זמני קישור בין טיסות 

כאשר נוסע אמור להחליף טיסות קיים זמן מינימאלי מותר להחלפת טיסות, אשר מכונה, בעגה המקצועית – M.C.T – Minimum connecting time. ה- MCT נקבע ע"י רשות שדות התעופה של הנמל בו מתבצעות טיסות המשך ומשתנה משדה תעופה לשדה תעופה, ומטרמינל לטרמינל, בהתאם לנוהלי שדה התעופה, לפי מאפייני חברות התעופה ועפ"י אופי הטיסות.

פרק הזמן נמדד בהתחשב בגודל השדה ויעילותו לרבות מהירות ביצוע כלל השירותים הניתנים בו, כגון: ביקורת דרכונים, אפשרות מעבר מהיר בין טרמינלים, יעילות מעבר של נוסעים בין שתי חברות תעופה, יעילות מעבר המטען בין המטוסים, בדיקות ביטחוניות, שירותי טרנזיט וכו'.

טיסת המשך היוצאת, למשל, שעה לאחר הנחיתה, טומנת בחובה סיכון גבוה יחסי של חוסר אפשרות להגיע אליה עקב איחור. די בכך שהטיסה מתארכת או מתאחרת עקב בעיית ביטחון או בעיה טכנית או בעיית מזג אוויר, כדי שהזמן העומד לנוסע לטיסת ההמשך, יתקצר בהתאמה לזמן העיכוב שנגרם.

אך גם אם טיסה נוחתת בזמן, פעמים לוקח זמן לא מועט מהנחיתה ועד להגעה לטרמינל, ואם לוקחים בחשבון שהעלייה למטוס בטיסת ההמשך "נסגרת" זמן מה לפני מועד ההמראה, הרי יוצא שהזמן שנותר לנוסע הנו קצר ביותר, ואף בלתי סביר.

חברת התעופה אחראית למתן זמן סביר לנוסעיה בין טיסה לטיסה ולא רק לזמן קישור בין טיסות שעומד בדרישות המינימום של ה-MCT, שלעיתים קרובות הנו גבולי ביותר מבחינה מעשית. מחובתה ליידע את הנוסעים, במישרין או באמצעות סוכנות הנסיעות, אם קיים סיכון לאי הגעה.

חברת התעופה תהיה אחראית לנזקי הנוסע אם לא תעשה כן היות שברור לה בסבירות כזו או אחרת שהנוסע יאחר את הטיסה. כמו כן, עליה לציין על גבי כרטיס הטיסה את מועד שעת סגירת הדלפקים ושמעבר לכך לא יינתן לאף נוסע לעלות על טיסת הקישור או ליידע את הנוסעים על כך בכל דרך אחרת.

סוכנות הנסיעות לעומתה, מחויבת לנהוג כלפי הנוסע במקצועיות, בזהירות ובמיומנות, בנאמנות, בהגינות ובדרך מקובלת, לפרוס ולשטוח את כל היתרונות והחסרונות בטיסה מסוימת לעומת טיסה אלטרנטיבית אחרת, ולמסור כל מידע מהותי. בידיעתה הבלעדית מצויים פרטי הרכישה, המסלול, הסיכונים הסבירים, הצפויים והידועים הרובצים לפתחו של הנוסע, המתקשר עם סוכנות הנסיעות ולא מול חברת התעופה ולפיכך, מחובתה להביאם לידיעתו במעמד ההתקשרות.

הפנייה לסוכנות הנסיעות מגלמת ציפייה סבירה של הנוסע לכך שהסוכנות תעשה כל שביכולתה לסייע בהגשמת צרכיו של הלקוח. ניסיונה של סוכנות הנסיעות אינה ניסיונו של הנוסע ומחובתה לציין בפני הנוסע כי הניסיון מלמד שפרק זמן קצר, גם אם חוקי, בין טיסות, עלול להיות מועד לפורענות ולייעץ לבחור באלטרנטיבה בעלת מרווח זמן בטוח יותר. קל וחומר כשסוכנות הנסיעות יכולה לראות ו/או לברר האם הנוסע מבוגר, או עם קשיי הליכה, או עם תינוקות, ולהמליץ בפניו על טווח גדול יותר.

על כן מומלץ לסוכנות הנסיעות בעלת הידע, המומחיות והניסיון, למסור לנוסע בכתב את המידע הרלוונטי שבידיה, ובכלל זה את הבעייתיות הכרוכה עם הזמנים המינימאליים אותם מקציבה חברת תעופה בין שתי הטיסות, ולהבהיר לו בכתב כי הוא עלול להחמיץ את טיסת ההמשך וכן להסביר את התוצאות הכרוכות במצב של פספוס טיסה, ואף להחתים את הנוסע כי הנושא נתון לשיקול דעתו ולהחלטתו וכי הוא נוטל את הסיכון באופן בלעדי. יותר מומלץ, ופשוט, לנסות לשכנע אותו לשנות את לוח הטיסות ולקבוע תוכנית שתובילו למחוז חפצו במסלול, תקציב ותוך פרק זמן סבירים.          

הגם שחברת התעופה וסוכנות הנסיעות נושאות באחריות המרכזית, אין בכך כדי להסיר ו/או לפטור את הנוסע מחובת הזהירות המוטלת גם עליו. על הנוסע חלה החובה לברר הפרטים (נוהלי מעבר ובטחון, המרחקים בין השערים, מועד סגירת הדלפקים וכד') מבעוד מועד, ולא לעצום עיניים. מצופה, מכל נוסע סביר, אשר מובא לידיעתו כי הוא מופנה לטיסת המשך, כי יציג שאלות בדבר הסיכונים האפשריים בהחמצתה של טיסת הקישור. הנוסע יכול למנוע איחור ו/או נזק כזה או אחר, בין היתר, על-ידי בחירה מוקדמת אצל סוכנות הנסיעות בטיסת קישור בחברה אחרת.

הכותב הנו מרצה בבית הספר לתיירות בישראל ומייסד וראש משרד עורכי דין אמיר קליינמן, העוסק בדיני תיירות – www.kleinman-law.co.il .

כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי מאן דהוא והלה נדרש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם.