כפיתרון להצללה נבחרו תריסים ונציאניים מחומרים טבעיים : עץ בסלון , ונצרים באיזורים אחרים של הבית . רק במטבח תלויים וילונות בד עם משבצות אדום לבן, בסגנון "בית קטן בערבה". מיקום המטבח במרכז הבית, בין פינת הישיבה לפינת האוכל, מול הפטיו, היה אחת ההחלטות של נואית, שמאוד אוהבת לבשל ותוך כדי כך לשמור על קשר עין עם כל פינה בבית. כדי למנוע מצב שבו היציאה לפטיו תהיה ישירות מהמטבח, נבנה חצי קיר ברוחב 03 ס"מ שמפריד ביניהם ומגדיר שטח מעבר בין פינת הישיבה שבכניסה לפינת האוכל שבהמשך. אגב, החלוקה המקורית בין שתי הפינות הייתה הפוכה. בני הזוג תכננו את פינת האוכל ליד הכניסה, "כי אז היינו רווקים והכל התרחש סביב שולחן האוכל: באים חברים, שותים קפה וכו''. עכשיו יש לנו ילדה קטנה והסדר התהפך".
בפרוזדור שנוצר בעקבות בניית ההפרדה, יש נישות קשתיות ובתוכן כריות שינה ושרפרפים אתיופיים, מזכרות מנסיעת עבודה. מעל הקיר שגובהו כמטר מוצב אוסף של כלים מזכוכית ירוקה וסגולה, יצירות חימר וכלי חרס תעשייתיים, כלי נחושת, קש ועוד. המטבח ארוך וצר (כ- 5.4 על 03.2 מ"ר). מאוד פונקציונלי ושומר על הצביון הכפרי-עתיק הכללי: משני צדי המטבח ארונות מעץ פשוט בגוון ירוק, הידיות מנחושת. בצד המזרחי של המטבח תנור בישול עם כיריים עליונות חותך את משטח העץ הבהיר לשני חלקים. ממול משטח מאריחי קרמיקה בצבע חמרה, שנחתך גם הוא על ידי כיור לבן במרכז. מעליו שתי שורות של אריחי קיר: בעליונה ארמניים בעיצובים שונים שחוזרים על עצמם ללא סדר קבוע ובתחתונה לבנים. הכל פשוט וראשוני. את האור מפיצים שלושה אהילי נחושת: שניים קטנים על משטח עץ ועל הכיריים והשלישי, גדול יותר, גבוה מעל הכיור. מתחתיו מתנדנדת ספירלה שמעוררת אנרגיות חיוביות.
באגף הלילי שלושה חדרי שינה: הראשון משמש כחדר עבודה לנואית (בענייני הוראה), ומרוהט בריהוט עתיק מעץ מלא. אחריו חדרה של הבת הפעוטה וחדר ההורים, שהוא קצת יותר גדול מהאחרים, עם שירותים צמודים. גם כאן דואגים לאנרגיות בעזרת ספירלה צבעונית. בין שני חדרי השינה הקטנים יותר ממוקמים שירותים ואמבטיה בשני חללים נפרדים, כשהאריחים הארמניים אחראיים לצבעוניות. בין כל החדרים נוצר חלל של כשישה מ"ר, שפונה לפטיו, ובמרכזו שטיח מרצפות פרחוני. בחדר של הילדה תלויים קישוטי הקיר שליוו את נואית בילדותה - מתנת הפתעה שאמה הצפינה במשך 03 שנה.
תעלומת הבית הכתום נפתרה ואף מילה לא נאמרה על הסיבה העיקרית לקיומו: הים. "גרנו במעלות. כל הזמן נסענו על הקו של כביש החוף וראינו את הבתים הקטנים ליד הים", מסבירה נואית. "זאת הייתה הפנטזיה שלנו. במקרה נודע לנו שהיה מגרש אחד למכירה. עכשיו אנחנו פה ואני מרגישה כאילו שהיינו פה כל החיים".
מאמר זה נלקח מקטגוריית המטבחמפורטל עיצוב הבית - עיצוב
