מעצבים הולנדים 

דרוג דזיין – קבוצת מעצבים הולנדים צעירים , בעלי גישה אוונגרדית , המבקשים לבטא את נקודת המבט העכשווית על העיצוב . באופן עבודתם ובדרך השימוש שלהם בחומרים עכשוויים, הם ממשיכים לעדכן את המסורת ההולנדית האותנטית וה"יבשה", של פשטות ובהירות מחשבה. מקור ההשראה שאול מחיי היום-יום. חוש ההומור, מידת התחכום האינטליגנטי, השימוש המפתיע בחומר והפן המוסף בכל אובייקט הם שהפכו את הקבוצה למביאי בשורה לעולם העיצוב של סוף האלף

פירוש המילה ''דרוג'' בהולנדית הוא ''יבש''. השם הזה נבחר ב-3991, כאשר קבוצת מעצבים הולנדים החליטה להשתתף לראשונה בסלון הריהוט האיטלקי, ולחשוף תצוגה צנועה של עשר מעבודותיה הראשונות. באוסף העבודות המגוון שולבו טכנולוגיה עם מלאכת יד ופונקציונליות עם אמנות.

על אף השוני בין המוצגים, בלטה האחידות הסגנונית, שקשה היה להגדירה, אך ניתן היה לחוש בה בצורה אינטואיטיבית כבר ממבט ראשון. אמני הדרוג ניצלו את סלון הרהיטים במילנו כהזדמנות להדהים את המבקרים, הקניינים והכתבים, והמשיכו גם לאחר מכן לפתח עבודות נוספות. עיצוביהם הוצגו ומוצגים דרך קבע במספר מוזיאונים בהולנד, במוזיאון MOMA – המוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק, במוזיאון לאמנויות שימושיות בהלסינקי ובספרי עיצוב ידועים. חנויות ארמני והכוכבת מדונה הם רק חלק קטן מן השמות היותר ידועים שרכשו מוצרים משל הקבוצה המוכשרת. בישראל הם מיוצגים ע"י רשת חנויות "הביטאט".

אובייקטים לבילוי

מה כל כך מיוחד בדרוג, שגרם לו לזכות תוך זמן קצר בהצלחה כה גדולה?

"כל ניסיון להגדיר את הקריטריונים שבבסיס אוסף היצירות נדון מראש לכישלון", טוענים RENNY RAMAKERS והמעצב הנודע GIJUS BAKKER, מייסדי קרן דרוג דזיין מאמסטרדם. את המוצגים לתערוכות הם בוחרים מבין עבודותיהם של מעצבים צעירים. למעצבי מוצר בעל פוטנציאל מסחרי, הם מציעים לעבוד באמצעות DMD – חברה האחראית לפיתוח, לייצור ולהפצה.

אנשים רבים מכנים את יצירות הדרוג "הדור החדש של אובייקטים לבילוי" (FUN OBJECTS), ורואים אותן כידידותיות למערכת האקולוגית. אחרים רואים בעיצובי הדרוג אסטרטגיית שיווק מתוחכמת, מעבדה ניסיונית לעתיד, או שילוב גישות שונות, בין-תחומיות. האמת, טוענים מייסדי הקרן, היא שכל האלמנטים הללו מצויים בכל היצירות במידה זו או אחרת.

אמני הדרוג עצמים בוחרים להתייחס רק לשני גורמים. האחד, החדשנות – היכולת של היצירות להקדים את זמנן, והגורם השני – האפשרות ליישם את הרעיונות הללו בצורה ברורה ומדויקת.

אמני הדרוג טוענים שזהו "הסגנון היבש", האוטנטי, המבוסס על הסגנון ההולנדי המסורתי, והוא מאופיין בפשטות ובהירות קונספטואלית. סגנון הדרוג, למעשה, מחדש ומעדכן את הסגנון המסורתי "ארטס אנד קרפטס" באמצעות חומרים חדשים ועכשוויים, המוסבים בקפידה רבה באמצעות טכנולוגיות מורכבות, לצורות בעלות עוצמה, תוך הקפדה על איכויות גבוהות במיוחד. מאחורי הרעיונות המוצלחים עומדים מעצבים מוכשרי, שאינם מסתגרים במגדל שן, אלא שואבים את השראתם מהמולת החיים היום-יומית.

מומחיות לכל דבר

סגנון הדרוג הוליד עד כה כמאה מוצרים, בהם ניתן כבר לזהות מגמות מסוימות. אמני הדרוג אוהבים לעבוד בפלסטיק מתוחכם ואקספרסיבי, וכמובן – ניתן למיחזור. ניתן לראות בעבודותיהם תהליך של התפיסות עם החומר. הדרוג כולל גם אוסף של יצירות "אמנותיות" שמטרתן ליצור חוויה אסתטית, וסגנונם הביא עמו גם את אוסף ה-DRY TECH, המתמקד בחקר העולם המשתנה של חומרים חדשים. בתחום זה קיים שיתוף פעולה בין אמני הדרוג לבין המעבדה לחקר התעופה והחלל באוניברסיטת DELFT. במעבדה זו מתנסים המעצבים בעבודה עם חומרים חדשים, סיבים וסוגים שונים של גימור, שהם עצמם מגדירים כ"ניסוי וטעייה". המטרה הנה לשלב בין ההיי-טק ה"טהור", לבין טכנולוגיות "נמוכות" יותר, בהן משתמשים ומתנסים אמני הדרוג.

מזלזלים בכל כללי ההיגיון העסקי

הדרוג יוצר רושם של פשטות הנובעת מחוסר ניסיון, "חוצפה" שמקורה בתמימות. הסיבה לכך הנה שאמני הדרוג מאמצים גישה פרגמטית ולא ספקולטיבית. הם מתמודדים עם כל סוגי הפריטים – שעון, אמבטיה, שטיח, מנורה או ארון. הם מוכנים להשתמש בכל טכניקה לייצור העצמים בעבודת יד, ייצור תעשייתי או שילוב של השניים. הם משתמשים בחומרים שונים ומגוונים – מזכוכית ועד קרטון, לבד ופוליאורתן. הם מזלזלים בכל כללי ההיגיון העסקי, ויוצרים מערכת אינטגרלית חדשה, המשפיעה על תעשיית העיצוב באמצעות גלובליזציה או התמקצעות בכל דבר. הצלחת הדרוג, המשקף מנטליות ולא אסתטיקה, תלויה בראש ובראשונה ביכולתו לכבוש את לב הצרכן המודרני, המעונין במוצרים פונקציונליים, המבצעים את כל התפקידים הנדרשים, ובו בזמן מקיימים עם המשתמש יחסים אינטראקטיביים ולא רק משרתים אותו.

סגנון הדרוג קיים מספר שנים מועט, וכבר הוא משגשג ומשתנה בכמות ובאיכות. משנת 7991, אמני הדרוג מעורבים בפעילויות משלושה סוגים. הפעילות הראשונה והניסיונית ביותר הייתה הזמנת מספר מעצבים ליצור סביב נושא מרכזי אחד – חדר אמבט עם תפאורה, בעיצובו של אד אנוק. אמני הדרוג הראו שכל דבר אפשר להמציא מחדש. כך למשל, ב"אוסף האריחים הפונקציונליים" השתמשו המעצבים באופיו המודולרי של המוצר כדי לחרוג מעבר לתפקוד שלו כפריט דקורטיבי ולמצוא לו שימושים חדשים, רעננים ומפתיעים.

הפעילות השנייה, הנוטה לכיוון הטכנולוגי – המשך העבודה על פרוייקט DRY TECH. "האגף היבש" שנפתח בהצלחה עם כיסא המקרמה של מרסל וונדרס, התרחש עם התווספות הסדרה החדשה של מוצרי – "LOW-HIGH TECH", שגם הם יוצרו בסיוע מעבדת התעופה והחלל של אוניברסיטת DELFT. הלה ג''ונגריוס עיבדה את הסיבים הפולימריים, מרסל וונדרס השתמש בפיסות מלמלה שוויצריות שנתפרו יחד, נטבלו באפוקסי ולאחר מכן עוצבו בצורה הרצויה. קנינגס וביי התנסו בעיצוב בחומר סינתטי אלסטי חדש, המשמש בתעשיית האווירונאוטיקה.

הפעילות השלישית הנה בכיוון התעשייתי, אנשי הדרוג חברו לחברת רוזנטל במאמץ לבצע מהפיכה בעולם החרסינה. בסטודיו רוזנטל, הוצגו יצירותיהם הניסיוניות של חמישה מעצבים שפיתחו רעיונות חדשים לגבי שימושי, מרקמים וצבעי בחלק מהעבודות נעשה שימוש בפיתוחים האחרונים בתחום הסיבים הקרמיים הגמישים.

לתקשר במקום לעצב

המילה דרוג, כאמור, פירושה "יבש" או "ענייני", כמו תשובה מדויקת על שאלה-אמירה החלטית, שאינה מותירה מקום לתגובה בלתי מחייבת. הדרוג מודע לחלוטין לכוונתו לעורר ויכוח, לגרום לתגובה ברורה של קבלה או דחייה, לא לאפשר התחמקות מהכרעה. האם תיתכן תגובה מזויפת על כיור עשוי גומי או לבד, או על צנצנות העשויות מספוגים אפויים, טבולים בקאולין? עצמים אלה אינם אמורים להיות מושכים. מטרתם ליצור תגובה התנהגותית ופסיכולוגית, וליצור השתתפות ומעורבות. החפצים של מאן ריי ושל מרסל דושאמפ לדוגמה, הם צאצאיהם הישירים של המנורות, האגרטלים, כלי החרסינה, הרהיטים ועצמים אחרים, המעוצבים ברוח מלאכות היד ולא בהשראת האיסוף הקונסטרוקטיבי של הבאוהאוז או העידון האלגנטי של סגנון העיצוב האיטלקי. הם נראים כאילו נועדו לצריכה ויזואלית ולא לייצור המוני. הם כמו אמירה מנוסחת היטב, שנועדה לאוזני ציבור מתוחכם, העושה שימוש בכל דקויות השפה, אך מבוטאת בסגנון של מראית עין הינו גס ובלתי מהוקצע.

הסמלים של הדרוג משקפים את הגישה האמנותית האופיינית למאה הנוכחית, לפיה עצמים מוחשיים יכולים לשמש חומר גלם לדיון פילוסופי או מחסרי. באמצעות העצמים המוחשיים שהם יוצרים, הם מנסים להגיע למהות, ליכולת לעורר אהבה, שנאה או אדישות. מעצבי הדרוג הם צעירים בשנות ה-02 וה-03 לחייהם, המתגוררים בחדרים קטנטנים במעונות זמניים או בסדנאות שהוסבו לצורכי מגורים. נדמה כי כולם מתכננים לעבור מהסדנא הנוכחית שלהם לסטודיו חדש או לבית שעדיין נמצא בשלבי בנייה באמסטרדם, רוטרדם או ארנהם – אחד ממרכזי המשולש העירוני התוסס, שבו בוחרים המעצבים להתמקם בהתאם למצב רוחם. העצמים שיוצרים אמני הדרוג הם אולי העדות היחידה לכך שלפני זמן רב גם האנשים הללו חשבו להתגורר בדירה של ממש, לפני שהתחילו לנדוד מדירה אחת לאחרת, ואולי כאן טמון ההסבר לאותו כיור גומי נודד, כמו גם לפריטים אחרים, הנשלפים ומותקנים מחדש לקיר באמצעות שני ברגים בדירה הזמנית החדשה.

סגנון הדרוג ממשיך אם כן לשחות במרץ נגד הזרם. הוא מביך מעצבים, עסקים, אך זוכה לאהבה בקרב באמצעי התקשורת, המוזיאונים, ומעל לכל… החנויות המוכרות את המוצרים. אם יצליח הדרוג להוזיל את מוצריו באמצעות ניצול יעיל של הטכנולוגיה ותהליכי הייצור, אין ספק שנזכה במאה העשרים ואחת לראות הרבה מוצרים "יבשים" נוספים.