ארומתרפיה 

ארומתרפיה – טיפול בריח – היא ההתמחות שבשימוש בשמנים צמחיים נדיפים, ובכללם שמנים אתריים, לטיפול ולשמירה על הגוף והנפש.

שמנים אתריים, שהם המהות הטהורה של הצמח, נמצאו כבעלי יתרונות פיזיים ופסיכולוגים, כאשר משתמשים בהם בצורה נכונה ובטוחה. הביטוי "שמנים אתריים" מתייחס לעיתים לכלל הסוגים של השמנים שהם טבעיים, ארומתיים (בעלי ארומה, ריח), נדיפים וצמחיים – אך ישנם סוגים רבים של שמנים אלו.

בנוסף לשמנים אתריים, ארומתרפיה מעודדת שימוש במרכיבים טבעיים משלימים, הכוללים שמנים צמחיים בכבישה קרה, חוחובה (שעווה נוזלית), עשבים, אבקת חלב, מלחי ים, סוכרים, חימר ובוץ.

מוצרים אשר מכילים מרכיבים סינטטיים אינם מתקבלים בברכה בארומתרפיה הוליסטית. חשוב לציין, כי שמנים מבושמים, כלומר שמנים בעלי ניחוח של בושם אינם דומים בתכונותיהם לשמנים אתריים. שמנים מבושמים אלו מכילים כימיקלים סינטטיים והם אינם בעלי היתרונות הטיפוליים של שמנים אתריים. מכיוון שאין רגולציה בנושא, הרבה שמנים אוהבים להתהדר בתיאור "ארומתרפיים", כאשר הקשר בינם ובין ארומתרפיה מקרי בהחלט, והם מכילים רכיבים לא טבעיים. במקרה הטוב הם יכולים לעזור בצורה מאוד מינימלית, ובמקרה הרע הם אינם עוזרים כלל ויכולים אפילו להזיק. לכן, חשוב לבדוק את התווית היטב כשבאים לרכוש מוצרים ארומתרפיים.

מהם יתרונותיה של הארומתרפיה?

לפני הכל – הערה חשובה: שימוש לא נכון ולא בטוח בשמנים אתריים יכול להוביל להשלכות חמורות. לכן, לפני השימוש ודאו כי אתם יודעים מה לעשות – או לחלופין היו מטופלים אצל מומחה בתחום.

שמנים אתריים אשר משתמשים בהם על ידי שאיפה לריאות עוזרים הן ברמה הפיזיולוגית והן ברמה הפסיכולוגית. הארומה, כלומר הריח החזק שלהם, מעוררת ומגרה את המוח לתגובה. פרט לכך, המרכיבים הטבעיים של השמן מתפזרים בגוף והם בעלי תכונות מרפאות. דוגמא לכך, אחת מיני רבות, היא השימוש בשמן אקליפטוס להקלת גודש באף ובדרכי הנשימה, אשר הוכיח את עצמו רבות. ניתן גם לטפטף אותו לתוך מכשיר אדים.

ניתן גם להשתמש בשמנים אתריים על ידי מריחתם על העור. כאשר הם נספגים בעור, הם חודרים למחזור הדם ומסייעים בשמירה על הבריאות, על יופיו של העור ועל היגיינה. גם כאן, חשוב מאוד: מכיוון שהשמנים הם כה חזקים ומרוכזים, אסור למרוח אותם על העור ללא דילולם קודם לכן. על מנת לדלל אותם, משתמשים לרוב בשמן צמחי בכבישה קרה - כדוגמת שמן שקדים מתוק, שמן גרעיני אפרסקים ושמן זרעי ענבים.

מהן התכונות הרוקחיות המיוחסות לשמנים אתריים?

- אנטי-בקטריאליים – שמנים כגון רוזמרין, תלתן, ליים, קינמון ושמן עץ התה נבדקו במעבדה והוכחו כבעלי השפעה אנטי-בקטריאלית.
- אנטי-ויראליים – שמן עץ התה, למון-גראס, אלגום, מנטה, ג'ינג'ר, קורנית (טימין) ואזוב, אשר נבדקו כתרופה להרפס.
- אנטי-פטרייתיים – לבנדר, קורנית, תלתן, ערער, ושמן עץ התה.
- אנטי-דלקתיים – תלתן, קינמון, מרווה, אקליפטוס, כמון שחור ועלי דפנה.
- מפחיתי מתח נפשי וחרדה – לבנדר וורדים.
- נגד עוויתות – נפית החתולים, לבנדר ושמן עץ תה ניו-זילנדי.
- ממריצים.

יתרון נוסף של שמנים אלו קיים גם בשימוש בהם במשק הבית. שמנים מסוימים הינם דוחי-חרקים וקוטלי מזיקים טבעיים – אלו מאיתנו שיש להם חצר או גינה ודאי השתמשו לא אחת בלפידים של שמן ציטרונלה על מנת להרחיק יתושים.

שמנים אתריים ניתנים גם לערבוב. מומחים בתחום יודעים לחבר בין שני שמנים על מנת ליצור ארומות מורכבות. עבור טיפול מסוים מאוד, ניתן לערבב בין שני סוגים של שמנים וליצור סינרגיה (שיתוף פעולה אקטיבי). הסינרגיה הזו השפעתה הטיפולית גדולה יותר מאשר השפעתו של כל שמן בנפרד.

בתי אבות של קשת מטפלים בשיטות טיפול חדשניות, וביניהן גם בארומתרפיה.