השלב הראשון, שינוי תפיסתי:
חלק גדול מההצלחה של הירידה במשקל והשמירה עליו כרוכה בשינוי התפיסה שלנו את 'הדיאטה' החדשה. כלומר, כיצד אנו חושבים על התפריט החדש ועל הרגלי האכילה החדשים שסיגלנו לעצמנו.
השינוי התפיסתי המשמעותי ביותר בתהליך הוא ההבנה שהדיאטה אינה חייבת להיות מקפחת ונטולת הנאות קולינריות.
לפי הרפואה הסינית, ניתן (ואפילו רצוי) לעשות דיאטה מבלי לאכול כל היום סלטים ומרקים. הרפואה הסינית מציעה תפריט מגוון ומאוזן שאינו מבוסס על מניעת מזונות נחשקים. מתוך ההבנה, כי הימנעות ממושכת ממאכלים מסוימים פוגעת בצ'י, דם, ונוזלי הגוף.
השלב השני, שינוי תזונתי:
ברפואה הסינית התזונה מהווה כלי טיפולי בדומה לצמחי המרפא והדיקור. לכן, ההתאמה התזונתית נעשית לאחר אבחון של המטופלת מתעדכנת בהתאם להתקדמות הטיפול ושיפור המצב הבריאותי של המטופלת. לדוגמא, מטופלת הסובלת מחולשה של יאנג (רתיעה מקור, עייפות, כפות רגליים קרות, חיוורון) תקבל תפריט של המורכב ממאכלים המחזקים יאנג (שעועית שחורה, שיבולת שועל, בצל). כאשר העיקרון הטיפולי יושג התפריט יהפוך למאוזן יותר ויכיל גם מאכלים המחזקים יין. כלומר, השלב הסופי בכל טיפול יהיה כרוך במעבר לתפריט מאוזן המתאים לטווח הארוך.
תזונה מאוזנת:
התזונה ברפואה הסינית מבוססת על עקרון האיזון ולכן, אינה כרוכה במאמצי הסתגלות. עקרון האיזון בתזונה נשען על החלוקה בין היין לבין היאנג (כמו בכל תחום אחר בחיים). מזון מקבוצת היין מוגדר כמעודד ייצור נוזלים ומסייע בבניית חומרים חיוניים. לעומת זאת, מזון מקבוצת היאנג מוגדר כמניע את פעולת חילוף החומרים.
הבחנה נוספת בין מזון יין לבין מזון יאנג מתייחסת להפרש בין האנרגיה המושקעת בפירוק המזון לבין האנרגיה המתקבלת בעת פירוקו (תגובה אקסותרמית ותגובה אנדותרמית). לפי הרפואה הסינית, האנרגיה המושקעת בפירוק וספיגה של מזונות קרים וקרירים תהיה גדולה יותר לעומת זו המושקעת במזון חם או מבושל. ההיגיון העומד מאחורי קביעה זו זהה לזה המוכר לנו מעולם הבישול. אם נשווה את מערכת העיכול לסיר בישול, כאשר נכניס לסיר מזון קפוא או קר הזמן שייקח למזון להתפרק ולהפוך לעיסה רכה יהיה ארוך יותר לעומת הזמן שייקח למזון בטמפרטורה ניטרלית או מבושל קלות להתפרק.
בנוסף, נהוג לסווג את המזונות לחמש קבוצות: חמים (כבש, קינמון, ג'ינג'ר), חמימים (קינואה, אוכמניות, חלב עיזים), ניטרליים (עוף, ביצה, שזיף), קרירים (אבוקדו, תה ירוק, תפוז) וקרים (מלון, אספרגוס, חומץ).
ניתן לסכם את הרעיון הנ"ל במשוואה פשוטה: ככל שהמזון חם יותר בטבע שלו קל יותר לעכל אותו וכמות האנרגיה המשתחררת מפירוקו גדולה יותר. וההיפך, ככל שהמזון קר יותר, קשה יותר לעכל אותו וכמות האנרגיה המשתחררת ממנו קטנה יותר.
תפריט מאוזן לפי הרפואה הסינית מבוסס על מזונות מלאים ומבושלים ועל הימנעות ממזון טרי, מיצי פירות ומוצרי חלב. הטעמים בתפריט צריכים להיות מתונים. כלומר, לא מלוחים או מתוקים מדי. כאשר ישנו טעם דומננטי בתפריט הדבר עלול להוביל לפגישה באיבר מסוים (להרחבה- אברים ותפקודים ברפואה הסינית). לדוגמא לפי הרפואה הסינית, תפריט המבוסס על הטעם מתוק פוגע בתפקוד מערכת העיכול (אברי הקיבה והטחול לפי הרפואה הסינית) ולאורך זמן עלול להוביל ליצירת ליחה ולחות.
אין להסיק מכך שהסינים אינם אוכלים מתוק. אלא שהטעם המתוק לפי הרפואה הסינית הוא עדין יותר מזה המוכר לנו בתרבות המערבית. לכן, בקטגוריית המתוקים נמצא מאכלים שאינם בהכרח מתוקים בהגדרתם, כגון: חלב ומוצריו, אורז, פירות ומיצי פירות ועוד.
כמובן, שהטיפול בהשמנה ברפואה הסינית משולב עם טיפולי דיקור ובמידת הצורך עם צמחי מרפא. השילוב של שלושה טיפולים: ייעוץ תזונתי, דיקור וצמחי מרפא מגדיל את סיכויי ההצלחה בתהליך הירידה במשקל.
