"ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, לבקשת אחד מבני הזוג - אם לא נפסק בדבר יחסי הממון בפסק דין להתרת נישואין - לעשות אחת או יותר מאלה במסגרת איזון המשאבים:
קבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שיקבע בהתחשב, בין השאר, בנכסים עתידיים, לרבות בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג;
בשנה האחרונה (2009) בבתי המשפט למשפחה, הוגשו תביעות רבות שעניינן "מוניטין", ואף ניתנו מספר פסיקות חשובות בנדון, כך שמהפכת המוניטין צוברת תאוצה.
המלצתי: בכל מקרה של חוסר שוויון בין הכנסות הצדדים בעת המשבר בזוגיות, חובה להגיש תביעת מוניטין על מנת לקבל "פיצוי" כספי ועל מנת לאזן את נקודות הפתיחה לאחר הנתן הגט. מעין "כתובה" אזרחית !
מהו מוניטין?
קל לתיאור וקשה להגדרה. יש לאבחן בין מוניטין אישי ובין מוניטין עסקי בדיני משפחה.
בפס"ד פלונית בע"מ 4623/04 הוגדר מוניטין אישי כך:- כושרו של אדם להשתכר. מוניטין עסקי הוגדר בפסיקה כמשקף את הציפייה לתזרים לקוחות אשר יבואו לעסק פלוני.
בפסה"ד הקודמים מדובר בשלל הגדרות למוניטין: "שם טוב", "לקוחות","קשרים","תדמית חיובית","מכלול היתרונות" וכו'.
בשנת 1972, בע"א 550/72 באומל, נגד פ"ש, פד"א ו 295, פ"ד כח (1) 650 כבוד השופט ויתקון הגדיר מוניטין כך: "מוניטין שנמכרו אינן אלא ההסתברות שלקוחות ישנים יחזרו למקום הישן"....
כאשר נדרש בית המשפט לפרק נכסי שותפות, התייחס וכלל בפירוק גם את נכס המוניטין. בע"מ 638/04 ח.ר נ' ר.ר ואח', ציטט כב' השופט דרורי מדברי בית המשפט העליון בע"א 5321/98 אינווסט אימפקס בע"מ נ' פקיד שומה תל-אביב 1, פ"ד נח(2) 241:
"מוניטין הוגדר שם כסכום העודף של שווי העסק מעל ומעבר לנכסים המוחשיים. רוכש המוניטין מצפה כי הלקוחות ימשיכו להגיע אליו מכוח המוניטין הנצבר של העסק, (שם, עמ' 249 ואילך). גם כאשר מדובר בעסק של אדם אחד, כגון: רופא או עורך דין, עדיין יש מוניטין מעבר לנכסים המוחשיים של העסק."
1. הש' אלבז, תמ"ש (י-ם) 13811/03 ש' נגד ד' י' דן במוניטין אישי :
"בבואנו לאמוד את שווי המוניטין שנצבר בתקופת הנישואין, עלינו להביא בחשבון, מרכיבים ביצירת המוניטין שבאו לעולם עוד לפני הנישואין. הדברים אמורים לדוגמה בכשרונות אישיים שאדם נולד עמהם, באופיו האישי של אדם שמועיל לו בעסקיו, בכשרון הטבעי שלו לתקשר עם בני אדם, וכיוצא בזה. כל אלה לא השביחו את המוניטין בתקופת הנישואין, ואין הם בבחינת "נכס" שנרכש בתקופת הנישואין, ולכאורה ראוי לגרוע אותם משווי המוניטין העומד לחלוקה.
תמ"ש 37181/97 ע' נגד ל'
פסה"ד של בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן בתמ"ש 37181/97 ע' נגד ל', מאת כבוד השופט גרניט הוא הבסיס לפסיקת מוניטין כיום ועל כן ננתח עובדותיו:-
עובדות המקרה: הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י ביום 18.10.71 (בהיות הנתבע כבן 23.5 והתובעת בת 19.5). במהלך 28 שנות חייהם המשותפים הצדדים ניהלו אורח חיים דתי והביאו לעולם 5 ילדים כאשר שניהם עבדו (הנתבע כרואה חשבון והתובעת כיועצת חינוכית ואף עבדה תקופת מה עבור משרד רו"ח של הנתבע). עובר לנישואיהם לא היו לצדדים כל רכוש. כל הרכוש שנצבר, נצבר במהלך החיים המשותפים. קיים פער גדול בין הכנסות שני הצדדים, כאשר הנתבע הוא רואה חשבון עצמאי, ואילו התובעת היא יועצת חינוכית.
כב' השופט גרניט בפסה"ד הדגיש:-מעמדה של האישה בישראל בפרט ובעולם המערבי בכלל, טרם הגיע למצב של שוויון כלכלי עם גברים, מבחינת ההשתכרות וההכנסות; מחקרים רבים מראים כי הכנסות הגברים הגרושים עולים לאחר הגירושין בעוד שהכנסות הנשים הגרושות או שאינן עולות בכלל או עולות בשיעור נמוך בהרבה. ביה"מ מאמץ את דעותיו של המלומד מהאקדמיה פרופ' שחר ליפשיץ על הצורך בחלוקת כושר השתכרות, מוניטין והצורך בשוויון מהותי להבדיל מפורמאלי להגנה על הצד החלש.
הבהיר כבוד השופט גרניט כי אילו היה עליו לבחור משפחה לדוגמה שלגביה חלה הילכת השיתוף בנכסים, באופן המובהק ביותר, היה בוחר בצדדים בתיק הנ"ל.
ביה"מ למשפחה פסק ברורות כי כושר ההשתכרות הגבוה יותר של הנתבע - נרכש עקב המאמץ המשותף של שני בני הזוג, כאשר התובעת תורמת למאמץ המשותף הזה, בכך שהיא שיחררה את הנתבע מדאגה למשק הבית ולגידול הילדים ואפשרה לו לפתח את הקריירה שלו כרואה חשבון עצמאי.לחלוקת עבודה כזאת בין בני זוג יש השלכה על היות נכסי הקריירה נכס משותף.
על-פי חוות הדעת של רו"ח הלדנברג מיום 24.1.99 המחזור של הנתבע היה בשנת 1997 בסך כ-800,000 ?. המומחה העריך את שווי המוניטין של המשרד בסך של 700,000 ?. על פי חוות הדעת הנ"ל, לתובעת מגיע לפחות סך של 350,000 - נכון ליום 14.1.99.
אולם, ביה"מ למשפחה פסק כי מאחר ובכוונתו לפסוק לתובעת תשלום עיתי, לא יפסוק לה את מחצית שווי משרד רואה החשבון של הנתבע.
ביה"מ למשפחה פסק תשלום עיתי בסך 3,000 - בחודש שיאפשר לתובעת לנהל את רמת חייה באופן המתקרב פחות או יותר לרמת החיים שהנתבע יכול להרשות לעצמו ושהיא הייתה רגילה לה בחייהם המשותפים. עד מלאות לקטינה 18 שנה או עד סיום לימודיה בבית ספר על יסודי, על פי המאוחר מבין השניים. לאחר מועד זה יעמוד סכום העיתי על סך של 4,500 - בחודש (להלן: התשלום העיתי).
התשלום העיתי, כפוף לשינוי נסיבות, עקב מצב הכנסותיו של הנתבע, כך שהנתבע יוכל לפנות לבית המשפט ולבקש הפחתת הסכום עקב הפחתה בהכנסותיו. למניעת ספק, הסכום העיתי לא יהיה ניתן להגדלה עקב שינוי נסיבות.
בע"מ 4623/04 פלונית- ביה"מ העליון - המשנה לנשיאה א' ריבלין:
בית המשפט העליון, בערעור על פסה"ד של כבוד השופטת שטופמן מביה"מ המחוזי אשר אימץ את פסיקתו של כבוד השופט גרניט מביה"מ למשפחה, קיבע את ההלכה בדבר היות הפרשי כושר השתכרות/מוניטין/הון אנושי: נכס בר חלוקה בין בני זוג שנישאו לפני שנת 1974. המדובר בתקדים מחייב !
אולם, בית המשפט העליון שינה את שיטת החישוב ופסק לטובת האישה סכום חד פעמי (ב-3 תשלומים) בסך של 250,000 - בלבד (לעומת כמליון שש מאות אלף שפסק כבוד הש' גרניט בביה"מ למשפחה). ללא הנמקה לדרך החישוב.
הערכת וחישוב מוניטין - כיצד?
בספרות המשפטית היו שהתנגדו לעצם החלת השיתוף הזוגי על כושר ההשתכרות העתידי בשל הקושי להעריך את שוויים של נכסי העתיד שתתבסס על חישובים והערכות ספקולטיביות.
אולם, בדיני הנזיקין ובדיני הביטוח, נאלץ המשפט להתמודד לא פעם עם הצורך להעריך את כושר השתכרותו העתידי של אדם שנפגע.
אין בפסקי הדין בדיני משפחה כל הנחיה או הקניית שיטת חישוב כיצד לחשב את המוניטין לחלוקה בין בני זוג.
עם זאת אין כל הצדקה כי האישה תקבל את חלקה במוניטין, אשר יחושב באופן השונה ממה היה רוכש באותה עת צד ג' את המוניטין של העסק אותו מנהל בעלה.
להלן מספר שיטות חישוב(מעבר לשני פסה"ד שפורטו לעיל) ודעות מלומדים בנדון:-
א. בפס"ד אובריין האמריקאי (O?Brein v. O?Brien, 489 N.E. 2d 712 (N.Y., Super. 1985) שהינו פסה"ד המנחה בעולם בחישוב מוניטין חושב כך: פוטנציאל השתכרות של בן הזוג המתגרש בתקופה בין נישואיו לגירושיו לחלק לשנות הנישואין ולהוריד מאמץ משותף= המוניטין.
ב. בחלק ממדינות ארה"ב, האישה תקבל תשלום עיתי מהבעל בגין מוניטין ע"פ החישוב הנ"ל:=25% מהכנסת הבעל בעת הגירושין X מספר השנים שנותרו.
ג. עו"ד יוסף מנדלסון מציע כי מספר השנים לתשלום לא יהיה קבוע, אלא נסיבתי. כל מקרה לגופו וכל עוד הגבר מרוויח.
ד. גד שפירא, אקטואר ממליץ כי השלבים בחישוב המוניטין יהיו כדלהלן:
שלב א- חישוב ממוצע הרווחים הריאליים.
שלב ב- חישוב שכר ראוי. "פדיון ממוצע של עורכי הדין- הוצאה ממוצעת= רווח ממוצע לאחר ניכוי הוצאות. ההכנסה שיש להקצות מתוך הרווח כפיצוי עבור "שכר ראוי-נורמאלי".
שלב ג- הסכום שהתקבל משלב א- הסכום שהתקבל משלב ב = מוניטין.
שלב ד- היוון המוניטין שהתקבל משלב ג. עד גיל 70.
לפי איזו ריבית? 10 אחוז לפי גד שפירא כדי לשקף סיכויי תמותה, סיכון עסקי וכו'
שלב ה- חלוקה בין בני הזוג:-
שווי המוניטין X מספר שנות השיתוף / נישואין
2 מספר שנות עבודה
פרופ' שחר ליפשיץ במאמריו על הנושא נציין מספר פתרונות חישוביים האחד הינו פתרון "החלוקה הקניינית" על פיו ראוי לחלק רווחים. פתרון שני: לקבוע סכום קבוע מחולק אך עם אפשרות של שינוי נסיבות לרעה. פתרון שלישי: קביעת מקדם ש"יקפיא" את מצבו המקצועי הנוכחי של בן הזוג בעת הגירושים וינטרל את ההתפתחות המאוחרת. פתרון בגישה שונה הינה פסיקת:"מזונות שיקומיים/מזונות ע"פ צורך/ מזונות ע"פ צורך".
יישום המוניטין בבית המשפט למשפחה
לאחר פסק דינו של ביה"מ העליון בענין פלונית ולאחר תיקון החוק ניתנו פסקי דין רבים בענין מונטין כאשר כל שופט מחשב את המוניטין לאשה כראות עיניו.
לאחרונה 15/11/09 ניתן פס"ד של כב' הש' ניצן סילמן מביה"מ למשפחה (תמ"ש 9881/07 פלונית נגד פלוני) בקריות הצועד צעד אחד קדימה וקובע כי לשיטתו מדובר ב"תחשיב נזק" לאישה על השנים בהם טיפלה בבית ולא בקריירה משל עצמה ולאו דווקא "כנכס לחלוקה", כפי שקבע ביה"מ העליון.
ביה"מ פסק 'פיצוי' בגין ראש הנזק של חוסר היכולת להשתלב בשוק העבודה, או לחילופין 'איזון' בגין נכסי הקריירה שצבר הנתבע, פיצוי חודשי בסך 2600 - ?בגין הפרשי ההכנסה שעד למועד הפרישה וכן תשלום חד-פעמי בסך 116,918 ?, בגין ההקרבה (הפסקת העבודה), הפרשי הצבירה של זכויות הפרישה ותשלומי הפנסיה, אובדן זכויות מלפני הנישואין, וכל טענה נוספת. הובהר כי התובעת לא תוכל לקבל מזונות בצד דמי נכסי הקריירה.
לסיכום
סיכום חלוקת הון אנושי, היא סוגיה משפטית מורכבת ומיוחדת.
לשיטתי האישית, דיני הפיצוי והמזונות האזרחיים מהווים פתרון ראוי יותר לבעיית הפרשי כושר ההשתכרות/המוניטין וההון האנושי וכך לקבוע אזרחית נוסחא קבועה וברורה המבוסס על אחוזי הפער בהשתכרות בהתחשב בגיל האנשים ומשך חיי הנישואין.
כך גם במקרה של שכירים בעלי הפרשי כושר השתכרות ניתן יהיה למצוא מוצא של כבוד לחיסור האיזון הבסיסי בעת הגירושין.
עם זאת, אני מברכת על התקדמות הפסיקה העוזרת לצדדים החלשים במערכת המשפחתית לעמוד על רגליהם ולאפשר לנשים להתגרש בכבוד מחד, ולגברים מאפשרת להשתחרר מהאישה בה אינה חפצים, אישה אשר בעבר נאלצה שנים למשוך את הבעל בתביעה של "שלום בית" מעושה לשם מטרה זו של קיום בכבוד.
האמור לעיל, אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי והוא מהווה סיכום "על קצה המזלג" של נושא משפטי מורכב ומעניין מעין כמותו.
המלצות לסיכום: על כל אישה ואיש ליתן דעתם כיום לסוגיית המוניטין בהתחשב במכלול נתונים:-
עו"ד אורית דרור-הראל, מומחית בדיני משפחה, גירושין, משמורת, מזונות, הסכמי ממון, חוזים לחיים מושתפים, צוואות וירושות http://orit-law.blogspot.com
