הארה/הערה מקדימה:
אין במאמר זה משום המלצה על דרך פעולה מסויימת של ניקוי ראש שכן מרבית המדענים העוסקים במחקרים עדיין תוהים בהתאם לרמת פיתוח המדעים כיצד ניתן לעשות זאת בצורה הטובה ביותר (שאגב משתנה מאדם לאדם ככל הנראה).יחד עם זאת,ככל הנראה,ייתכן וישנם קווים מנחים ועקרונות מקבילים המשופתים לגבי כל בני האדם החפצים להצליח באמת ובתמים לחוש הרגשת שיחרור טובה יותר בנשיאת תכנים רבים בתודעתם.
הקדמה:
כל אחד מאיתנו צובר במידה יחסית ידע רב בתחומים מסויימים. הידע מורכב ברובו מפריטי מידע שונים ורבים שהינם קטנטנים. מוחנו יוצר בעת למידת הפרטים מיקומים שונים ל"הנחת" פריטים אלו בזיכרון ומטמיע אותם לתוך הבנתו. כדי שנבין היטב את הקשרים בין הפריטים הללו,שנלמדו בזמנים שונים ובהקשרים שונים,קורה שהמוח מאגד את כל מיכלול הפריטים הללו לרשת סבוכה של דברים שמתוחים ביניהם מעין קווים דימיוניים המחברים אותם זה לזה. הדבר נקרא קשרים אסוציאטיביים.
במהלך הזמן,כפועל יוצא של אופן פעולת ותיפקוד המוח,קשרים אלו ניתקים ונחלשים מאליהם ועל כן מורגשת שיכחה מסויימת של הידע.אם כן , וודאי מובן לכל, כי ידע טוב הוא ידע שבו הפריטים השונים מוחזקים עדיין בחוזקה ביניהם בזכות הקשרים ההדדים הנוצרים ביניהם. על כן,אדם הרוצה להישאר ברמות ידע גבוהות,ולא משנה באיזה תחום הינו עוסק, נדרש לשנן את הידע שוב ושוב ולרענן את הזיכרון ואת הנחתו של הידע בתוך האזורים המוחיים המופקדים על איחסונו ועל שליפתו.
היות וכל אחד מאיתנו אינו נושא איתו רק פריטי ידע של תחום אחד בודד ומצומצמם אזי קורה שישנה כניסה תמידית של פריטים מתחום אחד של ידע לתחום של ידע שונה לחלוטין.כניסה זו מתרחשת גם אגב מחשבותינו והירהורינו התמידיים הטיבעיים. המוח, בדומה באופן כלשהוא למחשב מבצע פעולות מסוימות על כל הפריטים המאוחסנים בו. פעולות אלו גם משנות כנראה את הקישורים הפנימיים הטיבעיים בין פריטי הידע ואף מזיזות ממקום למקום את הידע עצמו המאוחסן במקום אחד כלפי מקום אחר לחלוטין.
רעיון הטיפול בקשרי המחשבות
כתוצאה מהבנת התהליך הטיבעי הזה עולה ההתבקשות "לטפל" מדי פעם בידע בכדי לשמר אותו, ובאותו האופן גם ל"טפל" בעצמנו כדי שפריטי ידע לא "יסתובבו" לנו סתם מנותקים מכל הקשר ובאופן חופשי בתודעתנו.הדבר דומה באופן כלשהוא למחסן שבו נמצאים חפצים שונים. אם לא נסדר את המחסן כמדי פעם בפעם התוצאה תהיה שמרוב בלאגן החפצים יהיו כל כך לא מאורגנים עד שכלל לא נוכל להגיע אליהם או למצוא את החשובים שבהם,ולא רק זאת אלא שמה שיקרה יהיה שברגע שנרצה לגעת בפריט כלשהוא אזי שלכל אורך הדרך של החיפוש ניגע בידינו (כדי להסיטם מדרכנו) בכל הפריטים האחרים שלא לצורך.
דחיסת מחשבות וידע (דפרגמנטציה)
אנשים העובדים בעבודה שיכלית מאומצת המסתמכת על ידע אמורים מפעם לפעם לבצע עבודות דחיסה של הידע אל תוך גוף ידע. גוף ידע הינו הידע כאשר הוא דחוס באופן מקסימאלי ונמצא במקום מצומצם וספציפי מאד במוח. בנוסף ניתן ליצור ייצוג של כל הידע בהולוגרמה חיצונית לגוף.במעין שרטוט מצוייר דימיוני הנמצא אל מול מבט המסתכל. בהולוגראמה זו ייוצג כל הידע ופריטיו כאשר הם מחוברים ביניהם בהקשרים הנכונים.
תיחום תחומים והפרדה
בכל אופן,היות ואדם מאכלס בתוכו ידע מתחומים שונים, ייטב אם מדי פעם "יטפל" בידע שבנפשו הפסיכולוגית "ויסדר" אותו בפעולות ארגון וסידור. ייתכן שסדר זה בידע, כמו גם הסדר המבוצע במחשבות כמדי פעם הם אלו השומרים על בריאות נפשו של האדם. עבודה זו הינה טובה לשיפור ארגון הידע וכמו כן המחשבות בכללותן וודאי באופן הגיוני משפרת את עבודת הזיכרון הסדירה.
על סדר וארגון במחשבות כתורם לריקון מחשבות טוב יותר
טוב יהיה מדי פעם לבצע את האמור גם לגבי הידע וגם לגבי המחשבות וליצור "הנחה מסודרת של פריטים בראש" באופן חכם ומושכל. תוך כדי השקעת חשיבה על "לסדר" את הדברים בראש ב"מקום אחד" ובאופן רציף והגיוני - יקרה שיבוצעו פעילויות במוח שאכן ידאגו לקשר בין חלקי כל הדבר האחד השייכים זה לזה - אכן באופן מאורגן ומסודר. הדבר לא יקרה כמובן רק מחשיבה של חמש דקות חד פעמית אלא מהתעסקות של כמה פעמים בתהליכי הסידור הללו.
אודות הדימיון בין פעולת המוח למחשב
למען הרחבת הידע ,יש לדעת כי פעולות כאלו גם מבוצעות במחשבים כחלק מתהליכי הטיפול באינפורמציה שהם אוגרים בתוך זכרונם וכחלק למן הטיפול בתחזוקה של חומריהם הפנימיים הנושאים את הידע המצוי בקרבם,כלומר,בהתאמת החומרים בקשריהם זה לזה(כדי שלא יגיעו לבלאי במגעיהם). כעיקרון כללי,הן אצל האדם והן במחשבים - אופני סידור הידע הינם קריטיים עבור מיקסום פעולת תהליכי חשיבה והשגת תוצאות משופרות הן של זרימת חשיבה משוחררת ו"נקיה" וטיבעית יותר והן עבור הצלחת ריקון המחשבות שתבוצע בהתאם לידע כיצד מסודרות המחשבות.
זמני ההגעה למיקומי המחשבות ולידע ושיפור קיצבם הטוב
ידע המאורגן באופן חכם (הנחת פריטי הידע במקום ספציפי ודחוס במוח) מתפקד באופן שונה לחלוטין למן ידע "המפוזר" באזורים שונים של המוח,או שאינו מאורגן היטב.המוח מטיבעו זקוק לזמן "הגעה" למיקום הנחת הידע ועל כן הוא מתאמץ ככל הנראה כאשר הוא "מחפש" אחרי ידע לאורך זמן ובמקומות שונים אשר מפוזרים פיזית בכל המוח.בלאי המחשבה והפעילות הפסיכולוגית עולה ומצטבר לבעיות קריטיות עד כדי היווצרות תחושות בילבול לעיתים.
שימוש בניהול פסיכולוגי ובטכניקות מדיטציה
שימוש בטכניקות ספציפיות של מדיטציה וטכניקות של מודעות אישית ניהולית - כדי להעניק פרק זמן כמדי שבוע לבצע דחיסות ידע - כל אלו עשויים לחולל פלאים בתחושות האדם נושא הידע.מדיטציה מקצועית מטפלת באופן סדור בתיכנון מיבנה ארכיטקטורי מושלם ש"יוכל לקלוט את כל הידע והמחשבות " באופן חכם. ושלא בדומה לאדם המצוי ,הקולט אלף ואחד דברים כמדי יום והנושא אותם באופן מבולבל וסתמי, הרי שאצל מבצע המדיטציה - כל אינפורמציית היומיום מונחת ממויינת למעשה באופן מאורגן ושהרבה פחות "מתפזר".
אין במאמר זה משום המלצה על דרך פעולה מסויימת של ניקוי ראש שכן מרבית המדענים העוסקים במחקרים עדיין תוהים בהתאם לרמת פיתוח המדעים כיצד ניתן לעשות זאת בצורה הטובה ביותר (שאגב משתנה מאדם לאדם ככל הנראה).יחד עם זאת,ככל הנראה,ייתכן וישנם קווים מנחים ועקרונות מקבילים המשופתים לגבי כל בני האדם החפצים להצליח באמת ובתמים לחוש הרגשת שיחרור טובה יותר בנשיאת תכנים רבים בתודעתם.
הקדמה:
כל אחד מאיתנו צובר במידה יחסית ידע רב בתחומים מסויימים. הידע מורכב ברובו מפריטי מידע שונים ורבים שהינם קטנטנים. מוחנו יוצר בעת למידת הפרטים מיקומים שונים ל"הנחת" פריטים אלו בזיכרון ומטמיע אותם לתוך הבנתו. כדי שנבין היטב את הקשרים בין הפריטים הללו,שנלמדו בזמנים שונים ובהקשרים שונים,קורה שהמוח מאגד את כל מיכלול הפריטים הללו לרשת סבוכה של דברים שמתוחים ביניהם מעין קווים דימיוניים המחברים אותם זה לזה. הדבר נקרא קשרים אסוציאטיביים.
במהלך הזמן,כפועל יוצא של אופן פעולת ותיפקוד המוח,קשרים אלו ניתקים ונחלשים מאליהם ועל כן מורגשת שיכחה מסויימת של הידע.אם כן , וודאי מובן לכל, כי ידע טוב הוא ידע שבו הפריטים השונים מוחזקים עדיין בחוזקה ביניהם בזכות הקשרים ההדדים הנוצרים ביניהם. על כן,אדם הרוצה להישאר ברמות ידע גבוהות,ולא משנה באיזה תחום הינו עוסק, נדרש לשנן את הידע שוב ושוב ולרענן את הזיכרון ואת הנחתו של הידע בתוך האזורים המוחיים המופקדים על איחסונו ועל שליפתו.
היות וכל אחד מאיתנו אינו נושא איתו רק פריטי ידע של תחום אחד בודד ומצומצמם אזי קורה שישנה כניסה תמידית של פריטים מתחום אחד של ידע לתחום של ידע שונה לחלוטין.כניסה זו מתרחשת גם אגב מחשבותינו והירהורינו התמידיים הטיבעיים. המוח, בדומה באופן כלשהוא למחשב מבצע פעולות מסוימות על כל הפריטים המאוחסנים בו. פעולות אלו גם משנות כנראה את הקישורים הפנימיים הטיבעיים בין פריטי הידע ואף מזיזות ממקום למקום את הידע עצמו המאוחסן במקום אחד כלפי מקום אחר לחלוטין.
רעיון הטיפול בקשרי המחשבות
כתוצאה מהבנת התהליך הטיבעי הזה עולה ההתבקשות "לטפל" מדי פעם בידע בכדי לשמר אותו, ובאותו האופן גם ל"טפל" בעצמנו כדי שפריטי ידע לא "יסתובבו" לנו סתם מנותקים מכל הקשר ובאופן חופשי בתודעתנו.הדבר דומה באופן כלשהוא למחסן שבו נמצאים חפצים שונים. אם לא נסדר את המחסן כמדי פעם בפעם התוצאה תהיה שמרוב בלאגן החפצים יהיו כל כך לא מאורגנים עד שכלל לא נוכל להגיע אליהם או למצוא את החשובים שבהם,ולא רק זאת אלא שמה שיקרה יהיה שברגע שנרצה לגעת בפריט כלשהוא אזי שלכל אורך הדרך של החיפוש ניגע בידינו (כדי להסיטם מדרכנו) בכל הפריטים האחרים שלא לצורך.
דחיסת מחשבות וידע (דפרגמנטציה)
אנשים העובדים בעבודה שיכלית מאומצת המסתמכת על ידע אמורים מפעם לפעם לבצע עבודות דחיסה של הידע אל תוך גוף ידע. גוף ידע הינו הידע כאשר הוא דחוס באופן מקסימאלי ונמצא במקום מצומצם וספציפי מאד במוח. בנוסף ניתן ליצור ייצוג של כל הידע בהולוגרמה חיצונית לגוף.במעין שרטוט מצוייר דימיוני הנמצא אל מול מבט המסתכל. בהולוגראמה זו ייוצג כל הידע ופריטיו כאשר הם מחוברים ביניהם בהקשרים הנכונים.
תיחום תחומים והפרדה
בכל אופן,היות ואדם מאכלס בתוכו ידע מתחומים שונים, ייטב אם מדי פעם "יטפל" בידע שבנפשו הפסיכולוגית "ויסדר" אותו בפעולות ארגון וסידור. ייתכן שסדר זה בידע, כמו גם הסדר המבוצע במחשבות כמדי פעם הם אלו השומרים על בריאות נפשו של האדם. עבודה זו הינה טובה לשיפור ארגון הידע וכמו כן המחשבות בכללותן וודאי באופן הגיוני משפרת את עבודת הזיכרון הסדירה.
על סדר וארגון במחשבות כתורם לריקון מחשבות טוב יותר
טוב יהיה מדי פעם לבצע את האמור גם לגבי הידע וגם לגבי המחשבות וליצור "הנחה מסודרת של פריטים בראש" באופן חכם ומושכל. תוך כדי השקעת חשיבה על "לסדר" את הדברים בראש ב"מקום אחד" ובאופן רציף והגיוני - יקרה שיבוצעו פעילויות במוח שאכן ידאגו לקשר בין חלקי כל הדבר האחד השייכים זה לזה - אכן באופן מאורגן ומסודר. הדבר לא יקרה כמובן רק מחשיבה של חמש דקות חד פעמית אלא מהתעסקות של כמה פעמים בתהליכי הסידור הללו.
אודות הדימיון בין פעולת המוח למחשב
למען הרחבת הידע ,יש לדעת כי פעולות כאלו גם מבוצעות במחשבים כחלק מתהליכי הטיפול באינפורמציה שהם אוגרים בתוך זכרונם וכחלק למן הטיפול בתחזוקה של חומריהם הפנימיים הנושאים את הידע המצוי בקרבם,כלומר,בהתאמת החומרים בקשריהם זה לזה(כדי שלא יגיעו לבלאי במגעיהם). כעיקרון כללי,הן אצל האדם והן במחשבים - אופני סידור הידע הינם קריטיים עבור מיקסום פעולת תהליכי חשיבה והשגת תוצאות משופרות הן של זרימת חשיבה משוחררת ו"נקיה" וטיבעית יותר והן עבור הצלחת ריקון המחשבות שתבוצע בהתאם לידע כיצד מסודרות המחשבות.
זמני ההגעה למיקומי המחשבות ולידע ושיפור קיצבם הטוב
ידע המאורגן באופן חכם (הנחת פריטי הידע במקום ספציפי ודחוס במוח) מתפקד באופן שונה לחלוטין למן ידע "המפוזר" באזורים שונים של המוח,או שאינו מאורגן היטב.המוח מטיבעו זקוק לזמן "הגעה" למיקום הנחת הידע ועל כן הוא מתאמץ ככל הנראה כאשר הוא "מחפש" אחרי ידע לאורך זמן ובמקומות שונים אשר מפוזרים פיזית בכל המוח.בלאי המחשבה והפעילות הפסיכולוגית עולה ומצטבר לבעיות קריטיות עד כדי היווצרות תחושות בילבול לעיתים.
שימוש בניהול פסיכולוגי ובטכניקות מדיטציה
שימוש בטכניקות ספציפיות של מדיטציה וטכניקות של מודעות אישית ניהולית - כדי להעניק פרק זמן כמדי שבוע לבצע דחיסות ידע - כל אלו עשויים לחולל פלאים בתחושות האדם נושא הידע.מדיטציה מקצועית מטפלת באופן סדור בתיכנון מיבנה ארכיטקטורי מושלם ש"יוכל לקלוט את כל הידע והמחשבות " באופן חכם. ושלא בדומה לאדם המצוי ,הקולט אלף ואחד דברים כמדי יום והנושא אותם באופן מבולבל וסתמי, הרי שאצל מבצע המדיטציה - כל אינפורמציית היומיום מונחת ממויינת למעשה באופן מאורגן ושהרבה פחות "מתפזר".
אוטודידקט (מלומד עצמי) - 13 שנות לימוד בתחומים: אסטרטגיה וטקטיקה,משא ומתן,מכירות,כישורי שיחה ורטוריקה,תדמית,שפת גוף,ניתוח המצאות,ניתוח כתיבת הומור,ניתוח המצאות רב תחומי ויצירת חדשנות.
http://www.arikshani.co.il
http://www.arikshani.co.il
