מרחבי הידע שלנו 

מרחבי הידע שלנו

זה שאינך רואה, הוא שיפילך.

זהו משפט שגור בחיל האוויר שכוונתו לומר לטייס הקרב- תמיד דאג ממה שאינך יודע, ממי שאינך רואה, מכיוון שממנו עלולה להיפתח הרעה.

פילוסוף בשם היידגר חילק את תחומי הידע האנושי האישי לשלושה תחומים.

• כל מה שאני יודע שאני יודע
• כל מה שאני יודע שאינני יודע
• מה שאינני יודע שאני לא יודע

התחום הראשון הוא הדברים שאני יודע שאני יודע.

לכל אחד מאיתנו יש תחומים ופעולות אשר ברור לו שהוא יודע אותם ושולט בהם למשל אני יודע  לנהוג במכונית, לכתוב, לאמן אנשים, לקרוא, לשטוף כלים.

תחום הידע השני הוא הדברים שאני יודע שאינני יודע.

אין לי ספק שאינני יודע לרקוד בלט, להיות לוליין בקרקס, לדבר ערבית, צרפתית, להטיס מטוס... גם אין לי בעיה עם זה.

כולנו חיים עם שני סוגי ידע אלו. אנו מכירים את המגבלות שלנו, יודעים למה אנו מסוגלים ולמה לא. לעיתים אנחנו משלימים עם המצב, לעיתים  מאותגרים ולעיתים מתוסכלים מכך.

תחום הידע השלישי, מה שאני לא יודע שאני לא יודע.

אלו הם הדברים שאינני מודע להם. תחום זה נקרא התחום העיוור שלנו.

היכן התחום העיוור מופיע בחיינו?

להלן דוגמה:

ג' נמנע מלבקש בקשות מהסובבים אותו כי חשש להטרידם, לקבל סירוב, או כי סתם "לא מגיע לו". באוניברסיטה למד לבד ולא פנה לחברים ללמוד יחד וכשהעביר דירה עשה זאת לבדו. כך מצא עצמו אחרי גיל 30 עם מעט חברים, עם קשרים לא מעמיקים וללא זוגיות.

ג' לא ידע שאינו מודע להשלכות של הימנעותו לבקש בקשות מסביבתו, מעולם לא התבונן בכך ולעולם לא בחר התנהגות זו באופן רציונאלי.

אחת ממטרותיו החשובות של האימון היא להביא למודעותו של המתאמן את ההתנהגויות והמעשים המצויים בתחום העיוור שלו.  אלו בדרך כלל הדברים המנהלים את חיינו, מקלקלים לנו, תוקעים אותנו, גורמים לנו להפיק מעצמנו פחות ופוגמים בהצלחותינו.

מודעות לתחום העיוור עשויה לחולל את המפנה האמיתי, את פריצת הדרך האמיתית בחיינו.

המודעות פרושה  לדעת מה המנגנון, איך הוא פועל אצלנו, ממה הוא נובע והחשוב מכל, איך נוכל  לנהל את המנגנון ולא להיות מנוהלים על  ידו.

במהלך האימון ג' הבין שהימנעותו לבקש בקשות והחשש מסירוב מנהלים את חייו וגורמים לו נזק. הוא התבונן בכך, הבין מה גרם לו לנקוט בגישה זו והיה מוכן לבדוק האם אנשים אכן מסרבים לבקשות.  ג' החל לנסות ולבקש בקשות מהסביבה  והופתע מנכונותם של  חבריו שמחים לסייע כמיטב יכולתם.

• תודה מיוחדת לרחלה עמיתתי ולנירה בת זוגי על הסיוע בהכנת כתבה זו.