביצוען.
באדיבות - אתר www.criminal-lawyer.co.il
עורך דין פלילי - המידע באדיבות האתר עורך דין פלילי
