על ראשית ימי הפילוסופיה 

יום חמישי 09 נובמבר 2006

ראשית ימי הפילוסופיה.

בספרות בה עיינתי בהכשר ללימודי בחוג לפילוסופיה, התרשמתי שהנושא מטופל בהנחה שהפילוסופיה במובן הפשוט של המילה, ראשיתה ביון העתיקה. היו אלה הימים הראשונים שבהם, החשיבה על הנעשה בסביבתו של האדם, היו לנושא לדיון, ויכוח והבעת דעות בעד ונגד הנחות של מטיפים את מחשבותיהם ברבים.

אני מעיז להגיד, שגם לפני ראשוני הפילוסופים היוניים, הוקדשה חשיבה לסובבים את האדם והתנהגותו כי הרי הנהגת שבטים גדולים כקטנים, ואפילו משפחות כאלה או אחרות מחייבת הבנה על היכולות של האנשים אותם היו צריכים להנהיג או להיות אחראים להם, ולקיומם היום יומי.

נכון שהדברים לא נשתמרו אבל אפשר להניח שמשה ואברהם ואחרים בתקופתם אשר הנהיגו מסות של אנשים בנדידתם במדבריות אין סוף, הצטיינו ביכולות חשיבה שבזכותם יכלו להוביל את ההמונים אל מטרה שרק בודדים יכלו לזהות ולהגדיר אותה כמשהו שצריך וכדאי לחתור אליה, אם בכלל.

ולא רק הם, אלא קבוצות מנהיגים, שהתייצבו בראש עמים המוזכרים בכתובים במקומות רבים הדנים בשחר התפתחותו של האדם. האדם החברתי המתאים עצמו למסגרות שיש בהם משום משמעת לסביבה התומכת בו, הנותנת לו את הביטחון לחיים ככול שיכלו.

ומה שמרשים אצל ראשוני הפילוסופים היווניים, היא העובדה כי דיוניהם והבעת דעתם על הבעיות בהם דנו לא נבעו מהכורח להנהיג המונים או מתוך אחריות ישירה לקהילות אלא מתוך חשיבה לשמה. מתוך סקרנות מדהימה שהיא התכונה העומדת לרשותו של האדם לפתח, ללמוד, לחקור ולבסס עוד ועוד רעיונות חדשים. כול שהשיגה האנושות, נעשה בזכות תכונת הסקרנות של בודדים בעלי יכולות רבות וחשובות משל ההמונים, ההמונים למענם בעצם פותחו פתרונות בכול אחד מתחום חיינו, מאז ועד היום.

במבט בוחן היום, אינני רואה הבדל בחשיבתם המעמיקה הפילוסופית והפרקטית בשאלות התנהגות הפרט וההמון שבהם התלבטו מלכים, מצביעי צבאות ובעלי אחריות חברתית שחיו ופעלו לפני יותר מ 5000 שנה לבין, הצורך של המנהיגים של היום להקדיש חשיבה מתמדת להבנת הסביבה בה הם פועלים.

למען האמת, המנהיגים של ימינו צריכים להקדיש לחשיבה רחבה ואינטגרטיבית יותר, הרבה יותר מאשר הקדישו בעבר. כמות המידע וההתניות שאמורים להיות הבסיס להחלטה בטרם עשייה הן רבות ומגוונות,
ובמקביל, התפתחו כלים שהפעלתם המושכלת מאפשרים ניתוח מהיר של חלופות ותוצאותיהם.

האם על המנהיגים בימינו להיות פילוסופים - במבט מעמיק, בוחן ומבקר, התשובה היא חיובית. כן. המנהיגים הבולטים חייבים להיות בעלי יכולות חשיבה רחבה המקיפה נושאים רבים ובמיוחד הקשר ביניהם, קשר שיקבע את התוצאה הנובעת מעשייה או אי עשייה של דבר כול שהוא.

ולעניין הזה מצטרף הצורך להעסיק יועצים אשר בתפקידם לשאול את השאלות הקשות ולגלות את נקודות התורפה ברעיון זה או אחר. תפקידם של היועצים להתיחס ולהעיר את תשומת הלב של מקבל ההחלטות לחזקות והחולשות של הצעה או הצעות העומדות במרכזם של נושאים להחלטה, והם תמיד יותר מנושא אחד בודד. בגלל השפעתם ההדדית של נושאים קשורים, פתרון של בעיה אחת, תשפיע בהכרח על השינויים בהתנהלותו של נושא אחר.

היפה אולי אצל הפילוסופים של אותם ימים רחוקים, הוא ביכולת ללכת אחרי חוט המחשבה הראשונית. לנתח את דעתם של אחרים ולהציע ולשכנע מעריצים, והכול במילים וביכולות שכנוע בהופעה מול קהל מתענינים, בלי כלי ההצגה המקובלים היום ובמיוחד בלי הכלים הטכניים המאפשרים הדגמה והתוצאות הסטטיסטיות שיתמכו בסיפור, כלים שהם כול כך הכרחיים בימינו ובלעדיהם, שום פילוסוף או מדען לא יכול למכור את תורתו או את תגליותיו. רק מילים, לא מספיקים.

המיתוסים, הסיפורים המוזכרים עד עצם היום הזה ואשר רבים מהם מועברים מדור לדור, הם ששימשו את הוגי הדעות של אז להעביר את תגליותיהם, חוכמתם ודעתם בנושאים שונים לדורות שבאו אחריהם.

ובסך הכול כבני אדם, כמורמים מהעם, כאוטוריטה בעיני המאזינים בכיכרות, היו מעטים בכול קנה מידה.

עובדתית, השפעתם על התרבות והחשיבה הרציונלית, השפעתם גדולה במיוחד ביכולתם לנתח דברים מופשטים, תכונה הכרחית טרום מדעית גם אם חלקם של הנחות היו פרי תחושות בטרם נחקרו ממש.

מבחינתי, חיזוק היכולות של חשיבה אבסטרקטים השראתית, במקביל להכרה טובה ככול האפשר של נפש האדם או העם אותו אתה אמור להנהיג, חשובים מכול מקצוע אחר, ואם היה ניתן, הייתי ממליץ כי ראש ממשלה ובעלי תפקידים מרכזיים אחרים יבחנו ביכולות האלה לצד הבחינה של יחסם האישי לבני אדם כבני אדם, כפרטים ולא כעדר. כהמון ללא זהות.

האם הרחקתי לכת בחיבור בין אלה לאלה - לטעמי, כמובן לא וזאת על בסיס העובדה שהדברים זרמו אצלי ברצף מחשבתי, משמע מצאתי קשר ביניהם.

תמיד שאלתי את עצמי, מה הטעם לחזור ולהקדיש זמן יקר ללימוד סיפוריהם ודעותיהם של אנשים חכמים ככול שיהיו, ושפעלו בתקופות כול כך רחוקות, על פני העמקה נוספת בהמצאותיהם ואמירותיהם של אנשים בני זמנינו? כי אם, הזמן שעומד לרשותנו מוגבל, והוא מוגבל, ואם נכיר בעובדה שיכול הקליטה והזיכרון מוגבלים, והם מוגבלים. ואם נמשיך לדוש בסיפוריהם המרתקים של מספרים מוצלחים, מתי נגיע להכיר את החכמים של ימינו והדרוש לנו היום?

אני מניח, כי אחת התשובות לתהיות שלי תתמקד בעובדה, שאפילו היום נמצאות באמירותיהם ואופן ניתוחם של בעיות להם התיחסו לפני הרבה, הרבה שנים, אלמנטים בעלי חשיבות ודימיון המפתיעים אותנו בניסוחם הקולע ומנוסחים טוב כול כך שאין צורך לתקן. אפשר לקבל אותם כמות שהם.

ואני ממשיך לחשוב על מה שאני כתבתי. עוד אגלה שיש לי הערות והארות גם על דברי שלי. בטוח שיש לי מה להשלים. גם זה יבוא.

לעצמי, דני..