בשבוע שעבר פורסם בגלובס ראיון עם מנכ"ל הבנק הבינלאומי הראשון סמדר ברבר-צדיק. הנ"ל אמרה בראיון, בין השאר, את הדברים הבאים: "כמה עמלות אתה משלם בממוצע בחודש, אתה יודע? קפה וחצי. 19 שקל בחודש ללקוח בנק בישראל... הורדת עמלות היא צעד פופוליסטי, ולא הוגן לקבוצה גדולה של לקוחות".
חיציה של ברבר-צדיק מכוונים לקמפיין ביטול העמלות של המועצה לצרכנות. קמפיין שמפחיד מאד את הנהלות הבנקים כנראה. היא וחבריה מנסים לשכנע שמדובר בקמפיין פופוליסטי ומיותר שהציבור לא יפיק ממנו תועלת כי הוא ממילא משלם היום מעט עמלות.
ובכן, זה ממש לא המצב. המספרים האמיתיים:
א. וועדת החקירה הפרלמנטרית לנושא עמלות הבנקים אמדה את הכנסות הבנקים מעמלות בשנת 2006 בסכום של 7.6 מיליארד שקלים לשנה. ברבעון השלישי של 2009 בלבד, היו הכנסות הבנקים 3.4 מיליארד ש"ח מעמלות. כלומר, רווחיהם גדלו בכשמונים אחוז בתוך שלוש שנים.
ב. מתוך סך עמלות הבנקים כמיליארד שקלים לשנה מגיעים מעמלות עו"ש. בישראל כ-5 מיליון חשבונות בנק לכן העלות החודשית הממוצעת לחשבון עו"ש היא אכן 19 שקלים בקירוב. לעומת זאת, העלות הממוצעת ללקוח יכולה להיות גבוהה פי כמה. גם כי לא כולם משלמים עמלות וגם כי לא כולם מחזיקים רק חשבון אחד.
ג. הממוצע של 19 ש"ח לחשבון כולל בין השאר לקוחות מרובי חשבונות שאינם משלמים עליהם עמלות עו"ש כלל, עשרות אלפי רבבות סטודנטים שלא משלמים עמלות עו"ש, ועוד כהנה וכהנה. כלומר, המיליארד לא מתחלק באופן שווה בין כולם ויש מי שמשלם יותר - רוב מעמד הביניים והשכבות החלשות. רוב מקבלי קצבת הבטחת ההכנסה בישראל, ככל הנראה משלמים מאות רבות של שקלים בשנה כעמלות עו"ש ועבורם ברור שזה כסף מאד משמעותי.
שוקי גלילי מייעץ לקמפיין האינטרנט של המועצה לצרכנות.
