"עלינו להתחזק בדרך... ובביטחון עז שכל יום יהיה לנו כחדש, שצריכים לחדש בכל עת את היסודות... ונצעד קדימה."
הרב ברוך שלום אשלג
המוהיקני האחרוןבמובן מסוים היה הרב ברוך אשלג (הרב"ש) "המוהיקני האחרון". הוא היווה את החוליה האחרונה בשרשרת מפוארת של גדולי המקובלים, שהתחילה עם המקובל הגדול הראשון, אברהם, ונסתיימה עם אביו, הרב יהודה אשלג (בעל הסולם). תפקידו בשרשרת זו הוא אולי התפקיד המשמעותי ביותר לימינו –לחבר בין כל גדולי המקובלים לבין העולם שלנו ולהתאים את שיטת הקבלה לנשמות בדורנו.
למרות שהוא עצמו ניצב במרום הסולם הרוחני, רגליו של הרב"ש לרגע לא התנתקו מהקרקע, מהאדם הפשוט שרוצה לגלות אם קיים דבר מה גבוה יותר ממה שיש לעולם הזה להציע. מתוך השגתו הרוחנית הגבוהה, הרב ברוך אשלג הבין את הצורך של האדם בסוף המאה העשרים לגלות את סוד החיים, והצליח להתאים את חכמת הקבלה בצורה הנוחה, הפשוטה והמתאימה ביותר לכך. הרב"ש פתח בפנינו את השער לעולם מופלא ונצחי וסלל בפירוט ובפשטות את הדרך הבטוחה ביותר להגיע אליו.
תלמידו של אביותחילת המאה ה-20 לא בישרה טובות ליהודי אירופה ובעל הסולם לא הרשה לעצמו להתעלם מעובדה זאת. כאשר הרב"ש היה נער בן 13, החליט אביו לעלות ארצה מפני שהרגיש שזמן הגאולה מתקרב ושהוא חייב להיות בארץ ישראל כדי להשתתף בתהליך. בעל הסולם ייחל למצוא מקובלים נוספים בארץ ישראל שיחברו אליו בשליחותו להפיץ את חכמת הקבלה. הוא הבין שזו הדרך היחידה להציל את היהודים ולקרב את בואה של הגאולה. על כן, בשנת 1921 עלתה המשפחה ארצה והתיישבה בירושלים.
בשנותיו הראשונות בארץ למד הרב"ש באחת מהישיבות המרכזיות בירושלים והיה לתלמיד הבולט בה. מוריו ייעדו לו עתיד מזהיר ומגוון תפקידים חשובים, אך הוא לא היה מעוניין בהכרה פומבית ולא נמשך לקבלת תואר כזה או אחר. אולם, למרות שלא היה לו צורך באותות של כבוד הרב"ש נענה לדרישת אביו וקיבל הסמכה לרבנות מהזרם החרדי ומהזרם הציוני גם יחד. הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה הראשי של ארץ ישראל ו הרב יוסף חיים זוננפלד, רבה הראשי של ירושלים ומנהיגה הרוחני והפוליטי של הקהילה החרדית בארץ באותן השנים, הם שהסמיכו אותו והוא בן שבע-עשרה בלבד.
התשוקה לגלות את סוד החיים החלה לפעום בו כבר מגיל צעיר והוא לא התפשר על דבר מלבד זאת. רצונו היחיד היה להפוך לתלמידו של אביו, המקובל הגדול ביותר בדורו, להמשיך את דרכו ולהתעמק בלימוד חכמת הקבלה. הוא ידע שרק הקבלה מסוגלת לספק מענה לרצון שבער בו.
ואכן, לאחר שהרב ברוך הוכיח את רצינות כוונותיו, הסכים בעל הסולם לקבלו לקבוצת תלמידיו.
"שמעתי"הלימוד אצל בעל הסולם היה קשה ותובעני, אולם רצונו הגדול של הרב ברוך אשלג לגלות את סוד החיים לא נתן לו מנוח ודחף אותו להתגבר על כל המכשולים שעמדו בדרכו.
כדי להגיע לשיעורים הרב"ש היה צריך לצעוד ברגל מספר קילומטרים מידי לילה, מהעיר העתיקה עד לביתו של אביו בשכונת גבעת שאול. בדרכו היה עליו להתגבר על קשיים רבים, הוא התגנב דרך מחסומים של השלטון הבריטי וחלף על פני כנופיות רבות שארבו ליהודי העיר.
למרות שהמצב בירושלים בראשית שנות השלושים היה קשה מאוד, הרב ברוך אשלג, מצויד ברצון עז להידבק בדרכו של אביו, לא הפסיד אף שיעור או אירוע שבו נכח בעל הסולם. הוא לא מש ממנו, וליווה אותו בכל נסיעותיו, מילא עבורו שליחויות רבות ושימש אותו בכל צרכיו.
במרוצת השנים הפך הרב"ש לתלמידו הקרוב ביותר של בעל הסולם ואף החל ללמוד עמו ביחידות. אביו, אחד המקובלים הגדולים ביותר בכל הזמנים, לימד אותו את "תלמוד עשר הספירות" ואת "ספר הזוהר", ענה לשאלותיו הרבות והכין אותו לתפקיד שהרב ברוך אשלג היה עתיד למלא – הפצת חכמת הקבלה ברבים בשפה הפשוטה והמתאימה ביותר לימינו.
את כל ששמע מאביו רשם התלמיד המסור בשקדנות במחברת אישית שעל כריכתה התנוסס הכיתוב "שמעתי". כך הצטברו ברשותו אלפי רשימות ייחודיות המתעדות את הסבריו של בעל הסולם על עבודתו הרוחנית של האדם. על ערש דווי הוריש הרב"ש את אותה מחברת לתלמידו ועוזרו האישי, הרב מיכאל לייטמן, וזה הוציאה לאור שלוש שנים מאוחר יותר.
יותר משלושים שנה היה הרב"ש תלמידו ועוזרו האישי של בעל הסולם, במשך כל אותה תקופה הוא קיבל מאביו את תורתו וספג ממנו את רוח האהבה לעם ולעולם, ואת ההכרה ש"אך ורק בהתפשטות חכמת הקבלה ברוב עם נזכה לגאולה השלמה". שנים מאוחר יותר העידו תלמידי הרב"ש כי רוח זו אפיינה אותו במהלך כל חייו והייתה המסר העיקרי שהוא הנחיל לתלמידיו.
מחובר לכל העולם ומבודד ממנולאחר פטירתו של אביו, נסע הרב"ש לאנגליה. במהלך שהותו שם, הוא העביר שיעורי קבלה בעיר גייטסהד לתלמידי הרב דסלר, כמו גם שיעורי קבלה רבים בערים נוספות. לאחר שחזר ארצה הוא התמסר להמשכת דרכו הייחודית של בעל הסולם, הסביר והרחיב את פירושיו והפיץ את הקבלה ברבים.
בדומה לאביו, הרב"ש לא רצה שיכירו אותו ויפרסמו את שמו בחוצות בתור מקובל, ולכן סרב לקבל על עצמו את התפקידים הרשמיים הרבים שהוצעו לו. במקום לזכות לכבוד ולעמוד בראשם של ארגונים ציבוריים גדולים, הקדיש הרב ברוך אשלג את כל כולו לעבודה הפנימית ולהכנת תלמידים מקובלים שיפיצו את חכמת הקבלה וימשיכו בנאמנות את דרכו של בעל הסולם. בפנימיותו היה הרב"ש מקושר לכל העולם, אך בחיצוניותו הוא היה מבודד ממנו. אלמנתו, הרבנית פייגה אשלג, מעידה על כך: "אפילו שכנינו לא ידעו שהוא מלמד את תורת הנסתר". אבל למרות כל צניעותו, מי שחיפש באמת, מצא לבסוף את דרכו אל הרב"ש. תלמידו ועוזרו האישי, הרב מיכאל לייטמן, מספר שבין אלה שהגיעו אליו בסתר, היו גם רבנים ידועים מאוד בציבור, שנהגו להגיע לבית הרב"ש כדי ללמוד ממנו ביחידות את חכמת הנסתר.
ירושה שהיא אוצר של ממשבשנת 1983 התרחשה נקודת מפנה בחיי הרב"ש. עד לאותה תקופה הוא לימד תלמידים ספורים שליוו אותו לאורך שנים. לפתע הגיעו לקבוצתו 40 תלמידים חדשים, צעירים וחילוניים מכל רחבי הארץ, שהשתוקקו לגלות את סוד החיים. הם הגיעו מכל שכבות החברה הישראלית והיו שונים מאוד מהתלמידים שבהם פגש הרב"ש עד אז.
בעבודתו הייחודית עם תלמידיו החדשים הוא פיתח את השיטה הרוחנית המתאימה ביותר לדורנו. מדי שבוע כתב להם מאמר ובו תיאר לפרטי פרטים ובשפה פשוטה כל שלב ושלב בעבודתו הפנימית של האדם בדרכו אל הרוחניות. בדרך זו הוא הוריש לנו אוצר של ממש, שיטה שלמה ובדוקה שמסוגלת להביא כל אדם בימינו להרגשת העולם הרוחני.
ברבות הימים, אספו תלמידיו את מאמרים אלה ואגדו אותם לסדרת ספרים בשם "שלבי הסולם".
הרב"ש הותיר אחריו קבוצות לימוד רבות ברחבי הארץ וברחבי העולם, שמתאספות ולומדות מספריו ומספרי בעל הסולם. הרב ברוך אשלג הצליח לעשות את מה שלא עשה אף מקובל לפניו – לפרוש בפני כל אחד מאיתנו את הדרך המתאימה ביותר בשבילו לגילוי הרובד הפנימי והעמוק ביותר בכל המציאות.
?ני ברוךעם פטירתו בשנת 1991, הקים תלמידו ועוזרו האישי של הרב"ש, הרב מיכאל לייטמן, קבוצת מקובלים וקרא לה על שם מורו – "בני ברוך". היא שמה לה למטרה להמשיך את דרכו של הרב"ש ולהפיץ את שיטתו ברבים. ברבות הימים גדלה קבוצת "בני ברוך" והפכה לתנועה בינלאומית המונה מאות אלפי תלמידים בארץ וברחבי העולם, העוסקים בלימוד מקורות הקבלה האותנטיים. לצד פעילות הלימוד הענפה חברי תנועת "בני ברוך" עוסקים בהפצת חכמת הקבלה לכל דורש, בצורה חופשית וללא תשלום.
הרב ברוך אשלג היה יחיד בדורו. מקובל נסתר שכל מטרתו הייתה לחנך דור חדש של מקובלים באמצעות פיתוח שיטה רוחנית שתתאים לכל אדם ואדם בדורנו. הוא היה בטוח שאם יתאים את חכמת הקבלה לימינו, יהיה זה הצעד המשמעותי ביותר לקראת עתיד טוב יותר, לנו ולכל העולם. הרב"ש הצליח במשימתו. כל שנותר לנו לעשות הוא לקחת את השיטה הברורה והבטוחה שפיתח וליישם אותה. כשנעשה זאת, נזכה לגלות את המציאות השלמה, האמיתית והנצחית שגילו מקובלי כל הדורות.
