דודי וגו'די זוג קשישים חביבים החליטו להכניס מעט עניין בחייהם השגרתיים. הם התפתו לחתום עם חברה המשווקת יחידות נופש בהרי האלפים.
בפגישה במשרדיה המפוארים של החברה, בעודם מתענגים על תה ורקיקים, הרבו הסוכנים בתאורים מפליגים אודות אתרי הנופש , המרהיבים ביופיים.
הסוכנים הממולחים גיחכו לעצמם , קרוב לוודאי, בעת ששווקו יחידת נופש אלפינית,המיועדת לגולשים צעירים ונועזים, לזוג הקשישים התמים.
יחד עם זאת הבטיחו גם נופש במלון מהוגן בבודפשט.
בו במקום נחתמו המסמכים, כולל חיוב בכרטיס אשראי ל - 36 תשלומים.
בביתם הנינוח בדקו הקשישים את רשימת מקומות הנופש ,וגילו שלא הופיע ביניהם המלון המהוגן בבודפשט.
זוג הקשישים התעשת זמן מה לאחר החתימות הואיל והעסקה לא התאימה לגילם ליכולתם, נעשתה בלחץ, והם ביקשו את ביטולה.
באמצעות ב"כ החלה תכתובת אל חברת הנופש, אשר היא " הספק " ואל חב' האשראי אשר היא " המנפיק " - כך על פי לשון החוק.
משלא הועילה התכתובת ,הוגשה על ידם תביעה כנגד חברת הנופש , וניתן לזכותם פס"ד בתיק אזרחי 191148/02 .
בפסה"ד נקבע שזכותם לקבל כספם בחזרה.
בהתאם לחוק הגנת הצרכן , זכותו של צרכן לבטל עיסקה בהודעה בתוך 14 יום, ובעסקי נופש למיניהם בתוך 30 יום.
דא עקא, שהדבר לא הרשים במיוחד את חברת האשראי, זו דרשה את " ליטרת הבשר " שלה, בטענה כי פסה"ד שניתן כנגד הספק איננו מחייב אותה.
כתוצאה מכך ,נאלצו הקשישים להגיש תביעה נוספת ,בת.א. 21497/04 , הפעם - תביעה כנגד חב' האשראי ישירות בה דרשו את החזר הכספים.
בפס"ד מנומק, מזכה השופט המלומד, יעקב שיינמן, את הקשישים ומחייב את חברת האשראי להשיב להם את כספם .וזאת מן הנימוקים שאכן היה ביטול של העיסקה כדין, וכן לא היו בידי חברת האשראי מסמכי החוזה והעיסקה כפי שהחוק מחייב אותה. השופט דחה את טענתה העיקרית של חברת האשראי - שטענה שהיא כבר העבירה ושילמה את הכסף לספק בעיסקה הקרויה "עיסקת קרדיט " , וקבע כי חברת אשראי שעושה עיסקת קרדיט מסוג זה , חובה עליה לקבל את הסכמתו של הלקוח לכך מראש.
נציין, כי עיסקות קרדיט אינן מוכרות בדרך כלל לציבור, והן נהוגות במערכת היחסים שבין הספק לחברת האשראי בלא ידיעת הצרכן.
לדוגמא ,צרכן שהזמין רהיטים, או שרות מתמשך כגון שרותים של חברת בניה, והוא אמור לשלם לה ב - 36 תשלומים המשתרעים על פני 3 שנים. עשוי למצוא עצמו במצב מביך ,בו כל התשלומים שולמו מראש עבורו ע"י חב' האשראי - בלא ידיעתו.
אם הספק מתרשל מוסר לו מוצר פגום או שונה ממה שהוזמן, נוצר חכוך ונגוד אינטרסים במשולש היחסים של - צרכן - מנפיק - ספק.
הספק זכה כבר במלוא התשלום - והצרכן לא קיבל את המוסכם .
מאחר שחברת האשראי כבר שילמה לספק והיא דורשת את מלוא התשלום מהצרכן.
במקרה שכזה, נוצר מצב אבסורדי שבו חברת האשראי הופכת למעין "בורר" כביכול בין הצדדים.
ברור לחלוטין, שהאינטרס שלה הוא אינטרס שונה לחלוטין מזה של הצרכן.
במקרה שכזה ,היא מחייבת את הצרכן בחשבונו וזה נאלץ להתכתש עימה , האבסורד הוא, שמצב כפוי שכזה, נוצר דווקא ע"י חברת האשראי כנגד האינטרסים של הצרכן.
לטובת היחסים שלה עם הספק - ממנו היא גובה עמלות !
חברת האשראי " מכריעה ופוסקת , בין 2 הצדדים ( שניהם לקוחותיה) היא פועלת לטובת היחסים שלה עם הספק וכנגד האינטרסים של הצרכן.
כיום יש לצרכן תרופה למצב זה : התיקון לחוק חיוב כרטיסי אשראי מקנה אפשרות ביטול ע"י צרכן. - סע' 10(א') סע' 10 ב' .
להשלמת הנושא ראה מאמר שני בסדרה.
הכותב מתמחה בדיני בנקאות אשראי וצרכנות .
אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי ואיננו משמש תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
משה סיון עו"ד ונוטריון. מנהל משרד לעריכת דין למעלה משלושים שנה . מתמחה בדין האזרחי, מקרקעין, ירושה, משפחה, תכנון ובניה, חוזים, בנקאות, חוזים לידועים בציבור. איכילוב 11, פתח-תקוה . טל. 03-9316521
>