פעילות ספורטיבית בארגונים-הרבה מעבר לסתם כיף. 

מאת דודי אילת-דוקטורנט בבי"ס לניהול ?אוניברסיטת בן גוריון.

מטרתו של המאמר הנוכחי היא לדון בנושא הספורט בארגונים,שבאופן יחסי, הספרות האקדמית בישראל בכלל ובמינהל עסקים בפרט ,נוטה לעסוק בו באופן מועט יחסית.

העובדה שנושא הספורט בארגון כחלק מפעילות פנאי ארגונית,אינו נמצא תמיד בכותרות ,ייתכן ונובעת ממיספר גורמים.

1. מדובר לכאורה בפעילות פנאי ארגונית וככזו היא תוספת לנושאי הליבה השוטפים בפעילות הארגונית, כלומר היא סוג של "שמנת" שאפשר לוותר עליה. . Proper et al (2003) טוענים בהקשר לכך, כי הספרות המחקרית מכירה בחשיבותו של הספורט לאדם, אולם מאחר ובעולם המודרני העובד מבלה את מרבית זמנו במקום העבודה, מוזנח נושא הספורט.

2. עצם קיומה של הפעילות מתבסס על מודעות רלוונטית לתועלות המגוונות שלה(שיפורטו בהמשך) ומודעות כזו לא בהכרח קיימת אצל הדרגים הניהוליים הבכירים בארגון ואצל דרגים זוטרים מהם כולל העובדים עצמם.

3.ארגון פעילות כזו בארגוניים מצריכה משאבי זמן,תקציב ואנרגיות שלא תמיד בנמצא בכל ארגון

גם אם ישנה את המודעות הבסיסית כלשעצמה.

4. תרבויות ארגוניות ששמה דגש על שעות עבודה מרובות ושוחקות,דגש מקסמלי על תוצאות בילבד,מה שלא מותיר בידי העובדים כל פנאי נוסף לפעילות אלטרנטיבית.

5.השפעות של התרבות הלאומית הכללית , ה"מעודדת" הרגלי חיים כמו צריכת מזון מהיר,צפייה מרובה בטלווזיה ,ישיבה מרובה ליד המחשב וכיו"ב מה שמייצר מצבים שהם אנטי תזה לתזונה בריאה ופעילות גופנית מבוקרת.

על מנת להגדיר את גבולות הגיזרה של הדיון,נגדיר תחילה את תחומי הפעילות הסופרטיבית בכלל,בהמשך אסקור את התועלות הנלוות לפעילות זו על פי מחקרים ואסיים בהשלכות הארגוניות הפרקטיות למנהלים בכלל ומנהלי משאבי אנוש בפרט ,מבחינת תרומת הפעילות הספורטיבית בארגונים.

כדורגל, רכיבה על אופניים, כדורת (באולינג), טיפוס על הרים, תחרות ריקודים וקפיצה לגובה כולם ענפי ספורט, שכן כל פעילות גופנית עם מבנה מוסכם או סט של חוקים המאפשרת תחרות של הפרט נגד יריב או נגד עצמו נקראת ספורט. כל אחד מהבאים הוא פעילות ספורטיבית (על פי נייס וענבר, 2003):

ספורט פנאי - כל פעילות חברתית בידורית שמעורבת בה פעילות גופנית.

ספורט תחרותי - פעילות שבה התמודדות בין פרטים או קבוצות משמשת פסגה ומטרה רשמית, אם כי ההנאה מהפעילות עצמה ו/או מהאימונים היא העיקר.

ספורט הישגי - פעילות שבה ההישג הוא המטרה (שיא נמדד, אליפות וכדומה). לדוגמה: קבוצת כדורסל בליגת העל.

ספורט צמרת - ספורט הישגי ברמה בינלאומית הכולל שאיפה להגיע להישג ברמה הגבוהה ביותר בעולם.

בפעילות ספורטיבית במקומות עבודה הכוונה היא לשני סוגי הפעילות הראשוניים-ספורט פנאי וספורט תחרותי.

ספורט הפנאי יכול להתבטא בפעילות ארגונית החל מחדר כושר בארגון,חוגי ספורט ובריאות,ימי כיף ומישפחה בעלי תכנים בריאותיים וספורטיבים.

הספורט התחרותי בארגון יכול להתבטא דרך קבוצות פנים ארגוניות הנוטלות חלק בליגות מקומיות,איזוריות וארציות ומתחרות במיסגרות שונות מול קבוצות מארגונים אחרים.

בפעילות כזו בד"כ מעורב צד ג נוסף כמו עמותות כגון הליגה למקומות עבודה וספורט עממי וכיו"ב המספקות תשתיות ידע וארגון בתחום.

השאלה בסיסית שכל מנהל משאבי אנוש בארגון ישאל-למה זה טוב מעבר לפנאי וכיף,מקבלת תשובות משורה של מחקרים בתחום שמוכיחים כי תועלות הפעילות הספורטיבית,מתבטאות ברמת הפרט,הקבוצה ופירמה העסקית והם הרבה מעבר לחוויה ולכיף עצמו שיש למשתתפים בפעילות זו.

בין התועלות השונות המוזכרות בספרות מוזכרים הדברים הבאים:

פיתוח אינטליגנציות שונות - ב-1983 פרסם הפסיכולוג האמריקני הווארד גרדנר את מחקרו בדבר האינטליגנציות המרובות. לטענתו, האינטליגנציה האנושית מכילה כשרים שונים המסוגלים לפתור בעיות שהאדם נתקל בהן במהלך חייו. הבעיות יכולות להיות משוואה מתמטית, ניתוח פואמה או הצטיינות במשחק כדורסל, בחירה של צוות עובדים ונגינה בקלרינט. קיימות עוד 6 אינטליגנציות: מרחבית, מוזיקלית, גופנית, בין-אישית, תוך-אישית וסביבתית (גרדנר, 1996).ניתן לראות כי הפעילות הספורטיבית עצמה מהווה סוג של אינטלגנציית תנועה,התמצאות וקריאת מצב מהירה ,כישורים שיכולים להיות מוערכים גם בעולם הארגוני.

1.הגינות - על פי צדקיהו אצל לידור 2004, במשחק הוגן מודגשים ערכים של יושר וכנות כלפי חברי הקבוצה, כלפי המתחרים, השופטים, הקהל ואפילו כלפי המושג הערטילאי "מחויבות לרוח הספורט". תחום הספורט והחינוך הגופני מעמיד את הערך "משחק הוגן" גם כערך הצהרתי וגם כערך שיש ליישם אותו בכל רגע במשחק. ההתנהגות בהתאם לערכים של משחק הוגן או בניגוד להם היא שקופה בעת המשחק, ואם השחקנים או הצופים יגדלו בתרבות המטפחת משחק הוגן, הם ישללו התנהגות שלא לפי כללי המשחק ההוגן. ערך ההגינות חשוב במיוחד לאיזון ערך התחרותיות שמייד אציין מאחר וההגינות קשורה לבחירת האמצעים הראויים והמוסריים להשגת המטרה. משמעות ההגינות מבחינה אתית היא כי לא כל האמצעים מקדשים את המטרה ומנהל ,כמו מאמן,כמו שחקן חייב לפעול תחת ריסונים פנימיים מוסריים הקשורים לדרך בה המטרה מושגת.

2.תחרותיות- לצד ערך ההוגנות הספורט התחרותי מגלם בתוכו ערך של תחרותיות,חתירה להשגת יעדים

ושאיפה להשגיות ומצויינות,ערכים חשובים במציאות ארגונית ועסקית.

3.הזדהות עם הקהילה - תחרויות הספורט מעוררות הזדהות עם המתחרים בקרב הצופים, בין אם מדובר במתחרות שהן נבחרות של מדינות, ערים או בתי ספר, וגם בענפים אישיים.

ערכים 2 3 ו-4 הם ערכים שנוכל למצוא אותם כחלק מחזון ארגוני השם דגש בנושאים קריטים כגון:השגיות,מובילות,הצטיינות לצד שקיפות והוגנות פנים ארגונית וכלפי הלקוח והפעילות הספורטיבית בארגון לפיכך יכולה להוות כלי נוסף ביישום ערכים אלו הלכה למעשה.ערכים נוספים המוזכרים בהקשר לפעילות הסופרטיבית הינם:

4.משמעת ומשמעת עצמית - העיסוק בספורט מקצועני מחייב אימון של כמה שעות מדי יום ואורח חיים ספורטיבי של תזונה מאוזנת ובריאה ושינה סדירה. אך גם עיסוק בספורט בצורה חובבנית מחייב משמעת עצמית ברמה מסוימת, כגון: המחויבות להתייצב פעמיים בשבוע בחדר הכושר, לצלוח את הכינרת בשחייה אחת לשנה או אפילו לבוא למגרש הכדורגל השכונתי פעם בשבוע למשחק עם החבר'ה. מעבר לכך, כאמור, כל העיסוק בספורט טומן בחובו משמעת פנימית של שמירה על כללי המשחק.

משמעת ופיתוח משמעת היא אבן יסוד במונח הקרוי מוסר עבודה והיא יכולה להיות כלי מניעתי בכל הקשור להתנהגויות לא נאותות המתרחשות בארגונים כתוצאה בין היתר מהעדר משמעת.

5.שיפור החשיבה וקבלת ההחלטות ?לידור (1999) מתאר תהליכים חשיבתיים שבהם מתמחים הספורטאים המקצוענים, וביניהם: עיבוד המידע בסביבות קבועות ומשתנות, מיקוד הקשב ופיצולו, זיכרון, תגובת הספורטאי למתרחש ושימוש במשובים. החשיבה המהירה בספורט חשובה לא פחות מפעולה גופנית מהירה המבוצעת בידי ספורטאי.חשיבה מהירה בכלל היא כלי חשוב לא רק בספורט אלא בכל תחום ארגוני המצריך,ערנות ותגובות מהירות לדרישות השוק והלקוח.

6.פורקן תוקפנות בצורה מבוקרת - הספורט מאפשר לאדם העוסק בו לשחרר אנרגיה גופנית ונפשית ולפרוק מתח ותוקפנות בצורה מעודנת ובאופן לגיטימי. הביטוי של רגשות איבה מתאפשר במסגרת חוקים מרסנים ומתוך ציות לשופט או למשמעת העצמית הפנימית.

מחקרים רבים מצאו כי כשאנו מתוסכלים או נמצאים במצב רוח רע, אנו נוטים להרגיש טוב יותר אחרי פעילות גופנית (Jarvis, 1999).

לידור ופייגין(2004) מציינים תועלות נוספות של הפעילות הספורטיבית כגון שיפור קשב וריכוז, פיתוח עבודה עצמאית,התמודדות עם דרישה,פיתוח כושר התמדה והתמודדות עם קשיים,שיתוף פעולה בצוות שליטה עצמית והתמודדות עם תיסכולים וניהול עצמי.

מכל הנ"ל ניתן לראות ,כי תועלות אלו בהחלט יכולות להתחבר לתכונות ומאפיינים של עובדים ומנהלים מוצלחים. מכאן,שפיתוח יכולות כאלו דרך מיכלול של פעילויות ספורטיביות בארגון,יכול לתמוך בפיתוח מנהלים ועובדים ברמת הפרט,לגבש רוח צותית חזקה יותר ברמת הקבוצה ולייצר אקלים ארגוני השם דגש על ערכים של הוגנות לצד תחרותיות.

מחקרים שונים שנעשו בנושא מחזקים את הטענות המובאות לעיל. כך לדוגמא Chapman אצל פאר 2009, ערך ניתוח מקיף של 56 מחקרים שבדקו כדאיות הכנסת תוכניות בריאות למקומות עבודה . התוצאות מראות שעל כל דולר שהושקע בתוכניות בריאות הרוויח הארגון 6 דולר בממוצע. החיסכון התבטא בהקטנת ימי היעדרויות ומחלה ב 25% וכן חסכון בביטוח בריאות. לדוגמא: עיסוק בפעילות ספורטיבית הפחית בחברת BCHydro את ימי ההיעדרות של העובדים מסיבות בריאותיות וע"י כך נחסכו לחברה 1.2 מיליון דולר לשנה . החוקר מציין, כי הפרמטרים של גידול פריון העבודה ושיפור המוטיבציה הינם נתונים קשים לכימות ולכן לא נכללו בניתוח. יחד עם זאת חשוב להדגיש שהארגון קוצר את הפירות של השתתפות העובדים בתוכניות הבריאות במובן של:  בריאות טובה יותר לעובדים, שביעות רצון ממקום העבודה   הפחתת לחץ בעבודה,  שביעות רצון מהשתתפות בתוכניות .

סולומון אצל פאר 2009, מציגה מספר דוגמאות ליישום תוכניות בריאות ורווחה:חברת C-FER Technologies מפעילה תוכנית לשיפור הכושר. נעשו שינויים תכנוניים ופיזיים להכנסת פעילות גופנית בזמן שעות העבודה: הוצב מתקן לקשירת אופניים כדי שעובדים יוכלו להגיע לעבודה ברכיבה. נבנה חדר כושר, הותקן סל לקליעה במיקום הקרוב לחדר האוכל, הוכנסו אביזרי ספורט וכדורים לשימוש העובדים בזמן הפסקת האוכל, זמן האוכל הפך ל"פסק זמן" המוקדש לפעילות גופנית, חל שינוי בתפריט והמזון הסטנדרטי פינה מקומו למזון בריא, הוקם מועדון הליכה וריצה, הוכנס חומר קריאה בנושאי פעילות גופנית לספריה, כרזות בנושא נתלו בכל מקום, ניתנו הרצאות בנושאי פעילות גופנית והמודעות הכללית עלתה. כתוצאה מהשינויים הנ"ל העובדים עסקו בפעילות גופנית רבה יותר, רמות הלחץ שלהם ירדו ותופעת לוואי אשר לא תוכננה, נצפתה: בין העובדים נוצרו מערכות יחסים טובות יותר והזדהות רב מימדית לקבוצת העבודה ולארגון .

חברת king Country הפעילה ב 2006 תוכנית fitness לעובדיה. התוכנית כללה שינוי האווירה בחברה לתמיכה בפעילויות משפרות בריאות ע"י: בניית אולם ספורט, הרצאות בנושאי בריאות- תזונה נכונה והפסקת עישון והכנסת שיעור יוגה אחת לשבוע. כתוצאה מכך ערכי תפוקה לעובד עלו, ירדה רמת היעדרויות מהעבודה ונראתה תחושת שייכות גבוהה בקרב העובדים (2002(Taylor, .

Skoglund & Jansson אצל פאר 2009 בדקו בקרב נשים העובדות מול מחשב, תירגול צ'י קונג(סוג של התעמלות) במשך 5 שבועות מול קבוצת ביקורת שלא תירגלה סימפטומים פסיכוסומאטיים ופיזיים , ומצאו בקבוצת המתרגלות ירידה ב: חום גוף, קצב לב, פעילות מערכת העצבים הסימפתטית וכאבי גב תחתון.

ניתן לראות מכל המחקרים הנ"ל, כי לא ניתן להתעלם מהתוצאות החיוביות המוכחות של הפעילות הספורטיבית בארגונים ואת היותה כלי חשוב בשיפור פרמטרים תפקודיים שונים.

סיכום והשלכות ארגוניות

המאמר הנוכחי דן בתמצתיות בנושא הפעילות הבריאותית והספורטיבית בארגון וחשיבותה המגוונת מעבר לפעילות חוויתית,בלשון העם-"כיף". תוצאות המחקרים השונים הן מעולם חוקרי החנוך,הסוציולוגיה ומינהל העסקים לצד עדויות בשטח המגיעות כל הזמן באופן בלתי ורמלי,מעידות על חשיבות הנושא. מנהלים בכלל ומנהל משאבי אנוש בפרט צריכים לדעת כותב מאמר זה לבחון את הנושא באופן אמיתי ויישומי,להבין את הערכים שמגלם הספורט בכלל והספורט התחרותי בפרט ולראות בפעילות ספורטיבית כלי שמקדם את הפעילות הארגונית למקומות של הוגנות,עבודת צוות,תחרותיות,התמדה ונחישות-כולם ערכים קריטים לתיפקודו והישרדותו של כל ארגון בסביבה העסקית של ימינו.

מקורות

גרדנר, הווארד,( 1996). אינטליגנציות מרובות: התיאוריה הלכה למעשה. מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה.

לידור, ר .( 1999). חשיבה וקבלת החלטות בספורט. משרד הביטחון - הוצאה לאור.

לידור ר. (2004) התנהגות מוטורית היבטים פסיכולוגיים וסוציולוגיים. הוצאת מגנס

לידור.ר.,פייגין נעמי(2004) זה רק ספורט? ההקשר החינוכי של הספורט בבית הספר ובקהילה. הוצאת רמות-אוניברסיטת ת"א.

נייס, שחר, וענבר עומרי, (2003).  הפיזיולוגיה של המאמץ: היבטים תאורטיים ויישומם בתחומי הכושר, הביצוע הגופני והשמירה על הבריאות. הוצאת פוקוס.

פאר.ר.(2009) הקשר בין פעילות ספורטיבית,הזדהות ארגונית,יצירתיות וכוונות עזיבה,עבודת מחקר לתואר שני,התמחות משאבי אנוש ,שלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל.

Chapman Larry S.(2005), MPH, Meta-Evaluation of Worksite Health Promotion Economic Return Studies, July/August, American Journal of Health Promotion

Jarvis, Matt, (1999). Sport Psychology. Routledge

Taylor. S. . (2002). Yoga for Stress Reduction and Injury Prevention at Work . Work Vol. 19