הארה מקדימה קצרה :ראשית, תודה שהחלטתם לקרוא את המאמר. גם זה סוג של החלטה. תועלתה תודגש ייתכן בהמשך. על כל פנים, אפתח רק ואומר כי תחום קבלת ההחלטות הוא מן התחומים הקשים ביותר בחיינו של כולנו ואין כמובן במאמר אחד ויחיד כדי לשפר פתאומית את ידע קבלת ההחלטות כקסם. מה כן יש בו? קיימת בתוכו האפשרות לקבל נקודות מיקוד ובסיסי ידע / הרחבת אופקים לגבי טיבן של אפשרויות ההתמקמות ביחס להבנת נושא קבלת ההחלטות. לעיתים עצם העשרת הידע עצמה פותחת תחומים חסומים בתוככי אופי הקורא אף מבלי שהשקיע בחתירה להבנה יסודית של עומק הדברים. לעיתים ביצבוץ חשק לעיין מחדש ביכולתינו האישית של קבלת ההחלטות עשוייה להאיר עבורינו נקודות טובות מספיק אשר יובילו אותנו לפיתוח יכולת טובה יותר לקבלת החלטות. מאמר זה הינו קשה מעט , אך אקווה כי תמורתו תהיה טובה ויעילה. אל תצפו לקבל כאן פתרונות קסם אלא יכולת לפתח את הבנתכם עד לאופקי הידע הנדרשים. לפחות ניסיתי לסמן את גבולותיהם ההבנתיים לוגיים, החוסמים ריגשית ואת מיקומי נקודות התצפית האמורות להנחות אתכם בתהליכי קבלת החלטות. ועדיין, ייתכן כי מדי פעם תטעו בקבלת החלטות (כפי שהדבר קורה לכולנו) , אך לדעתי הרבה הרבה פחות מאשר אילו הייתם ממשיכים בחייכם ללא קריאת מאמר זה.
קבלת החלטות :
החיים מלווים כמעט מדי יום ביומו בצורך לקבל החלטות מסוגים שונים והפזורות בכל תחומי החיים.מהן יש החלטות קלות יותר וישנן החלטות קשות יותר.איך נוכל להיות בטוחים שקיבלנו את ההחלטות הנכונות וכיצד נוכל לוודא זאת? הרי באוניברסיטאות ישנן פקולטות שלמות המתעסקות אך ורק בשיטות שעל פיהן אדם הגיוני אמור לקבל בצורה חכמה ומושכלת את החלטותיו אך מה לכל זה ולשטף היומיום הבלתי אפשרי שבמהלכו אמורות להתקבל אינספור החלטות?
מרבית האנשים מקבלים החלטות על סמך כללי אצבע פשוטים של עשה ואל תעשה ובנוסף הם כבר מורגלים למדי בשיטות של לקבל החלטות בשיטה של להמנע מהפסד אפשרי,בשיטה של "מה יותר טוב לי" ,בשיטה של "על מה אצטער אח"כ ולכן ממה כדאי לי להמנע" ובשיטות פשוטות מסוג זה.כעיקרון אלו הן אכן הדרכים הנפוצות ביותר והנכונות(?) לקבלת החלטות.
הגיונית,רצוי להכיר גם את השיטות העיקריות והנבונות לקבלת החלטות נכונה.להלן הן: איסוף מידע,הצלבת מידע,אי קבלת ההחלטה בשתי הפעמים הראשונות של החשיבה אלא רק בפעם השלישית (הדבר מנטרל השפעת מצבי רוח וחוסר מבט נכון.כאן כבר יש שלוש נקודות מבט).קיים גם הכלל החכם הנוגע לזהירות בשימוש בדעתם של אנשים אחרים על העניין (יש להם מבנה אישיות שונה ולעיתים טעם שונה שלא יתאים לנו לאחר המעשה בדיעבד).
אל לנו לשכוח להשתמש תדיר גם בהבנה עמוקה של מהן השלכות קבלת ההחלטה הן לטווח הארוך והן לטווח הקצר וכמו כן לתת את תשומת הלב הנדרשת היטב לידיעת ההפרדה בין קבלת החלטות בתחומים השונים: החלטות רומנטיות,החלטות אישיות,החלטות מקצועיות,החלטות כלכליות,החלטות עבור אחרים - היות ובכל אחד מאלו ישנו סגנון מעט שונה ונקודת מוקד אחרת למאזני המשקל לכאן או לכאן.
באופן פשטני נוכל להציג תהליך של קבלת החלטה כתהליך של כן או לא או וכתהליך של שקילת משקולות מאזניים משני צדדים. יהיו כאלו שאף יתמכו בשיטה של רישום על דף של יתרונות וחסרונות. אולם,הבעיה הבולטת בשיטות הללו היא ההתעלמות מן העובדה כי אנשים מקבלים החלטות יותר על סמך הרגש בסופו של דבר ולא על סמך שיקולים הגיוניים - אף כי נראה להם שלא כך הדבר.
בנוסף על העובדה כי החלטה מתקבלת בסופו של דבר על הרגש עצמו בלבד ("אני מרגיש שהאפשרות ההגיונית הזו והזו היא הנכונה") הרי שהבעיה העיקרית בקבלת החלטות היא הניסיון להמנע מכך שאח"כ נצטער על ההחלטה.לשם כך דרושה לנו טכניקה המשלבת באופן מושכל ראיה רחבה של מלוא קבלת ההחלטות שקיבלנו בחיינו אולם באופן רשום ומאורגן.קיים לכל אדם דפוס ספציפי של קבלת החלטות שהינו נקי מכל נגיעה אפשרית של ייעוץ חיצוני שקיבל מאנשים.אגב,גם לכל יועץ חיצוני יישנה טביעת אצבע ספציפית קבועה על קבלת ההחלטה.
כדי לא להצטער על ההחלטה מאוחר יותר ,ניתן להשתמש בטכניקה של "מיקום מוקדם לעומת מיקום מאוחר". (טכניקה מעט מסובכת). טכניקה זו הינה טכניקה של אינטלגנציה ריגשית. הרעיון הינו לנסות להכנס תחושתית אל רגעים שהיו לנו בעבר לאחר שקיבלנו החלטות ולנסות להשוותם ריגשית אל רגעי קבלת ההחלטה שקיבלנו אז לראשונה. השוואת התחושות של לפני ואחרי תספק לנו כעת את אורך המירווח התחושתי הדרוש שאמור להתקיים גם בין הרגע הזה הספציפי שבו אנו מקבלים החלטה חדשה. בינו לבין ההחלטה הסופית הדרושה נוכל למקם את "אורך הרגש המיטבי" הממוצע הטוב שבקצהו אמור להתיישב ניסוח ההחלטה.
טכניקות מתקדמות מקצועיות:
פויינטולוגיה :
פויינטולוגיה הינה היכולת לבצע מפת דמויית נקודות (מפת חשיבה) בדימיון או על דף ולחבר את הנקודות המייצגות את מרכיבי קבלת ההחלטה בקווים מחברים.קווים אלו הינם קווי המחשבה המצטרפים של תהליכי החשיבה. בשלב מאוחר יותר ומתקדם של התמצאות בטכניקה מבוצעת גם הקבלה של מיבני התצורה לגבולות קוויים של דרום צפון מערב ומזרח הנמצאים כקירות העוטפים את ארכיטקטורת ההבנה והמייצגים כל אחד מהם משהו.
טכניקת מגדל פיקוח - מיגדלאור:
היות והחיים מזמנים שינויים פסיכולוגיים תכופים של השתנות מצבי רוח של נקודות מבט שונות על הדברים והתנועעות חסרת צורה ביחס לנושאי ההחלטות.התמקמות לא סדירה סביב נקודות הבמט וכן הלאה - הרי שנחוץ מצב יציב של מבט "על" על כל המתרחש ביני לבין נתנוני המקרה באמצעות תיווך היחס שלי אודותיהם. טכניקת מיגדלאור משמשת לשם פיתרון מצב זה.הכוונה בה היא ליצירת מצב של יכולת ריגשית חוויתית ופסיכולוגית מורכבת (השייכת לתחום המשחק?) לצאת מחוץ לעצמך ולקיים דמות המביטה על דמותך שלך כדי להביט על עצמך ועל מצביך הנפשיים וליצור מעין מצב קבוע שאינו שייך לתנועת הנפש הקבועה והממוקם מחוצה לה. בעת קבלת החלטה עליך לעמוד בנקודת תצפית זו ובעזרת מיקום גיאוגרפי צתצפיתי מושכל זה הן ריגשית והן קוגניטיבית (מחשבתית) להביט על עצמך מקבל את ההחלטה.(נשמע מסובך מדי? - האמת קצת כן,אך לא למי שמכיר את זה).
טכניקת שיטוט פנימי בתוך מרכיבי ההחלטה (וירטואליקה החלטתית)-
החלטה הינה תהליך מכוון אינפורמציה. עיסוק בעובדות. נסו לדמיין את הדבר הבא. אתם אינכם נמצאים מחוץ לנתונים עצמם (עלויות,מצבים,אלטרנטיבות,פרשנויות) אלא בתוך הדימיון של הדברים. הם אובייקטים (חפצים),נוף,ידע ואינפורמציה שהינכם יכולים ללכת בתוכה כמו בפארק.(זה לא קשה לדימיון).כאשר אתם בתוך הדברים ומביטים מתוך שיטוטתכם בהם כלפי עצמכם בחזרה (כאילו אתם רואים את עצמכם מתוך האינפורמציה מביטים על עצמכם בחזרה כמביטים באינפורמציה) הרי שתבינו כיצד אתם הולכים בתוך האינפורמציה באופן הופכי ונגדי (כמו תמונת נגטיב של מצלמה).
טכניקות הפסד לעומת רווח ומיקום נקודות תצפית על הבנת הקיזוז:
מרבית הטכניקות עוסקות בידע מוליותי , כלומר , מה יהיה מול מה. האם יהיה רווח מול הפסד וכן הלאה. (וגם: רווח או הפסד של מה). ייתכן כי בתחומים הכלכליים הדבר נכון ומוצדק להילקח בחשבון בעת התעסקות באינפורמציה אולם לא לקח בכל ההחלטות האחרות אשר בחיינו. יתכן והתחומים הכלכליים משליכים על תפיסתנו את ההחלטות האחרות.
יש להבין כי בהחלטות שנקבל יגררו מן הסתם הפסדים ואף רווחים אולם מיקומיהם של הרווחים ושל ההפסדים הינם לא תמיד ברורים והם יכולים להיבנות טופוגרפית בצורה כזו אשר תקזז את היגרמותם ע"י יצירות מצבים המאפשרים רווחים מסוגים אחרים.
הדבר מעט מסובך, אולם מובן לכולנו כי הפסד אשר ייגרם או רווח אשר נזכה בו בעת קבלת החלטת החלטה טובה אינו בדיד במרחב התרחשויות חיינו. אנו מקבלים החלטות רבות נוספות אשר תיגענה גם בזו. למעשה כל החלטותינו היכנשהו שלובות זו בזו היות והן משפיעות זו על קבלתה של זו. לכן נחוץ טווח רחב מאד של קבלת ההחלטה בהתייחס גם לשאר חלקי חיינו והדברים אשר עשויים לגעת בהחלטה הספציפית ובתוצאותיה.
טכניקות השתלמות לעומת הפסדים ובאילו תחומים:
כדאי לשים לב שכאשר אנו מקבלים החלטות , על אף שהן גורמות לנו לעיתים הפסד , הרי שהדברים שבוצעו במציאות הפיזית מניעים גלגלי שיניים היוצרים התפתחויות בתחומים שונים של חיינו. רוצה לאמר, לעיתים מה שיתרחש הוא הדבר הבא: שדווקא החלטה גרועה (או טובה) שקיבלנו אשר גורמת לנו הפסד - למעשה יוצרת עבורנו את הבמה , את המצב הטוב ביותר המהווה את הכר הפורה לתחילת החשיבה הטובה ביותר על קבלת החלטה חשובה בחיינו. התהליכים אינם חד מימדיים ולא דוד מימדיים. מרחב ההחלטות הוא תלת מימדי ולכן :
החידוש הוא: נסו לראות את תהליכי קבלת ההחלטות לעיתים כרצף של קבלת החלטות מוצמדות ולא של קבלת החלטה אחת. הדבר נכון ושמיש היות ואין באמת קבלת החלטה אשר מבודדת ואשר הינה "נקיה" ממגע באופן כלשהו ולו המיזערי ביותר לקבלת החלטה מתחום אחר לגמרי.
כלומר, במט על כל חחינו - למעשה אין דבר כזה שהחלטה אינה נכונה , היות וקיים מצב של תנועה והפעלתה צרכים אחרים ותחומים אחרים בחיינו אשר בהם תהיה תועלת רבה אשר נוצרה עקב מיכלול התהוות תנועת שטף הדברים הכללית הנובעת בין השאר גם מכוחות התנע וההשפעה של קבלת ההחלטה הקודמת. קצת קשה יהיה להסביר את הדבר אך העניין דומה גם לרעיונו של סטיבן הוקינס על הפרפר אשר מניע את כנפיו בסין ואשר תנודותיו מתחילות את הסופה אשר תתרחש במדינה אחרת. הרעיון הוא כי אין בהכרח החלטה גרועה שכן היא מניעה דברים בחייך בתחומים אחרים שאחר כך ישלימו ויקזזו את השפעתה הגרועה.
טכניקות היגיון לעומת רגש ודחף:
הפסיכולוגיה עוסקת זה שנים בחקר קבלת החלטות בצורות רבות ושונות. כמובן ולא אחת ההסברים טיבם מתאים למגדלי שן של אקדמיה ולעיתים פחות ליומיום הרגיל. אף על פי שכוונותיהן של החוקרים טובות. עדיין קיים פער המגשר עד להבנה הסופית של מרכיבי ההחלטה האמיתיים של כל אחד מאיתנו בזמן אמת ובמציאות.
כן, מן הראוי הוא להזכיר כי רובנו מקבלים החלטות טעות על סמך ייצוג מוטעה של האינפורמציה בכללותה, של ייצוגה ומושפעים עד מאד מהטיות חשיבה.
דוגמאות טובות לכך , ניתן למשל למצוא בספרו של פרופ' דניאל כהנמן זוכה פרס נובל על מחקריו שנערכו בתחום.
לכן, על מנת לקבל החלטות טוב יעשה כל אחד מאיתנו אם יידע להתחקות אחר עצמו בעת קבלת ההחלטה ולראות את עצמו אף מבחוץ ולהחכים באופן אשר בו הינו תופס את תהליך קבלת ההחלטות.
טכניקות השוואה נכונה בין דברים (שרטוטים של קווי מיתאר):
טכניקה זו קשה ביותר ומאגדת בתוכה עלייה לרמה גבוהה ביותר של תפוקות ידע וצורות דימיון. כידוע , הכל עובר דרך הדימיון ודרך היכולת לייצג דברים ולשרטטם. למשל : הדבר השימושי ביותר בחיינו : העיר בה אנו חיים, המדינה - אלו משורטטים במפה. לכן, גם לגבי ההחלטות יש אשר יכולים לשרטט בדימיונם מפות של מרכיבי קבלת ההחלטה (לא רשימת שיקולים) אלא ממש את תצורות מיבניות תנועת כל החלקים ושרטוט לוגי גיאומטרי של מרכיבי העניין ונגיעתם זה בזה. מי שיודע לעשות זאת יכול להניח זו על גבי זו את תצורת התיאור של ארכיטקטורת ההתקדמות של מצב א על מפת תצורת ההתקדמות של מצב ב ולפי זה לראות את תחומי הריווח הקיימים ביניהן ואת מצב מיקומי החללים.
טכניקות זוויות + תמהיל תחושות :
פעמים רבות, יקרה וירצה המצב, שלא נוכל להגדיר לעצמנו במדוייק כיצד להבין את קבלת ההחלטה. התחושה הטבעית תהיה לייצר עושר זוויות שמהן נוכל להציץ על העניין. אלא, שהזוויות עצמן יספיקו לנו אך ורק בנקודת ההתחלה של מיפוי העניין ובשלב הבא "יתרוקנו" מהקשרים ריגשיים שיצרו אותן בהתחלה. משמע, כל מיכלול התחושות שהובילו אותנו ליצירת זוויות המבט הטובות ביותר, יחלו להתפתח לכיוונים אחרים ושונים ובמרבית המקרים ייצרו "פלונטר" ריגשי. חלק גדול ונכבד מתהליך קבלת החלטה, כולל את המירווח ההבנתי הצר שבין יצירת זוויות המבט הנכונות, לבין יכולת "הבנת" התזוזות הריגשיות ו"המילוי" מחדש של "תחושות חדשות" לתוך מניעי הסתדרות הזוויות.
לאחר העיסוק בתחום כה קשה באופן כה "כבד" אולי גם נביא לצינון האינטלקט גם המלצה ברוח המזרח :
כעיקרון,אם אדם כבר מגיע לצומת של קבלת החלטה כמובן שעליו להיות מלווה בתחושת הבטן שלו וגם בשיקולי הלב שהם אינם ניתנים למדידה - אולם הטכניקה הנכונה לעשות זאת היא לדמיין כפות מאזניים רבות המיטלטלות על חבלים הקושרים אותן לנקודה אחת עליונה של ידיים המחזיקות בפקעת החבלים הרבים היוצאים מן כל הכפות. שמו לב שאין לנו רק שתי כפות מאזניים של שני צידי מאזניים אלא אפילו 8 או 10 כפות מאזניים המפוזרות על והמתנדנדות אנה ואנה הקשורות בקצות חבלים שכולם מוחזקים מנקודה אחת ביד דימיונית.
היות וברוב המקרים ישנם הרי לא מעט או אינספור גורמים המטים את כפות המאזניים כאשר אנו באים לקבל החלטה - אזי נדמיין את כולם מונחים : כל גורם או שיקול על כף מאזניים משלו.ננסה לצמצמם את כל הדברים ל 8 או 10 עיקריים (לפעמים גם זה יותר מדי). כעת נעצום עינינו וננסה להרגיש את כובד המשקל של כל גורם.נדמיין זאת שלוש פעמים ונסמן כיצד הרגש משפיע עלינו ועל יחסנו לבעיה או לעניין.
טכניקה זו יוצרת מצב שהדימיון מדמיין מכל כפות המאזניים הדימיונית "המפוזרות" הללו רק - כ 3- 4 המשוכות יותר בכובד כאילו "יותר למטה". התהליך הוא תת מודע אך ברור מאד. נשתמש אח"כ שוב באותו התהליך ונדמיין שוב (בזמן מעט אחר) את אותו הדבר ושוב פעם נרשום לעצמנו בראש או על ניר את שלוש או ארבעה כפות המאזניים ששקלו יותר מאחרים בדימיוננוואת השיקולים שהיו מונחים בתוכן.אלו יכולים להיות הפעם בדיוק אותם הדברים מן הפעם שעברה או הפעם דברים אחרים.
לאחר כמה פעמים שנשתמש בטכניקה הזו נתחיל להרגיש את סיבות ההחלטה העיקריות שעל פיהן אנחנו באמת מחליטים את ההחלטה. המעניין הוא שכל התהליך הספציפי הזה יוצר תפיסה חדשה של כל קבלת ההחלטה. היות והתהליך הינו "פתוח" ויצירתי ,והיות והוא אינו מחייב רשימות מסודרות אזי למוח קשה בדיוק לתפוס את הדבר כחשיבה מסודרת ועל כן אין לנו את המעצורים הטיבעיים שלנו ואת החששות שלנו.
הטכניקה מנטרלת את החששות שלנו והיא יצירתית.היא חושפת מהם הדברים שהכי חשובים לנו מכולם - אף מבלי שנשים לב לזאת.נסו ושימו לב עד כמה הכל מעניין. לעיתים אתם חושבים שאתם מקבלים החלטה לפי שיקולי א ב ג אך אם תנסו את הטכניקה תגלו שכפות המאזניים הכבדות ביותר הינן בכלל של ח ט וגם י.
כמובן שאין צורך דווקא לדמיין כף יד אלא גם את העניין בכל אופן בו תרצו. הרעיון הבסיסי הינו ההגעה למרכיבים הפנימיים העמוקים יותר של הרגשות ושל המניעים.
קבלת החלטות :
החיים מלווים כמעט מדי יום ביומו בצורך לקבל החלטות מסוגים שונים והפזורות בכל תחומי החיים.מהן יש החלטות קלות יותר וישנן החלטות קשות יותר.איך נוכל להיות בטוחים שקיבלנו את ההחלטות הנכונות וכיצד נוכל לוודא זאת? הרי באוניברסיטאות ישנן פקולטות שלמות המתעסקות אך ורק בשיטות שעל פיהן אדם הגיוני אמור לקבל בצורה חכמה ומושכלת את החלטותיו אך מה לכל זה ולשטף היומיום הבלתי אפשרי שבמהלכו אמורות להתקבל אינספור החלטות?
מרבית האנשים מקבלים החלטות על סמך כללי אצבע פשוטים של עשה ואל תעשה ובנוסף הם כבר מורגלים למדי בשיטות של לקבל החלטות בשיטה של להמנע מהפסד אפשרי,בשיטה של "מה יותר טוב לי" ,בשיטה של "על מה אצטער אח"כ ולכן ממה כדאי לי להמנע" ובשיטות פשוטות מסוג זה.כעיקרון אלו הן אכן הדרכים הנפוצות ביותר והנכונות(?) לקבלת החלטות.
הגיונית,רצוי להכיר גם את השיטות העיקריות והנבונות לקבלת החלטות נכונה.להלן הן: איסוף מידע,הצלבת מידע,אי קבלת ההחלטה בשתי הפעמים הראשונות של החשיבה אלא רק בפעם השלישית (הדבר מנטרל השפעת מצבי רוח וחוסר מבט נכון.כאן כבר יש שלוש נקודות מבט).קיים גם הכלל החכם הנוגע לזהירות בשימוש בדעתם של אנשים אחרים על העניין (יש להם מבנה אישיות שונה ולעיתים טעם שונה שלא יתאים לנו לאחר המעשה בדיעבד).
אל לנו לשכוח להשתמש תדיר גם בהבנה עמוקה של מהן השלכות קבלת ההחלטה הן לטווח הארוך והן לטווח הקצר וכמו כן לתת את תשומת הלב הנדרשת היטב לידיעת ההפרדה בין קבלת החלטות בתחומים השונים: החלטות רומנטיות,החלטות אישיות,החלטות מקצועיות,החלטות כלכליות,החלטות עבור אחרים - היות ובכל אחד מאלו ישנו סגנון מעט שונה ונקודת מוקד אחרת למאזני המשקל לכאן או לכאן.
באופן פשטני נוכל להציג תהליך של קבלת החלטה כתהליך של כן או לא או וכתהליך של שקילת משקולות מאזניים משני צדדים. יהיו כאלו שאף יתמכו בשיטה של רישום על דף של יתרונות וחסרונות. אולם,הבעיה הבולטת בשיטות הללו היא ההתעלמות מן העובדה כי אנשים מקבלים החלטות יותר על סמך הרגש בסופו של דבר ולא על סמך שיקולים הגיוניים - אף כי נראה להם שלא כך הדבר.
בנוסף על העובדה כי החלטה מתקבלת בסופו של דבר על הרגש עצמו בלבד ("אני מרגיש שהאפשרות ההגיונית הזו והזו היא הנכונה") הרי שהבעיה העיקרית בקבלת החלטות היא הניסיון להמנע מכך שאח"כ נצטער על ההחלטה.לשם כך דרושה לנו טכניקה המשלבת באופן מושכל ראיה רחבה של מלוא קבלת ההחלטות שקיבלנו בחיינו אולם באופן רשום ומאורגן.קיים לכל אדם דפוס ספציפי של קבלת החלטות שהינו נקי מכל נגיעה אפשרית של ייעוץ חיצוני שקיבל מאנשים.אגב,גם לכל יועץ חיצוני יישנה טביעת אצבע ספציפית קבועה על קבלת ההחלטה.
כדי לא להצטער על ההחלטה מאוחר יותר ,ניתן להשתמש בטכניקה של "מיקום מוקדם לעומת מיקום מאוחר". (טכניקה מעט מסובכת). טכניקה זו הינה טכניקה של אינטלגנציה ריגשית. הרעיון הינו לנסות להכנס תחושתית אל רגעים שהיו לנו בעבר לאחר שקיבלנו החלטות ולנסות להשוותם ריגשית אל רגעי קבלת ההחלטה שקיבלנו אז לראשונה. השוואת התחושות של לפני ואחרי תספק לנו כעת את אורך המירווח התחושתי הדרוש שאמור להתקיים גם בין הרגע הזה הספציפי שבו אנו מקבלים החלטה חדשה. בינו לבין ההחלטה הסופית הדרושה נוכל למקם את "אורך הרגש המיטבי" הממוצע הטוב שבקצהו אמור להתיישב ניסוח ההחלטה.
טכניקות מתקדמות מקצועיות:
פויינטולוגיה :
פויינטולוגיה הינה היכולת לבצע מפת דמויית נקודות (מפת חשיבה) בדימיון או על דף ולחבר את הנקודות המייצגות את מרכיבי קבלת ההחלטה בקווים מחברים.קווים אלו הינם קווי המחשבה המצטרפים של תהליכי החשיבה. בשלב מאוחר יותר ומתקדם של התמצאות בטכניקה מבוצעת גם הקבלה של מיבני התצורה לגבולות קוויים של דרום צפון מערב ומזרח הנמצאים כקירות העוטפים את ארכיטקטורת ההבנה והמייצגים כל אחד מהם משהו.
טכניקת מגדל פיקוח - מיגדלאור:
היות והחיים מזמנים שינויים פסיכולוגיים תכופים של השתנות מצבי רוח של נקודות מבט שונות על הדברים והתנועעות חסרת צורה ביחס לנושאי ההחלטות.התמקמות לא סדירה סביב נקודות הבמט וכן הלאה - הרי שנחוץ מצב יציב של מבט "על" על כל המתרחש ביני לבין נתנוני המקרה באמצעות תיווך היחס שלי אודותיהם. טכניקת מיגדלאור משמשת לשם פיתרון מצב זה.הכוונה בה היא ליצירת מצב של יכולת ריגשית חוויתית ופסיכולוגית מורכבת (השייכת לתחום המשחק?) לצאת מחוץ לעצמך ולקיים דמות המביטה על דמותך שלך כדי להביט על עצמך ועל מצביך הנפשיים וליצור מעין מצב קבוע שאינו שייך לתנועת הנפש הקבועה והממוקם מחוצה לה. בעת קבלת החלטה עליך לעמוד בנקודת תצפית זו ובעזרת מיקום גיאוגרפי צתצפיתי מושכל זה הן ריגשית והן קוגניטיבית (מחשבתית) להביט על עצמך מקבל את ההחלטה.(נשמע מסובך מדי? - האמת קצת כן,אך לא למי שמכיר את זה).
טכניקת שיטוט פנימי בתוך מרכיבי ההחלטה (וירטואליקה החלטתית)-
החלטה הינה תהליך מכוון אינפורמציה. עיסוק בעובדות. נסו לדמיין את הדבר הבא. אתם אינכם נמצאים מחוץ לנתונים עצמם (עלויות,מצבים,אלטרנטיבות,פרשנויות) אלא בתוך הדימיון של הדברים. הם אובייקטים (חפצים),נוף,ידע ואינפורמציה שהינכם יכולים ללכת בתוכה כמו בפארק.(זה לא קשה לדימיון).כאשר אתם בתוך הדברים ומביטים מתוך שיטוטתכם בהם כלפי עצמכם בחזרה (כאילו אתם רואים את עצמכם מתוך האינפורמציה מביטים על עצמכם בחזרה כמביטים באינפורמציה) הרי שתבינו כיצד אתם הולכים בתוך האינפורמציה באופן הופכי ונגדי (כמו תמונת נגטיב של מצלמה).
טכניקות הפסד לעומת רווח ומיקום נקודות תצפית על הבנת הקיזוז:
מרבית הטכניקות עוסקות בידע מוליותי , כלומר , מה יהיה מול מה. האם יהיה רווח מול הפסד וכן הלאה. (וגם: רווח או הפסד של מה). ייתכן כי בתחומים הכלכליים הדבר נכון ומוצדק להילקח בחשבון בעת התעסקות באינפורמציה אולם לא לקח בכל ההחלטות האחרות אשר בחיינו. יתכן והתחומים הכלכליים משליכים על תפיסתנו את ההחלטות האחרות.
יש להבין כי בהחלטות שנקבל יגררו מן הסתם הפסדים ואף רווחים אולם מיקומיהם של הרווחים ושל ההפסדים הינם לא תמיד ברורים והם יכולים להיבנות טופוגרפית בצורה כזו אשר תקזז את היגרמותם ע"י יצירות מצבים המאפשרים רווחים מסוגים אחרים.
הדבר מעט מסובך, אולם מובן לכולנו כי הפסד אשר ייגרם או רווח אשר נזכה בו בעת קבלת החלטת החלטה טובה אינו בדיד במרחב התרחשויות חיינו. אנו מקבלים החלטות רבות נוספות אשר תיגענה גם בזו. למעשה כל החלטותינו היכנשהו שלובות זו בזו היות והן משפיעות זו על קבלתה של זו. לכן נחוץ טווח רחב מאד של קבלת ההחלטה בהתייחס גם לשאר חלקי חיינו והדברים אשר עשויים לגעת בהחלטה הספציפית ובתוצאותיה.
טכניקות השתלמות לעומת הפסדים ובאילו תחומים:
כדאי לשים לב שכאשר אנו מקבלים החלטות , על אף שהן גורמות לנו לעיתים הפסד , הרי שהדברים שבוצעו במציאות הפיזית מניעים גלגלי שיניים היוצרים התפתחויות בתחומים שונים של חיינו. רוצה לאמר, לעיתים מה שיתרחש הוא הדבר הבא: שדווקא החלטה גרועה (או טובה) שקיבלנו אשר גורמת לנו הפסד - למעשה יוצרת עבורנו את הבמה , את המצב הטוב ביותר המהווה את הכר הפורה לתחילת החשיבה הטובה ביותר על קבלת החלטה חשובה בחיינו. התהליכים אינם חד מימדיים ולא דוד מימדיים. מרחב ההחלטות הוא תלת מימדי ולכן :
החידוש הוא: נסו לראות את תהליכי קבלת ההחלטות לעיתים כרצף של קבלת החלטות מוצמדות ולא של קבלת החלטה אחת. הדבר נכון ושמיש היות ואין באמת קבלת החלטה אשר מבודדת ואשר הינה "נקיה" ממגע באופן כלשהו ולו המיזערי ביותר לקבלת החלטה מתחום אחר לגמרי.
כלומר, במט על כל חחינו - למעשה אין דבר כזה שהחלטה אינה נכונה , היות וקיים מצב של תנועה והפעלתה צרכים אחרים ותחומים אחרים בחיינו אשר בהם תהיה תועלת רבה אשר נוצרה עקב מיכלול התהוות תנועת שטף הדברים הכללית הנובעת בין השאר גם מכוחות התנע וההשפעה של קבלת ההחלטה הקודמת. קצת קשה יהיה להסביר את הדבר אך העניין דומה גם לרעיונו של סטיבן הוקינס על הפרפר אשר מניע את כנפיו בסין ואשר תנודותיו מתחילות את הסופה אשר תתרחש במדינה אחרת. הרעיון הוא כי אין בהכרח החלטה גרועה שכן היא מניעה דברים בחייך בתחומים אחרים שאחר כך ישלימו ויקזזו את השפעתה הגרועה.
טכניקות היגיון לעומת רגש ודחף:
הפסיכולוגיה עוסקת זה שנים בחקר קבלת החלטות בצורות רבות ושונות. כמובן ולא אחת ההסברים טיבם מתאים למגדלי שן של אקדמיה ולעיתים פחות ליומיום הרגיל. אף על פי שכוונותיהן של החוקרים טובות. עדיין קיים פער המגשר עד להבנה הסופית של מרכיבי ההחלטה האמיתיים של כל אחד מאיתנו בזמן אמת ובמציאות.
כן, מן הראוי הוא להזכיר כי רובנו מקבלים החלטות טעות על סמך ייצוג מוטעה של האינפורמציה בכללותה, של ייצוגה ומושפעים עד מאד מהטיות חשיבה.
דוגמאות טובות לכך , ניתן למשל למצוא בספרו של פרופ' דניאל כהנמן זוכה פרס נובל על מחקריו שנערכו בתחום.
לכן, על מנת לקבל החלטות טוב יעשה כל אחד מאיתנו אם יידע להתחקות אחר עצמו בעת קבלת ההחלטה ולראות את עצמו אף מבחוץ ולהחכים באופן אשר בו הינו תופס את תהליך קבלת ההחלטות.
טכניקות השוואה נכונה בין דברים (שרטוטים של קווי מיתאר):
טכניקה זו קשה ביותר ומאגדת בתוכה עלייה לרמה גבוהה ביותר של תפוקות ידע וצורות דימיון. כידוע , הכל עובר דרך הדימיון ודרך היכולת לייצג דברים ולשרטטם. למשל : הדבר השימושי ביותר בחיינו : העיר בה אנו חיים, המדינה - אלו משורטטים במפה. לכן, גם לגבי ההחלטות יש אשר יכולים לשרטט בדימיונם מפות של מרכיבי קבלת ההחלטה (לא רשימת שיקולים) אלא ממש את תצורות מיבניות תנועת כל החלקים ושרטוט לוגי גיאומטרי של מרכיבי העניין ונגיעתם זה בזה. מי שיודע לעשות זאת יכול להניח זו על גבי זו את תצורת התיאור של ארכיטקטורת ההתקדמות של מצב א על מפת תצורת ההתקדמות של מצב ב ולפי זה לראות את תחומי הריווח הקיימים ביניהן ואת מצב מיקומי החללים.
טכניקות זוויות + תמהיל תחושות :
פעמים רבות, יקרה וירצה המצב, שלא נוכל להגדיר לעצמנו במדוייק כיצד להבין את קבלת ההחלטה. התחושה הטבעית תהיה לייצר עושר זוויות שמהן נוכל להציץ על העניין. אלא, שהזוויות עצמן יספיקו לנו אך ורק בנקודת ההתחלה של מיפוי העניין ובשלב הבא "יתרוקנו" מהקשרים ריגשיים שיצרו אותן בהתחלה. משמע, כל מיכלול התחושות שהובילו אותנו ליצירת זוויות המבט הטובות ביותר, יחלו להתפתח לכיוונים אחרים ושונים ובמרבית המקרים ייצרו "פלונטר" ריגשי. חלק גדול ונכבד מתהליך קבלת החלטה, כולל את המירווח ההבנתי הצר שבין יצירת זוויות המבט הנכונות, לבין יכולת "הבנת" התזוזות הריגשיות ו"המילוי" מחדש של "תחושות חדשות" לתוך מניעי הסתדרות הזוויות.
לאחר העיסוק בתחום כה קשה באופן כה "כבד" אולי גם נביא לצינון האינטלקט גם המלצה ברוח המזרח :
כעיקרון,אם אדם כבר מגיע לצומת של קבלת החלטה כמובן שעליו להיות מלווה בתחושת הבטן שלו וגם בשיקולי הלב שהם אינם ניתנים למדידה - אולם הטכניקה הנכונה לעשות זאת היא לדמיין כפות מאזניים רבות המיטלטלות על חבלים הקושרים אותן לנקודה אחת עליונה של ידיים המחזיקות בפקעת החבלים הרבים היוצאים מן כל הכפות. שמו לב שאין לנו רק שתי כפות מאזניים של שני צידי מאזניים אלא אפילו 8 או 10 כפות מאזניים המפוזרות על והמתנדנדות אנה ואנה הקשורות בקצות חבלים שכולם מוחזקים מנקודה אחת ביד דימיונית.
היות וברוב המקרים ישנם הרי לא מעט או אינספור גורמים המטים את כפות המאזניים כאשר אנו באים לקבל החלטה - אזי נדמיין את כולם מונחים : כל גורם או שיקול על כף מאזניים משלו.ננסה לצמצמם את כל הדברים ל 8 או 10 עיקריים (לפעמים גם זה יותר מדי). כעת נעצום עינינו וננסה להרגיש את כובד המשקל של כל גורם.נדמיין זאת שלוש פעמים ונסמן כיצד הרגש משפיע עלינו ועל יחסנו לבעיה או לעניין.
טכניקה זו יוצרת מצב שהדימיון מדמיין מכל כפות המאזניים הדימיונית "המפוזרות" הללו רק - כ 3- 4 המשוכות יותר בכובד כאילו "יותר למטה". התהליך הוא תת מודע אך ברור מאד. נשתמש אח"כ שוב באותו התהליך ונדמיין שוב (בזמן מעט אחר) את אותו הדבר ושוב פעם נרשום לעצמנו בראש או על ניר את שלוש או ארבעה כפות המאזניים ששקלו יותר מאחרים בדימיוננוואת השיקולים שהיו מונחים בתוכן.אלו יכולים להיות הפעם בדיוק אותם הדברים מן הפעם שעברה או הפעם דברים אחרים.
לאחר כמה פעמים שנשתמש בטכניקה הזו נתחיל להרגיש את סיבות ההחלטה העיקריות שעל פיהן אנחנו באמת מחליטים את ההחלטה. המעניין הוא שכל התהליך הספציפי הזה יוצר תפיסה חדשה של כל קבלת ההחלטה. היות והתהליך הינו "פתוח" ויצירתי ,והיות והוא אינו מחייב רשימות מסודרות אזי למוח קשה בדיוק לתפוס את הדבר כחשיבה מסודרת ועל כן אין לנו את המעצורים הטיבעיים שלנו ואת החששות שלנו.
הטכניקה מנטרלת את החששות שלנו והיא יצירתית.היא חושפת מהם הדברים שהכי חשובים לנו מכולם - אף מבלי שנשים לב לזאת.נסו ושימו לב עד כמה הכל מעניין. לעיתים אתם חושבים שאתם מקבלים החלטה לפי שיקולי א ב ג אך אם תנסו את הטכניקה תגלו שכפות המאזניים הכבדות ביותר הינן בכלל של ח ט וגם י.
כמובן שאין צורך דווקא לדמיין כף יד אלא גם את העניין בכל אופן בו תרצו. הרעיון הבסיסי הינו ההגעה למרכיבים הפנימיים העמוקים יותר של הרגשות ושל המניעים.
אוטודידקט (מלומד עצמי) - 13 שנות לימוד בתחומים: אסטרטגיה וטקטיקה,משא ומתן,מכירות,כישורי שיחה ורטוריקה,תדמית,שפת גוף,ניתוח המצאות,ניתוח כתיבת הומור,ניתוח המצאות רב תחומי ויצירת חדשנות.
http://www.winwrite.co.il
http://www.winwrite.co.il
