הפסקת חיוב בכרטיס אשראי - מאמר שני בסדרה 

סיון משה - עורך דין

רבים מאיתנו כבר נקלעו למצב המתסכל של רכישת מוצר או הזמנת שירות, אשר סופקו באופן שונה ממה שסוכם - מוצר פגום או לקוי, לא במועד, או שרות גרוע באופן מהותי.

ההתחייבות בכרטיס אשראי ללא היכולת לבטל את החיוב באשראי. מותירה את הצרכן נתון

לחסדיה של חברת האשראי ולהתנערותו של נותן השרות מחיוביו כלפיהם.

החוק עד לתקון, נתן מענה אך ורק למצב של אי אספקת מוצר או שרות – לא על מוצר או שרות לקויים, או שונים מהמוזמן.

המקרה הנפוץ הוא של הזמנת שיפוצים לבית. השיפוצניק המצוי מתחיל בעבודתו משאיר לך קירות פעורים ,צנרת פתוחה ,ועוזב אותך לאנחות - לטובת עבודה אחרת שהוא תפס בדרך .

כעבור שבועיים הוא שב ,עובד יומיים ושוב נוטש. ככה נראית העבודה וככה היא גם שווה, השלמת העבודה נעשית על ידי בעל מקצוע אחר שחייב לבצע מחדש .כמובן שמשלמים לו בהתאם.

ריהוט שהוזמן ומגיע לקוי,פגום, מוליד בעקביו נסיונות להחזיר אותו לספק - יש ויכוח יש תכתובות, הזמן חולף, בינתיים, התשלומים נוקפים בחשבון הבנק . מה עושים - פונים לחברת האשראי וזו נעשית " מעין בורר " שצריך לשפוט בינך לבין השיפוצניק או ספק סלון הרהיטים.

ברור מראש שבכל המקרים הללו תהיה ידינו כצרכנים על התחתונה.

חברת האשראי תדרוש ממך ראיות שלא סופק לך השרות או המצרך, אנחנו כצרכנים נתקשה מאד להוכיח זאת " לבורר " שהוא בעל אינטרס מובהק.

מובן מאליו "שהבוררות" הזו איננה ראויה והיא נדונה מראש לחובתו של הצרכן, שהרי למעשה האינטרס של חברת האשראי הוא האינטרס של הספק, הוא הלקוח האמיתי של חברת האשראי, הוא המשלם לה את העמלות .לעיתים רבות היא כבר שילמה לספק את מלוא התשלומים ,הגם שהללו עתידיים וזאת ללא ידיעתו או ללא הסכמתו של הצרכן בדרך כלל.

זוהי עיסקה המכונה ע"י חברת האשראי - "עסקת קרדיט".

בסופו של ענין התשלומים ימשיכו לזלוג מחשבונך אל חברת האשראי .

מצב זה היה ואיננו עוד , הוא תוקן בחוק כפי שנבהיר בהמשך.

סטואציה זו לא היתה מתרחשת במקרה של מסירת שיקים מעותדים לפרעון , לפי מועדים עתידיים. במקרה שכזה תוכל/י תמיד לתת הוראת ביטול לבנק. הבנק מעולם לא יראה עצמו בעל זכות או סמכות להתערב בנעשה בינך לבין הספק , הוא יפעל מיד עפ"י הוראתך ויחסום כל תשלום של שיקים נוספים.

אם חפץ הספק לתבוע אותך הוא כבר ירוץ אחריך ולא את/ה אחריו.

בסעיף 10 (א) + 10 ב' " לחוק כרטיסי חיוב " עשה המחוקק שני תיקונים .

סעיף 10 (א) : קובע כי אם הצרכן מודיע לחברת האשראי שהנכס לא סופק ,על אף שחלף מועד הספקתו , או שהספק הפסיק לספק דרך קבע נכסים מסוגו של הנכס שנרכש - דהיינו חדל לתפקד בעיסוקו זה. והלקוח ביטל את העיסקה - אזי חייבת חברת האשראי לבטל את החיוב בשל אותה עיסקה !

בסעיף 10 ב' : הגדיל המחוקק לעשות, וקבע כי הצרכן זכאי להודיע על הפסקת תשלום לחברת האשראי, וחברת האשראי מחוייבת להפסיק לחייב את חשבונו של הלקוח !

מיד עולה השאלה - אם יש לנו את סעיף 10 ב' ,שנותן הזכות להפסיק תשלום בלא כל עילה או סיבה , וחברת האשראי מחוייבת להפסיק , מדוע טרח המחוקק על סעיף 10 (א) לעיל , שם חובת הראיה על הצרכן שלא קיבל את המוצר או השרות במועדו ?

התשובה היא ,כי המחוקק נתן לנו הצרכנים ,שתי ברירות להפסיק את החיוב . הראשונה

לדרוש מחב' האשראי את החזר כל התשלומים ששולמו.
זאת ,עפ"י סעיף 10 (א) לעיל . הברירה השניה - להפסיק את המשך התשלומים שנותרו.

בתיקון זה נעשתה רביזיה משמעותית בזכויותיו של הצרכן ובמצב החיוב עפ"י אשראי, ובכך השוותה אותו לאפשרות הביטול של שיק - דהיינו שניתן לבטלו בכל עת.

יתר על כן, יש יתרון במצב החדש על פני שיק, שיק הנמצא בידי הספק נותן בידו זכות משפטית עדיפה להגיש את השיק - לביצוע בהוצל"פ , ואז " נטל הראיה " מוטל על הצרכן - להתגונן. שהרי מי שבא להתגונן כנגד פרעון שיק עליו נטל הראיה , שהביטול נעשה כדין.

מאידך, בביטול חיוב האשראי, הספק הוא זה אשר יזקק לתביעה כנגד , ועליו יוטל נטל הראיה להוכיח את תביעתו ולא יוכל לפתוח מיד בהליכי הוצל"פ נגד הצרכן, כפי שהיה טרם תיקון החוק.

לפיכך, התיקון האחרון בחוק משווה את מעמדו של כרטיס האשראי למעמד שיק לענין הביטול.

ויפה עשה המחוקק שדאג לתקן את העיוות.

הכותב מתמחה בדיני הגנת הצרכן אשראי ובנקאות.

מאמר זה איננו מהווה ייעוץ משפטי ואיננו תחליף לייעוץ פרטני.