13 ינואר 2009
שילוש (בהחלט) בילתי קדוש
נפל דבר בישראל. זו לה הפעם הראשונה שנחשפה ההוכחה המוחצת באשר להטייה חריפה, חד צדדית של מערכות על-שילטוניות חתרניות הנתונות בצבת אידאולוגית קיקיונית. זו הפעם הראשונה שאנו חוזים בעדות מיד ראשונה בסיכול ממוקד של הדמוקרטיה הישראלית. וראה זה פלא, אנו, החרדים לדמותנו בעולם, אנו המחשיבים עצמנו כדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, אנו הם אלו אשר מפנים כתף קרה להוכחות למעשי העוולה הנעשים בשמנו, כלפי עצמנו, מתוך עצמנו המקעקעים את אושיות קיומנו הדמוקרטים.
מי שינסה למצוא בתאורים הבאים התארגנות-על למטרות השחתת השלטון, צפויה לו אכזבה, הוא לא ימצא זאת כאן, באשר הפעילות שתתואר להלן נעשית במתכונת "משפחות פשע" למטרות גחמות אידאולוגיות כיתתיות צרות ובהחלט לא במתכונת "פשע מאורגן" הפועל באופן מערכתי. מאידך-גיסא תוצאות הפעילות הסקטוריאלית המתוארת, מקרינה קשות במבחן המעשה על כושר עמידתה האסטרטגי של מדינת ישראל.
השתלשלות הארועים
בתחילת חודש ינואר 2010 הופיע עו"ד שי ניצן, המשנה לפרקליט המדינה בפני ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אשר דנה בדרך פעולתו של "צוות אכיפת החוק בשטחים" הפועל בלא רשות, בלא סמכות ובניגוד לחוק במסגרת פרקליטות המדינה. הודעתו כמו גם הודאתו של עו"ד ניצן בפני הועדה מצלצלת כתמרור אזהרה באזני כל שוחר חוק ודמוקרטיה בארצנו.
המשנה לפרקליט המדינה הודה בפני הועדה כי צוות אכיפת החוק בשטחים שהוא עומד בראשו "מתמקד באופן גורף בעבירות אידיאולוגיות של מתנחלים".
הצוות הוקם במקורו בשנת 1995 על ידי היועץ המשפטי לממשלה בן יאיר אך בשנת 1998 החליט היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, לבטל את פעולת הצוות מכיוון שהוא התמקד באכיפה סלקטיבית הנוגדת חוק במשטר דמוקרטי. מאידך-גיסא, בשנים האחרונות שב הצוות לפעול. בתזוויג מיקרים שאינו כלל תמוה, חופפת תחילת עבודתו המחודשת של "צוות האכיפה הסלקטיבית" בפרקליטות המדינה לתקופת כהונתו של ערן שנדר כפרקליט המדינה (מאוגוסט 2004). והכיצד כבר שכחנו כי ערן שנדר הינו ממקימי אירגון "שלום עכשיו" (1978). אופס, תזוויגי המיקרים "המוזרים הללו. האם אך תזוויג מיקרים הוא כי ארגון "שלום עכשיו" מעולם לא ניתבע לדין על הונאה רבת שנים של החוק ורשם העמותות (כולל תקופת כהונתו של מזוז)?
יו"ר הוועדה ח"כ מר זאב אלקין (הליכוד), שעיין בפרוטוקולים של הדיונים, גילה כי 12 מתוך 14 דיוני הצוות עסקו באכיפה אידיאולוגית מוטה נגד המתנחלים. אלקין הדגיש כי התנהלות זו היא סטייה ברורה הן מהחלטת היועץ המשפטי לממשלה דאז, הן סטייה מהחלטת הממשלה ואפילו סטיה חמורה מכתב המינוי היעודי אותו קיבל שי ניצן מפרקליט המדינה בעניין.
עו"ד ניצן ציין בדיון כי האוריינטציה של דיוני הצוות היא "באופן ברור, אכיפה אידיאולוגית על המתנחלים".
ניצן הודה גם כי הצוות בראשותו "התייחס בכל שנות פעילותו בכבוד, ברצינות ובכובד-ראש לתלונות של ארגוני שמאל קיצוני - ולא התייחס כלל לפניות של ארגונים לזכויות אדם של המתנחלים, כגון ארגון זכויות האדם ביש"ע".
לאלו בינינו אשר יתמהו הכיצד לא היגיע ארוע מזעזע אמות הסיפין והשלטון בישראל לידיעת הציבור נגלה כי לא היתה כל אפשרות כי הציבור ידע דבר וחצי דבר, באשר בפשטות, הנושא לא דווח בכל עיתון שהוא, בכל ערוץ טלביזיה שהוא במדינת ישראל, לא בעמודים הראשיים ואף לא בפנימים. דממת מוות מרחפת על פני המים.
אין כל ספק כי שי ניצן לא פעל על דעת עצמו ובעצמו. אין כל ספק כי קיבל אישורים והוראות ביצוע לכך וכוונת המאמר היא להצביע על נותני ההנחיות והאישורים ועל נותני החסות להם.
האם אך מקרה הוא כי בצוות הפרקליטות הנדון חברים נציגים מצה"ל, המנהל האזרחי, שירות הביטחון, משטרת ישראל וכמובן נציגות ניכבדה מאנשי פרקליטות המדינה. לא, קרוב לוודאי שלא.
מעשה שטן, המתישבים בשטחי יו"ש טוענים מזה שנים ארוכות להפליה מכוונת באכיפת החוק כנגדם. כבר ממש איננו יודעים כיצד להכיל את תזוויגי המקרים הטורדנים הללו המכים בנו שוב ושוב.
אך כל הנאמר לעיל, חמור ומרעים ככל שיהיה, הינו אך קצה הקרחון הניגלה לעין. שאר שמונה התשיעיות השקועות בשאול תחתיות הן הינן המסכנות אושיות יציבותה וקיומה של מדינת ישראל. ובכך דן המאמר.
כך פועלת השיטה
בבואנו להצביע במשתמע על האחראים לקיעקוע הדמוקרטיה הישראלית והפיכתה ל"דמוקטטורה" כפי שתואר לעיל הרי שניתן להבחין בתצורה הבאה: אנו מזהים שני מעגלי השפעה 'על-פרלמנטרים' עיקריים. מעגל מקבלי ההחלטות ומעגל הסיוע. מעגלים אלו פועלים במתכונת של מדינה בתוך מדינה, אינם כפופים לרצון העם, בורשים בבוז את שילטון הכנסת –נציגו של הריבון—ומעסיקים במשרה חלקית ומלאה, חלקם של נבחרי הציבור, כאשר נאמנותם ושתיקתם של אלו ניקנית בתמורה לאי-חשיפה של "תיקים באפלה" הקיימים במשתמע בכספות עלומות וממתינים ליום פקודה כל אימת ש"הניבחר" שוכח את התפקיד שיועד לו ומגלה עצמאות יתר.
א. מעגל מקבלי ההחלטות ("השילוש הבילתי קדוש" האמור) – 1)בית המשפט העליון, 2)היועץ המשפטי לממשלה 3)פרקליטות המדינה. "שילוש זה הינו גורם מרכזי בפילוג העם, קיעקוע אחדותו, החלשה עיקבית של כח העמידה הלאומי והרס מתמשך, איטי אך עיקבי של המשטר הדמוקרטי התקין במקומותינו
ב. מעגל הסיוע וזרועות הביצוע – 1)המדיה על שלוחותיה, 2)משטרת ישראל, 3)צה"ל, 4)משרדי ממשלה ניבחרים. מעגל זה, למעט אנשי קשר "אמינים" על חברי המעגל הראשון, בעלי ענין, הסחיטים לעיתים, חלקו הגדול אינו מודע להפעלתו כבובות על חוט בידי חברי המעגל הראשון ומהווה הלכה ולמעשה את צבר "האידיוטים השימושיים" לביצוע מטלות מוגדרות עבור "השילוש הבילתי קדוש".
בית המשפט העליון בשבתו כבית דין לקעקוע הדמוקרטיה
קודקוד "השילוש", הוא בית המשפט העליון – סמכות "השילוש" העליונה, מחלק ההוראות – אלו הנושאים בציניות ובעמדת פנים את שם הדמוקרטיה לשוא ולמעשה הינם מסכלי הדמוקרטיה ההופכים את מדינת ישראל לדמוקטטורה הנישלטת על ידי פוליטבירו של צללים. אכן, קשה למצוא הוכחות לנאמר משום שהוראות והנחיות אינן מועברות באמצעי תקשורת מקובלים אלא באורח חתרני, בבתים פרטיים ובפגישות אישיות. ולמרות זאת, הוכחות נסיבתיות וטביעות רגל גסה אופיניות מלמדות על הנעשה. אהרון ברק ידע היטב את שהוא עושה בהעבירו במחטף פרלמנטרי לפני למעלה מחמש-עשרה שנים את שילטון "הכל שפיט" שלו על מדינת ישראל.
במסווה מנטרת "שילטון החוק" הישליטו שופטי העליון החל מאהרון ברק ואילך את שילטון המיעוט, שילטון האליטות, שילטון "כנופיית רחביה" על מדינת ישראל בנוסך קומוניסטי ידוע אשר מעולם לא פס מישראל. חבורה זו הפכה את שילטון החוק לחוכה-ואיטלולה באשר משתמשים הם בו כ"קרדום לחפור בו" להאצלת משנתם האידאולוגית המוחזקת בידי מיעוט זניח בעם, על כלל האומה. במדה ולא יעצר תהליך זה תישקע מדינת ישראל בסבך של מלחמות פנימיות, ניסתרות וגלויות אשר תובלנה בסופו של יום למלחמת אזרחים כוללת על כל המשתמע בכך לעתיד האומה.
היועץ המשפטי לממשלה משרתם של "העליונים"
הצלע השניה במשולש השילוש המושחת הינו היועץ המשפטי לממשלה. הלה משמש כצינור הראשי להעברת הוראות והנחיות שופטי בבית המשפט העליון וסביבתם המכונה "חבורת רחביה", לממשלה ולפרקליטות כממונה העל עליה. מקרה ביטול התביעה כנגד שרון למרות המלצת פרקליטת המדינה עדנה ארבל להעמידו לדין בפרשת "האי היווני" נעשה בכוונה אתרוגנית ברורה על מנת לשחררו לבצע זממו ולגרש את יהודי גוש קטיף, מעיד במשתמע כי מזוז פעל מתוקף הנחיה חיצונית באשר זו אינה יכולה להגיעה שלא מבית המשפט העליון, ממדרשו של אהרון ברק החורש והזומם במסתרים את מדינת כל אזרחיה כמדינת ישראל של העתיד.
התנגדותם העזה, ההיסטרית, של מרכיבי המעגל הפנימי הוא "השילוש הבילתי קדוש" לפיצול תפקיד היועמ"ש מעיד בבירור כי להערכתם הפיצול יביא עליהם אובדן שליטה מכאיב על ממשלת ישראל ועל פרקליטות המדינה וישבור את מעגל הקסמים של שליטתם המשפטית המושחתת על מדינת ישראל.
קיים ספק מזערי בלבד כי היועמ"ש הנוכחי מני מזוז לא היה בסוד עניני האכיפה הסלקטיבית, לא עודד אותה ולא כיוון אותה. חמור מכך, אין לחשוד בשני שרי המשפטים האחרונים מר פרידמן ומר נאמן כי שיתפו פעולה עם אכיפה מעוותת זו והמסקנה מכאן היא כי מזוז כיזב, וסובב בכחש את שניהם להעלים פעילות בילתי חוקית זו. אין תמה איפה כי זה אותו המזוז הקורא לשני שרי המשפטים האלה "לעומתיים". והרי לנו המקרה הקלאסי של "זעקת הקוזק (מזוז) הניגזל".
פרקליטות המדינה-המוציא והמביא
הצלע השלישית – פרקליטות המדינה ובעיקר פרקליט המדינה בעבר ערן שנדר (איש שלום עכשיו שלא הפך עורו וחברבורותיו) הינו דוגמה טובה לכך ופרקליטות המדינה – על שלל פרקליטיהם התאבים למלא הנחיות בית המשפט העליון מהפן האידאולוגי והפן האישי-תועלתי. ען"ד (?) שי ניצן ואחרים בפרקליטות המדינה הינם הדוגמאות המעידות על הכלל שם.
מזה שנים שעמותות חוץ פרלמנטריות הממומנות בכספי האיחוד האירופי וסעודיה, שולחות משפטנים לשנות לימודי אוריאנטציה שמאלנית קיצונית אנרכיסטית על חשבונן בארצות חו"ל. בחזרם של אלו הם ניקלטים על ידי עמיתיהם הממתינים להם כמובן בזרועות פתוחות בפרקליטות המדינה (זוכרים? חבר מביא חבר). התוצאה? ראה פעולות שי ניצן וחבר מרעיו. ואלו הן אך קצה הקרחון.
ללא כל צל של ספק ידעו ועודדו שני פרקליטי המדינה משה לדור וערן (שלום-עכשיו) שנדר פעילות אסורה ובילתי חוקית זו ודאגו להעלימה מעיני הממונים עליהם תוך שמסובבים אותם בכחש.
ראוי להעיר כאן כי כלל המערכת המשפטים הארצית דהיינו, רובם ככולם של שופטי בתי משפט השלום והמחוזי ממודרים בקפדנות ממערכת "השילוש", למעט ניבחרים "אמינים" על חברי החונטה, המסומנים לקידום נוסף עקב נאמנותם לאידאולוגיה והאג'נדה החד צדדית והנימצאים ברגיל בצמרת והנהלת בתי המשפט המחוזים.
כלבי חורבן הדמוקרטיה
לא ביכדי נפלה דממה דקה על "כלבי השמירה של הדמוקרטיה" בנושא "האכיפה האידאולוגית הסלקטיבית" והטעם הפשוט הוא כי מירב עיתונאי ישראל מזדהים עמוקות עם אג'נדה חד צדדית שמאלנית קיצונית (במשאל עיתונאים מסוף 2007 אישרו כ- 75% מהם כרואים עצמם בשמאל ). הללו הפכו ממגיני הדמוקרטיה ל"כלבי החורבן של הדמוקרטיה". מזה מספר שנים שאמצעי המדיה השונים מנהלים מסע של דה-לגיטימציה כנגד מתישבי יו"ש בהבליטם באורח חד צדדי קיצוני את "אלימות המתנחלים" (תוך פירסומים מכפישים כנגד כלל ציבור המתישבים כאלימים בעוד שהאמת הפוכה לחלוטין), ומצניעים ובעקר נימנעים מלפרסם את אלימות הפלשתינים העולה כפורחת מעשה יום ביומו והיא המהווה סיבה נאותה להגנה עצמית של המתישבים (למעט אלימות בילתי סבירה של מעטים בלבד).
עיתונאים בכירים בכל מערכות העיתונים המספקים סיוע תיקשורתי למערך "השילוש" עמלים להסב דעת קהל לטובת מערכת המשפט ולהשתיק ארועים וידיעות אשר אינן נוחות לחברי ה"שילוש בילתי קדוש". זו זכותם וחובתם של העיתונאים לדווח על ארוע האכיפה הסלקטיבית כמתואר לעיל. משלא עשו כן, הריהם חוטאים לתפקידם הקמאי לדווח דיווח אמת ולהזעיק את דעת הקהל כנגד עוולות המכוונות כנגד הציבור והדמוקרטיה. אין לעיתונות הנוהגת באופן כה פסול, זו המעלימה ידיעות מפלילות אודות עצמה ובעלי בריתה, מקום במשטר המוקרטי ויש להפוך קיומה על פניו. תופעת האינטרנט אשר פלשה לחיינו הינה "התקווה הלבנה הגדולה" לקיומו של חופש הביטוי לכל כנגד העיתונות משרתת עצמה וה"שילוש". עיתון "ידיעות 1" בניהול יואב יצחק היה היחיד שהביא פרטים אודות עוולות שי ניצן וצוותו.
השרות הציבורי, לשרות עצמי
דוגמה אופינית הכיצד ניהול גחמתי-אג'נדתי חד צדדי יכול לנזק את מדינת ישראל וזאת כסמפטום המלמד על כתמים שחורים השוררים ברחבי השרות הציבורי, ניתן לראות במשרד החוץ של מדינת ישראל. שני האנשים אשר הרעו מצבה של ישראל ללא הכר ביחסיה של ישראל עם מדינות העולם היו שימון פרס (שר החוץ 1992-1995 , 2001-2002.) וציפורה שפיצר (שרת החוץ 2006-2009 ). השניים הללו עיצבו באורח בוטה, כוחני ומודגש את שרות החוץ הישראלי בצלמם ובדמותם האידאולוגית דהיינו, משרד בעל אוריאנטציה שמאלנית קיצונית ואנטי ישראלית לאומית.
משך כ-15 השנים החולפות מונו בילעדית אנשים בעלי אוריאנטציה חד צדדית מוגדרת ונימנע קידומם של בעלי דעות אחרות שם. לאור זאת, קידמו מירב שגרירי ישראל בארצות חוץ את אג'נדת השמאל הקיצוני במדינת ישראל ומנעו יוזמות של פעילות מדינית התואמת את צרכי מדינת ישראל כמדינה יהודית עצמאית. הדברים ידועים היטב לכל שעיניו בראשו להבחין כי "ההסברה" הישראלית מקרטעת אנושות מזה זמן רב באשר לקידום האינטרסים הישראלים בחו"ל. ובכן, ההסברה אינה מקרטעת מעשה ניסים, ההסברה במתכונתה עד היום הינה מכוונת לקרטע בידי בעלי ענין אידאולוגי חד-צדדי, חד אג'נדתי.
שר החוץ החדש מר ליברמן אשר מנסה ובצדק לשחות מול הזרם העכור במשרדו, זוכה להתנגדות של "המשמר הישן" בעל האוריאנטציה האוניברסלית, האנטי-לאומית במשרד. ניראה כי רבים במשרד החוץ ממתינים למשבתו שם. כבכל אתר ואתר במקומותינו, נחוץ איזון ופלורליזם אידאולוגי החסר אנושות במשרד זה ואחרים.
חלק ניכבד מהחרמות והעיצומים האנטישמים במסווה התנגדות למדינת ישראל, כמו גם דוחו"ת גולדסטונים למיניהם, נובעים בחלקם המכריע מאזלת ידם המכוונת של קונסולי ושגרירי ישראל בארצות היעד. רבים מהללו שם אינם רואים פסול בדו"ח גולדסטון ודומיו, נהפוך הוא.
כוחות הביטחון לשחרור פלשתין
לפי דיווח השר לביטחון פנים מחודש ינואר 2010 , הרי שכוח האדם המיועד לשמירת הסדר במחוז יו"ש עולה ב- 20% על הכח המוקצב לאוכלוסיה היהודית בתחומי הקו הירוק. מכיוון שהאכיפה הינה למצער בלעדית על המתישבים וזאת מבלי להביא בחשבון את כוחות יס"מ ומג"ב ביו"ש המצטרפים לסד"כ כוחות המשטרה, הרי שקים עודף אכיפה עצום ובלעדי מצד משטרת ישראל על ציבור המתישבים בעוד אשר לא קיימת אכיפה כלל על הציבור הפלשתיני. למותר לציין כי גם נציגי משטרת ישראל משתתפים במושב הלצים המדובר של שי ניצן בפרקליטות.
גם צה"ל והמנהל האזרחי אשר פועל מטעמו של צה"ל, משתפים פעולה בחגיגת האפליה (אלוף הפיקוד הקודם גד שמני קבע רף עליון חדש באפלית יהודים בשטחי יו"ש כאשר מחליפו מחרה ומחזיק אחריו, בהושטת יד אוהדת ומלטפת לאויבינו ביו"ש). ידה של הפרקליטות וציוותו של שי ניצן בניצוח רוחו הרעה של בית המשפט העליון ניכרת ושורה בכל אלה. גם הרמטכ" אשכנזי אינו יכול לצאת נקי מכל התיסבוכת הזו. היעלה על הדעת כי אשכנזי לא יודע מהי הנטיה הפוליטית הברורה לכיוון אחד ופעולות האכיפה האידאולוגית-הסלקטיבית הנינקטת על ידי אלופי פיקוד המרכז שתחת פיקודו הישיר? האם עלינו להאמין כי מיתמר עמוד עשן אך אין כל אש מאחוריו?
ובאם ברמטכ"ל אשכנזי מדובר, קל וחומר באשר לממונה עליו אהוד ב' אשר ללא כל צל צילו של ספק נימצא בסוד "השילוש הבילתי קדוש" ומתואם במלואו עם מרכיביו (ויעידו אמצעי ההקפאה הדרקונים מטעמו הסותרים את החלטות הקבינט). מאמציו הנואשים על גבול ההיסטריה של אהוד ב' להדוף כל כוונות לשינוי מבני אשר אין מוצדק הימנו, כמו גם הדיפת כל ביקורת כנגד בית המשפט העליון מבססים הנחה זו.
זוהי הזדמנותו של הרמטכ"ל אשכנזי (לגבי אהוד ב' כבר התיאשנו), להוציא את צה"ל מהשיח הפוליטי שהרי הנאמר לעיל, האכיפה הרעיונית הסלקטיבית, הינה לב ליבה של ההטיה הפוליטית, כאשר צה"ל משמש בה כ"אידיוט מועיל" לביצוע מדיניות הנוגדת את מדיניות הממשלה והמנוגדת לחוק. אכן, מתישבי יו"ש צודקים בדרישתם להוציא את צה"ל מהשיח והעשיה הפוליטים באשר הוא, כזרוע הביצועית והממונה בשטחי יו"ש, מופנה כנגדם שלא ברשות ובלא סמכות.
שרות הביטחון היהודי למען פלשתין
המחלקה היהודית בשב"כ עובדת במשרה מלאה כנגד מתישבי יו"ש ובשרות "השילוש הבילתי קדוש". המחלקה הינה מחלקה יעודית יהודית אשר כל מטרתה למלא גחמותיו של חברי "חונטת רחביה" הפועלת במתכונת משפחת פשע וגוררת עימה את השב"כ לבוץ הסמיך. איננו יודעים אם מכתב ""האיום"" לאהוד ב' הינו אוטנטי או סחריר מבית מדרשה עמוס "השמפניות" של המחלקה היהודית של השב"כ. אך מכיוון שסיפור "הרועה והזאבים" לא נס ליחו הרי עלינו להניח במדה רבה של וודאות כי כפילו של אבישי רביב קם לתחיה שוב מאלמוניותו ומשתף פעולה עם מסיתי השב"כ כנגד תנועת ההתישבות הציונית ביו"ש לשמחת ליבה של לישכתו ומפלגתו המתדלדלת של אהוד ברק. ישיבתם של נציגי השב"כ בחבר הקושרים בפרקליטות של של שי ניצן אינה נידרשת להסברים נוספים.
מבחר פתרונות מוצעים
הדרך לפתרון הבעיה הינה פשוטה בעקרון אך מסובכת מעט לביצוע. יש להחליף ולבנות מחדש את כל הועדות הבוחרות בעלי תפקידים ציבורים ולאיישן בבעלי מיגוון דעות פלורליסטי בניגוד למגוון המונוליטי השמאלני הקיים היום. על מנת לבצע זאת נחוצים אנשים אשר מחד הינם בעלי השפעה ויוקרה ומאידך הינם בקצה דרכם הפוליטית והציבורית, המוכנים לשכב על הגדר למען עם ישראל. דוגמא נאותה לכך ניתן למצוא במבקר המדינה מר מיכה לינדנשטראוס, אשר חייב, ממש חייב להיכנס לעובי הקורה של האכיפה הסלקטיבית, לחקור ביסודיות ולפרסם ממצאיו קבל עם ועדה כהרגלו, ללא כחל ושרק תוך האצלת תהודה מתאימה לדברים.
גם שר המשפטים מר נאמן אסור שיפקד מקומו. חובתו של משרד המשפטים להקים וועדת בדיקה פנימית על מנת לנקות את האורוות הצואות וזאת עדיין לפני פירסום דו"ח מבקר המדינה בנושא.
השלכות האכיפה הסלקטיבית
האכיפה החד צדדית נגד מתישבים והתרת רסן מוחלטת באשר לאכיפת חוקי מדינת ישראל כלפי הפלשתינים ועוזריהם היהודים מביאה לסידרה של תוצאות קשות המנזקות אנושות את ישראל ועמה.
1. הצד השני הפלשתיני מסרב לשבת למשא ומתן מאחר ומקבל רוח גבית ממשל אובמה וממשל ישראל. התנהלות מרכיבי "השילוש הבילתי קדוש" מאותתת לפלסתינים כי יש להם תומך בתוככי ממשל מדינת ישראל כנגד מדיניותה הרישמית ומוסדותיה הניבחרים של מדינת ישראל.
2. ההתפרעויות של פלשתינים ביו"ש כנגד המתישבים הזוכות לאפס אכיפה מצד הפרקליטות מביאות גם להתגברות האלימות של פלשתינים ופעילי שלום זרים כנגד משטרת ישראל, צה"ל ומג"ב פרוץ אינתיפדה נוספת ביו"ש תהיה אחת מהשלכות האכיפה הסלקטיבית.
3. מעמיקה ההסתה במדינות הים כנגד ישראל. אלו ניתלות באכיפה הסלקטיבית של ממשלי ישראל כנגד המתישבים ולטובת הפלסתינים המפורשת כמובן ברחבי העולם כצידקת הפלשתינים לעומת "אלימות קלגסי צה"ל והמתנחלים". אחת התוצאות, אך לא היחידה, היא דו"ח גולדסטון, כמו גם חרמות כנגד מוצרים ישראלים, חרמות אקדמיות כנגד ישראל וכדומה.
מספר קושיות יסוד העולות מהאמור לעיל
1) מדוע לא ממנה הכנסת באמצעות 'הועדה לביקורת המדינה' את מבקר המדינה לחקור את אחד העיוותים הדמוקרטים והמשפטיים החמורים ביותר שניתגלו מעולם במקומותינו. הפקת דו"ח מתאים ומינוי צוות פעולה לתיקון העוול באופן ממלכתי ומערכתי תחת פיקוח הכנסת ישנה את פני מדינת ישראל והחברה בה לבלי הכר ויעלה אותנו כולנו על מסלול של תיקון עצמי ולאומי. אכן, מזומנת לחוקר בצפונות "השילוש הבילתי קדוש" גילוים בנוסך "תיבת פנדורה" לכל דבר וענין. ברי הוא כי את שיתגלה יגרום הוא לרעידת אדמה שילטונית וחברתית, אך זה אשר נחוץ למדינת ישראל על מנת לשרוד למול האתגרים העומדים בפנינו.
2) מדוע ממשיך אותו שי ניצן וחבר מרעיו מפרקליטות המדינה לכהן בתפקידו או בכל תפקיד ממשלתי-ציבורי אחר? מדוע ממשיך צוות האכיפה האידאולוגית-הסלקטיבית בפרקליטות לפעול ולו יום אחד נוסף?
3) מדוע רישיון עריכת הדין של כל המעורבים בפרשה המחרידה הזו אינו נישלל לאלתר על ידי אגודת עורכי הדין בישראל?
4) מדוע שי ניצן וחבר מרעיו לתיקול ועיוות החוק אינם נישפטים בבית משפט של צדק (לשם שינוי) ומושלכים לכלא לשנים ארוכות בעבור הסבל שגרמו במתכוון, בידיעה ברורה ובמזיד לקרבנותיהם היהודים?
5) מדוע לא מתארגנים הניפגעים הישירים במתכונת "תביעה המונית מאורגנת" ותובעים פיצויי עתק בבית משפט אזרחי כנגד מדינת ישראל בגין הנזקים החומריים והנפשיים שניגרמו להם עקב האכיפה האידאולוגית-סלקטיבית?
אפשר והתשובה לקושיות לעיל דהיינו, מדוע לא נעשה דבר, מדוע זה לא נחסמה םעילות אנטי-חוקית בעליל זו עד כה, היא-היא המעידה יותר מכל על הבעיה השילטונית-חברתית-דמוקרטית בה שרויה מדינת ישראל ועל תקפות הבעיות שהועלו במאמר זה.
יהיו שיראו במאמר זה הושטת אצבע מאשימה כלפי כלל העושים במלאכה מאותם סקטורים המתוארים במאמר וכמובן שאין הדבר כך. קיימים בינינו אנשים ונשים העושים מלאכתם נאמנה, העושים לעמם לפני עשותם לביתם ומסוגלים לבדל דעותיהם האישיות, יהיו אלו אשר יהיו, מחובתם המצפונית והמוסרית לשרת את כלל עם ישראל בלב ונפש חפצה. עלינו לרומם אנשים אלו, לשאתם על כפים ולגנות ולהרחיק מקהלנו את אותם העשבים השוטים המכלים בנו כל חלקה טובה.
אהרון רול
המחבר הינו יועץ אירגוני ודירקטור ניהול פרויקטים בכיר לחברות ואירגונים בענף המחשבים http://www.aaronroll.com http://www.global-report.net/aroll/>
