תאונות דרכים - מינוי מומחה רפואי לאחר תאונת דרכים 

המצב המשפטי - מינוי מומחה רפואי לאחר תאונות דרכים:

מומחה רפואי מתמנה ע"י בית המשפט בתביעות עפ"י חוק הפלת"ד, מכוח הוראת סעיף 6א. לחוק הפלת"ד (תיקון מס' 5 - משנת 1985). אכן הוא שהמחוקק לא קבע מבחנים כלשהם אשר ישמשו את המומחה לצורך קביעת דרגת נכותו של התובע.

יחד עם זאת, נוהג שהשתרש, לפיו מומחים רפואיים שמתמנים עפ"י חוק הפלת"ד, ואף מומחים רפואיים בתביעות נזקי גוף אחרים, קובעים את שיעור הנכות הרפואית, עפ"י מבחני הנכות של המל"ל. גם בתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) תשמ"ז - 1986, לא מצאתי הוראות בדבר המבחנים עליהם צריך המומחה הרפואי להסתמך לשם קביעת שיעור הנכות של התובע.

מה בין תאונות דרכים, נכות וביטוח לאומי?

דווקא במקום בלתי צפוי, כמעט כבדרך אגב, התייחס המחוקק למבחני הנכות של המל"ל כקנה מידה לקביעת שיעור הנכות, וזאת בתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון) תשל"ו - 1977. תקנה 2 לתקנות הנ"ל, אשר התייחסה לאופן חישוב הפיצוי הלא ממוני, קבעה, בין היתר, כי סכום הפיצוי יהיה:

"אחוז אחד מן הסכום המקסימלי כפול אחוזי הנכות לצמיתות שנגרמה לניזוק כתוצאה מן התאונה: לעניין זה "אחוז הנכות" - כפי שנקבעו בהתאם למבחנים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956."

האם מומחה הרפואי כבול למבחני הנכות של המל"ל?

אמנם אין להתעלם מן הפרקטיקה הנהוגה, רבת השנים והמושרשת, לפיה שיעור  הנכות נקבע עפ"י מבחני הנכות של המל"ל, וכן אין להתעלם מן הצורך והרצון ליצור יציבות ואחידות, אף בנושא זה שהינו לרוב נתון להערכתו והתרשמותו של המומחה הרפואי הספציפי. אלא שבל נשכח, כי תכלית החקיקה בעניין זה הייתה ליצור מנגנון מקוצר, יעיל וזול יחסית, החוסך מן הצדדים הגשת חוות דעת מטעמם, ע"י מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, כשלנגד עיני המחוקק "מטרת על", הלא היא חקר האמת, וקביעת הנכות הרפואית האמיתית והנכונה, במידת האפשר.

אין גם מקום לומר, כי מטרת המחוקק כפי שעולה מתקנה 2 הנ"ל, הייתה לחייב את המומחה הרפואי לנהוג עפ"י מבחני הנכות של המל"ל; ולו מן הטעם, שכאמור, התקנה הנ"ל קדמה לתיקון מס' 5 בכ-10 שנים, והמחוקק, מן הסתם, לא היה ער לתיקון העתיד לבוא.

לקריאה נוספת:

תאונות דרכים - אתר הפיצויים
תאונות דרכים - מאמרים ומידע משפטי