הכתובת נמצאת על הקיר, בכיתוב של קרינה גרעינית. העולם רואה, ממלמל כמה משפטי התנגדות, אך לא עושה דבר. להזכירכם, אחרי "השואה" התברר, כי המעצמות הגדולות ומספר גדול של מדינות באירופה, ידעו על הנעשה במחנות הריכוז, בשלב זה או אחר של המלחמה, אך שתקו. המסקנה - ישראל שוב לבד ועליה לפעול לבד, מהר וחזק. "הגמד הרשע" - באיראן מלמד את העולם על מנהיגות וקיצוניות - מהי?
* מאת: עו"ד אברהם פכטר
אזרח רוסי (יש הטוענים מרגל רוסי) וחברו הורעלו ע"י חומר עם תרכובת גרעינית ומתו בייסורים, רק בשל כך שהתנגדו כנראה לנשיא פוטין ופעלו נגד הרצון להשתיק את רציחתה של עיתונאית אמיצה נגד השלטון.
כל אירופה בפאניקה, בודקים אלפי אנשים, מחפשים קרינה גרעינית, משביתים מטוסים, מנסים לברר מסלולי נסיעה של חשודים שנדבקו מהחומרים הקרינים - וכל זאת בשל החשש, לפגיעה נוספת בחיי אדם.
אבל, כאשר נשיא איראן, מצפצף על כל המעצמות וארצות אירופה בכללן - וטוען בלהט ובעקביות, שימשיך בייצור אורניום, ימשיך בפיתוח גרעיני ואיש לא יעצור בעדו - התגובה היא התקפלות מבישה.
כל עניין הסנקציות הפוליטיות והכלכליות, כביכול, הן זריעת חול בעיניים, מה עוד שהן אינן מיושמות כהלכתן, ואין כל כוונה לבצען.
"הגמד הרשע" מטהרן מלמד את כל העולם על מנהיגיו החזקים כביכול, מנהיגות וקיצוניות מהי?
דו"ח בייקר, שהיה בעברו ובתקופת נשיאותו של אביו של הנשיא בוש הנוכחי - מזכיר המדינה, ממשיך ומבטא את המדיניות שהוביל אז ושיש רבים בארה"ב התומכים בה, שארה"ב צריכה בראש וראשונה לדאוג לארה"ב ולהפסיק להיות השוטר או השריף של העולם. בייקר אומר במפורש, וזה חשיבותו של הדו"ח, שארה"ב לא תגן על ישראל בכל מחיר, שישראל היא למעשה נטל אסטרטגי לאמריקה בניגוד לתפיסה ששלטה שנים רבות שישראל היא נכס אסטרטגי במזרח התיכון, ביחד עם ירדן וארצות נוספות בעלות אוריינטציה מערבית, שנהנית מחד מתמיכת ארה"ב, אבל גם פוזלות למדינות האסלאמיות הקיצוניות ולא יהססו בבוא הזמן המתאים, להצטרף לגוש האסלאמי הגדול.
גם שר ההגנה המיועד של בוש, שהיה גם חבר בוועדת בייקר, רמז בשימוע שהיה לו בסינט, לקראת כניסתו לתפקיד, שישראל היא מדינה בעלת כוח גרעיני, ולכן גם איראן החלה להצטייד באמצעיים גרעיניים. כל זאת ללמדך, כי לגבי חלק ממנהיגי ארה"ב בעבר ובעתיד, גם בין הנבחרים דמוקרטיים (שהם רוב בסינט ובקונגרס), יש הדוגלים בתיזה דומה, שישראל עקב הסכסוך הפלסטיני, היריבות עם סוריה והמלחמה בלבנון, שלא הכניעה וריסקה את החזבאללה, היא גורם מפריע, שמקשה על ארה"ב במלחמתה הכושלת בעיראק ובניסיון לצאת מהבוץ הפוליטי שם.
ההמלצה האופרטיבית לישראל היא איפה, תדברו עם סוריה ותרדו מהגולן, תדברו עם הפלסטינאים, כולל חמאס ותקימו שתי מדינות לשני עמים - ואחרי שתשקוט כאן הארץ ל-40 יום ארה"ב תסתלק מעיראק בשקט.
הבעיה היא, שכל ההצעות וההמלצות הנ"ל הן למעשה חד צדדיות, שארה"ב לא יכולה להגשימן, לא יכולה לכפותן על ישראל והן נשלחות לכתובות הלא נכונות.
סוריה - כדי למצוא חן בעיני המערב, ושיורידו ממנה קצת לחץ בינלאומי, אחרי פרשת לבנון, רצח חרירי ורצח גומאייל הבן - מוכנה שישראל תחזיר את כל הגולן, אך היא לא תעשה שלום עם ישראל ולא תתנתק מאיראן.
ראש ממשלת החמאס, מר הניה, המסייר באיראן והולך יד ביד עם הנשיא, טוען ומצהיר שאיראן היא הגב והגיבוי של הפלסטינאים, החמאס לעולם לא יסכים להכיר בישראל והג'יהאד ימשיך עד לשחרור ירושלים.
כלומר: בעברית פשוטה על שלושה דברים עומד החמאס: על איראן, ג'יהאד, וזכות השיבה.
לכך צריך לצרף את האידיאולוגיה של נשיא איראן, לפיה אין זכות קיום למדינת ישראל, ושהיא למעשה הוקמה בטעות, כמו כן השואה היא למעשה המצאה ציונית ושהיא בכלל לא התרחשה, ושיש להשמיד את ישראל או להוציאה מאיזור ולהעבירה לאלסקה או לקנדה.
המסקנה היא, שאיראן במתכונת הנוכחית מהווה איום קיומי ממשי על ישראל ולכן אי אפשר להתעלם מכך ולעבור לסדר היום או להסתגר בתוך ד'-אמות המדינה ולסמוך על אירופה או ארה"ב.
לכן כל המומחים והפרשנים שטוענים בלהט את המנטרות השחוקות: שיש עם מי לדבר, יש פרטנר, מדברים עם אויבים, אופק מדיני, אין פתרון צבאי, ניתן לומר בקיצור טוחנים מים מלוחים, כאשר מנגד האיראנים טוחנים "מים כבדים, להכנת פצצות אטום.
במאמרי "אופק מדיני", ציינתי כי קו האופק הוא קו דמיוני מתעתע וכשנדמה לך שאתה מתקרב אליו הוא שוב מתרחק לאופק הבא.
כך גם כל ההצעות והתיאוריות של ניסיון הדברות עם חמאס וסוריה, שהן בבחינת "פטה-מורגנה פוליטית".
ישראל חזרה למצב של "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" - לאמור בכל נושא ביטחון ישראל - נשארנו לבד, גם אם הנשיא בוש לא מקבל את מסקנות וועדת בייקר, הוא מסיים את תפקידו בפחות משנתיים.
על ישראל לקחת יוזמה, רצוי משולב עם ארה,ב ואירופה, אם הדבר אפשרי, ולתקוף את מתקני הגרעין האיראני, שעה לפני שעת האפס, לפעילות הכורים הגרעיניים ככורים מבצעיים.
נכון, שישראל לבד, לא תוכל טכנית וצבאית לפגוע בכל המתקנים המפוזרים מעל ומתחת פני הקרקע, אבל תוכל ויכולה מבצעית לפגוע ב-3-2 מתקנים חיוניים ולגרום לדחיית הפרוייקט ל-10-5 שנים שזה בהחלט הישג בפני עצמו.
באשר לתגובה האיראנית של טילים ארוכי טווח, הסיכון קיים, צריך להתכונן גם איליו על כל תוצאותיו, אך גם האיראנים צריכים לדעת, שפרט לנשק אטומי שקיים בישראל כגיבוי לשעת חירום יש גם תגובות נוספות כואבות שניתן להפעילן.
על ישראל לשכנע את ארה"ב ואירופה לפעול עכשיו לפני שיהיה מאוחר מדי גם עבורן, ואם לא אז כמו שמשה רבינו לא נבהל מפרעה וצלח את ים סוף, על ישראל לפעול לבדה, וכמו שעברנו את פרעה - נעבור גם את "הגמד הרשע" מטהראן.
הערה לסיום:
גם כאשר ראש ממשלת ישראל דאז מנחם בגין ז"ל, החליט על תקיפת הקור הגרעינית בעיראק, יצאו נגדו רבים בארץ ובעולם בטענה של תוקפנות מיותרת שתוביל את ישראל לסכנות חמורות. התוצאה היתה הפוכה מכך כאשר ביטחון ישראל גבר ומעמדה של ישראל בעולם השתפר. נראה - מי יהיה עכשיו המנהיג ברמתו של מנחם בגין ז"ל שיחליט על מהלכים דרמטיים לחיסול האיום האיראני.
