גביית הארנונה של הרשויות המקומיות מתאפשרת מכח שני מקורות חקיקה. פקודת העיריות (נוסח חדש) ופקודת המסים (גביה). פקודת המסים מאפשרת בין היתר לבצע הליכי גביה הכוללים: עיקולים, עיקול צד שלישי, מכירת נכסים ועוד. בנוסף, אמצעיי הגביה הנוגעים לארנונה מוסדרים באופן ספציפי במסגרת פרק חמישה עשר לפקודת העיריות (נוסח חדש). פרק זה כולל אף הוא סנקציות דומות כנגד החייבים. בגלל חומרת הסנקציות אשר נמסרו לרשויות המקומיות כנגד החייבים ובגלל העובדה שאין פיקוח מתמיד על הרשויות המקומיות החליט שר האוצר להוציא בשנת 2000 את אכרזת המסים. במסגרת אכרזת המסים כלל שר האוצר במפורש את הארנונה כחלק מהגדרת המס ואיפשר את גבייתה מכח הפקודה. בד בבד קבע שר האוצר כי כל עוד הגיש חייב השגה, ערר, ערעור על שומת הארנונה לא ניתן לבצע כנגדו כל הליכי גביה בהתאם לפקודה. הליכי הגביה הותרו רק לאחר שהתקבלה החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור. אכרזת המסים האמורה הוארכה לאורך השנים שנה בשנה. משמעות האכרזה היא שהחייב מותיר בידיו את כספי הארנונה השנויים במחלוקת עד לקביעה סופית בעניינו. כתוצאה מאכרזת המסים גביה חלק ניכר מהרשויות נוהגות שלא לבצע הליכי גביה על חובות המוגדרים "כשנויים במחלוקת". אולם, חלק מהרשויות המקומיות אשר השכילו להבין כי כל עוד נותרים הכספים בידי החייב הן לא יכולות להפעיל עליו לחצים, החליטו להפעיל את הפרק העוסק בגביית ארנונה המצוי בפקודת העיריות. רשויות אלו התחבאו מאחורי הטיעון שאין כל הוראה בפקודת העיריות המעכבת הליכי גביה כל עוד המס שנוי במחלוקת. בהעדר הוראה מפורשת שכזו עמדתן היא שהן יכולות לפעול כרצונן. סוגיית החוסר המצוי בפקודת העיריות עלתה לדיון במסגרת פסה"ד בעת"מ 214/08 עסמ עפר סלילה מאגרי מים בע"מ נ' מועצה אזורית אשכול. כבוד השופט הנדל קבע כי במידה וביקש המחוקק ליתן הוראה המאפשרת עיכוב תשלום שנוי במחלוקת בידי החייב חזקה שהיה עושה זאת במפורש. אי לכך בהעדר הוראה בפקודת העיריות ניתן מכוחה לבצע הליכי גביה. בית המשפט קבע כי יש לבחון כל מקרה לגופו ואין לעכב את הליכי הגביה באופן קטגורי. בפועל, פסה"ד מאפשר לרשויות המקומיות להתעלם מאכרזת המסים גביה ולתור אחר הגביה באמצעות פקודת העיריות מבלי שעומד בפניהן כל חסם למעט בית המשפט. פסה"ד מביא לכך שהנישומים יאלצו בכל מקרה ומקרה לגשת אל בית המשפט להתמודד כנגד הגביה, ברם, לבית המשפט אשר ידון בעניין כערכאה ראשונה לא יהיו לו הכלים בכדי להתמודד עם עמדת הרשות המקומית שתוציא תחת שרוולה תלי תילים של נימוקים עובדתיים בזכות נכונות החוב. במרבית המקרים בית המשפט יאלץ לקבל את עמדת הרשות המקומית ולהעביר לכיסה את הכספים. חוסר זה מתעצם באשר הנישום נאלץ לגשת לבית המשפט בתוך תקופת זמן קצרה ולבקש צווי מניעה כנגד ההליכים. בעוד שבעקבות אכרזת המסים גביה נוצרה וודאות לנישומים הרי שפסה"ד הפר וודאות זו. לעת עתה נמצאת הסוגיה לפתחו של בית המשפט העליון ואנו תקווה שבית המשפט יקפיד על זכויותיהם של הנישומים להשיג על חיוביהם מבלי להעביר לרשויות כספים שנויים במחלוקת. קל וחומר העניין מתבקש כאשר כל נושא בדיקת החיובים, ההשגות והעררים טרם הוסדר כדבעי ונותר במלואו בידי הרשויות המקומיות. כמו כן אנו תקווה שהמחוקק יתערב ויבהיר את עמדתו בסוגיה וייצור הרמוניה חקיקתית התומכת בעיכוב תשלומים שנויים במחלוקת. הרמוניה זו מתבקשת בין היתר מכח זכות היסוד לפיה לא פוגעים בקניינו של אדם המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. לא ראוי שהפרצה לכאורה בפקודת העיריות תהווה כלי לעקיפת עקרונות יסוד אלו.
נכתב על ידי משרד עורכי הדין כץ גבע איצקוביץ KGI, המתמחה במיסוי מוניציפאלי ובמקרקעין. האמור מהווה סקירה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. www.kgilaw.com