קריאה מהירה 

גם הצטברות שנים של ניסיון רב בקריאה אינה מחייבת שתיווצר קריאה מהירה שוטפת כולל הבנת הנקרא.על מנת לעשות זאת קיים צורך להכיר וללמוד את הטכניקה הספציפית שתשרת אתכם שעשויה למעשה להיות אחת מיני רבות. בכל אופן מומלץ להתייחס למאמר זה כמאמר מקדים ובעל ערך פרופורציונאלי לצד מאמרי מומחים נוספים הנמצאים ברשת.


הבסיס הפיזי לקריאה המהירה: תנועת העין הפיזית וסידור הדברים מולה על הדף

עיקרי השיטה הינם שהעין לא תהיה בהתרוצצות על פני אורך רב של השורה אלא שהיא "תזנק" טיבעית ומהיר,הלוך וחזור על פני שורות המסודרות בכעין טורים קטנים יותר וקצרים מאשר שורות ארוכות. בכך מתגברת העין על תנועות בלתי רצוניות שהיא מבצעת תמידית שגוזלות לחינם הרבה אנרגיות. לכן,לא לחינם מבינים זאת עיתונים יומיים רבים ומדפיסים את הידיעות בכתבות לאורך טורים ארוכים.


הקשר שבין הפסיכולוגיה העצמית לבין התוכן:

כאשר אדם קורא דברים כתובים, בניגוד למכונה "קרה", הוא חושב, מדמיין, מפעיל התנגדות ומתרחשים בתוכו שפע של תהליכים. לכן כמובן דרוש קשב וריכוז,הבנה טובה יותר של מה קורה בתוך עצמך בעת הקריאה, ארגונומיה נכונה,כלומר, סביבת קריאה נכונה וטובה שתקל פיזית (תנאי תאורה,מיקום הנחת הדברים,קריאה במצב גוף נוח).


שיטות הבנה,הרעיונות המרכזיים של הכתוב:

לגבי תפיסת הרעיונות המרכזיים מבחינת התוכן: קורא טוב מודע אוטומטית לכיוונים האפשריים של המשכת תוכן הטקסט אליהם וצופה אותם יחסית מראש. כידוע,לפי הכלל הנפוץ "אין חדש תחת השמש", רוב הדברים חוזרים על עצמם או לפחות צפויים. ידיעת כלל זה חוסכת את המתח שבציפיה להסטת קו עיקר הרעיון למן המשך התוכן המצופה שבדרך כלל אכן מגיע. קיים צורך לאזן באופן נכון בין צפי ההתרחשות לבין המתח הנבון המצפה לחידושים הבלתי צפויים. למעשה אין טעם לקלוט את הצפוי אלא לזקק את האינפורמציה החדשה בלבד.

ברמת המילים ובמה הקורא מתרכז

לגבי המילים הנקראות : קיימת נטיה מוזרה להתרכז בצורתן ובצבע השחור שלהן על פני הרקע הלבן של העמוד. על כן מומלץ במחשבים להעביר את הטקסט לרקע דף כחול ולצבוע את אותיות גופן הטקסט בלבן. הרקע הכחול אמור להיות בריא מאד לעין.

לגבי אופן הניסוח והפרדתו מן הרעיון-

יש להבחין בין הרעיון הטמון והמבצבץ לכאורה, הכאילו קופץ מתוך הטקסט. רעיון זה הינו באופן מובהק נפרד לחלוטין למן הניסוח. עם קליטת הרעיון הקריאה הנוספת של עוד כמה שניות מעטות הינה מספיקה כדי אף לתת תחושה נוספת מעט מעבר אליו,לרעיון הבסיסי.
אולם כבר אז ניתן לעזוב את המשפט ולעבור לבא. בדרך כלל הרי יופיע בשלב זה רק פירוט שאין צורך לזוכרו.

- שיטת זיהוי מילים מרכזיות בטקסט:

לגבי מציאת המילים החשובות בטקסט- יש לדעת למצות מתוך הטקסט כבר בקריאה הראשונית את העיקר ואת התפל. אחוז הדברים החשובים באמת לעומת המישניים המצויים בטקסט הינו קרוב ל 30 אחוז דברים שיש לשים לב אליהם לעומת 70 אחוז מן הטקסט המהווה רק הרחבות ותוספות שאינן נחוצות כלל ושהינן מפריעות לכל הקו הראשי של הרעיון. אומנם הן מפתחות ומגישות אותו כלפי ההבנה אך בסופו של דבר על הקורא הממוצע הרי רק לזכור את הקווים הכלליים ולא את הפירוט.


עניין נוסף הוא התמקדות בפעלים ובמיליות קישור או חיבור (לעומת,אז יוצא, לטובת,מזה ...) - אלו הן המילים הנושאות בחובן והתומכות בהשתנות של הרעיון המובע ובהפנייתו לכיוונים שונים.

הפעלים הם מעצם טיבעם קובעי ההתרחשות ולכן גם אליהם יש לשים לב ובקפידה. התאורים הינם השניים במעלה ואין להתעכב על תאורים שניים ושלישוניים. לדוגמא: אם רשום מכונת הדפוס הדפיסה במהירות ובדייקנות ובמסירות - אזי אין בשני התארים האחרונים שום תוספת אינפורמטיבית שיש לזוכרה אלא רק תוספת תחושתית לגבי המקצועיות שבה המכונה הדפיסה,כך שהדבר אינו מוסיף הרבה ולכן אינו חשוב כל כך לשטף הקריאה.

לגבי סימונים תוך כדי קריאה ועצירות-

אין שום צורך להיעזר בסימונים כלשהם במהלך הקריאה לשם ארגון וסידור ומיפוי הטקסט כשם שאינכם מסמנים את דברי הנאמר לכם בעל פה כאשר אתם מאזינים לאדם מסויים או כשם שאינכם מסכמים סרט בו זמנית כאשר אתם רואים אותו.סביר להניח שלאחר גמר הסרט תזכרו את רובו היות והוא היה מעניין והיות ובחרתם לראות אותו מראש.העניין הטיבעי בכתוב (במידה והוא קיים) הוא הוא השומר על הקליטה הטובה של הדברים. במידה ואין מניע לקריאה והחומר משעמם - נסו למצוא מניעים שונים ומגוונים. עניין בחומר (אמיתי או חלקי) הוא מניע בפני עצמו, רצון לפתח קריאה מהירה ולהשתמש בטקסט נתון כהזדמנות טובה להתאמן בקריאה מהירה גם הוא מניע נהדר. חשק לחשוב תוך כדי הקריאה על צורת הקריאה שלכם - גם הוא מניע. ואם אין מניע - חשוב יהיה לפעמים לדעת שעם האוכל בא התיאבון. כלומר, שייתכן ומתוך הטקסט עצמו יתפתחו מניעים של קריאה. כלומר, שהוא ייצור עבורכם עניין. אל תקלו ראש בכך ותנו לזה הזדמנות. אולי למשל, לא תמיד החומר יעניין אתכם, אך דרך ההעברה, נחמדות הכותב תמשוך אותכם.


- עבודת הקריאה הפנימית הפסיכולוגית:

בכדי לקרוא מהר ולהצליח גם להבין את הכתוב יש צורך לארגן את כל המידע שנקרא ביחידות מינימאליות וקטנטנות (בכדי שלא יהיה עומס על המוח).קל יהיה להבין איך עושים את זה אם נדמיין את העיר מנקודת מבט של מעוף הציפור. היא רואה את כל הבינינים והאזורים כנקודות קטנטנות. כך גם אדם שרוצה לקרוא מהר צריך לראות את כל התכנים. יש לראות אותם כאילו אתה צופה בהם מלמעלה ,ממבט על, כנקודות קטנטנות. כל נקודה היא משהו: התרחשות,או רעיון או קבוצה של דברים שקראת ביחידת קריאה אחת שלך.(יחידת קריאה = כל מה שקראת מרגע שהתחלת לקרוא משהו ועד שעשית בו הפסקה כשהרגשת שזהו זה וזה מספיק כיחידה אחת בשבילך.)

- התייחסות הקורא לכתוב ותהליכים פסיכולוגיים:

מעבר לכל,ומעבר לטכניקה אזי החשוב ביותר לזכור הוא שיעילות הקריאה המהירה נעוצה בהתייחסות לרעיונות המתקבלים מן הטקסט ואירגונם היעיל והפורה בתוך תודעת המקבל אותם (הקורא). בעת קריאה מתבצע שטף מעברי של רעיונות מתוך הטקסט אל המוח,הקליטה והמחשבות. כדי לקרוא מהר יש לדעת איך לא להעמיס על עצמך את שטף הרעיונות המתפרץ.יש לבצע סינון תודעתי מיטבי.לשם כך יש לבצע השהיה מסויימת בין זרימת החומר עד אליך ,לבין,הכנסתו לזיכרון,ואם בכלל.

הסוד הגדול של הקריאה המהירה הינו לדעת למה להתייחס ולמה לא להתייחס.שכן ישנם בטקסט דברים רבים אשר אינם כלל ראויים להתייחסות ושהינם מצויים בטקסט רק על מנת לחבר בין פסקאות ורעיונות- שהם ה"ריפוד" של הטקסט, העיטוף בואו נאמר.


- קיום מפת התמצאות לגבי התוכן המשורטטת דימיונית תוך כדי קריאה:


מכל המפורט כאן הרי שיוצא שיש לבצע תוך כדי קריאה שרטוט דימיוני של מפת התמצאות שתקל עלינו להבין היכן אנו נמצאים במידה ואנו מביטים על כל הכתוב ותוכנו ממעין "מבט הציפור".

רצוי להביט על כל הנושאים המוגשים לנו והרעיונות ,למפותם במהירות לא הרף,ולהחליט במי אנו רוצים להתמקד.הדבר משול למישהו המדבר מולנו- הרי במצב שכזה אנו בוחרים למה להקשיב ולמה לא להקשיב (אם כי קשה מאד לא להקשיב ממש - הדבר דורש מיומנות רבה).כך גם בקריאה,עלינו להתייחס לכל המוזכר בכתובים כהצעה בלבד ולא "להכנע" למילים ולרעיונות השואפים להתיישב בנחת,ומאליהם,בתוך הפסיכולוגיה שלנו.

עיקר הקריאה המהירה ,מעבר לטכניקה שבה מבצעים אותה,הינה הבנת המשמעות של למה עלי להתייחס ומה עליי לזכור מתוך כל הכתוב. הדבר קורה גם לפי מה שמעניין אותי,גם לפי מה שדרוש ממני וגם לפי היכולת שלי. סה"כ החשוב הוא לזכור שמעבר לקריאה מהירה לצורך לימוד כל הכתוב (ועל כך מאמר נפרד) הרי שמרבית הדברים שאנו צריכים לקרוא אותם אמורים ללמד אותנו דברים מאד ספציפיים האמורים להישאר במוחנו בתמציתיות כרעיונות מרכזיים בלבד. וזאת, כאשר הם מופרדים מכל שפע המילים וההסברים המצורפים אליהם כדי בסך הכל לשכנע אותנו,להגיש לנו את החומר בצורה נעימה יותר - ושאינם נחוצים כדי לקבל את האינפורמציה בלבד.

המשך רב יבוא בנושאים הבאים:

מניעי הקריאה (הרצון והחשק)
ארגון האינפורמציה
תשומת הלב
תנאי הקריאה
ההכנה מראש
סימונים ומיפוי- מה כן כדאי
תיחום פסיכולוגי
אסטרטגיות
תנועת המבט
לדעת על מה להסתכל
הבנת וחזיית קווי הרעיון
הכרת אופן סידור החומר וכללי המשחק של הכתיבה
הבנת מאחורי הקלעים של הכתיבה - יצירת זהות עם הכותב