משפחה
תמ"ש 37671/08, ש. מ. נ' א. מ.
כב' השופטת ד"ר ורדה בן שחר
בשם התובעת - עו"ד חקלאי; בשם הנתבעים - עו"ד יוסי ויצמן
20.12.2009
העובדות:
הצדדים הם בני זוג שנישאו בשנת - 1997 ומנישואים אלו נולדו 2 קטינים. ביום 20.4.09 קבע בית המשפט את המשמורת הזמנית של הקטינים אצל אמם. הנתבע הוא איש צבא קבע והאישה עובדת בתקופה האחרונה כסייעת בגן ילדים. עד לאחרונה הצדדים גרו תחת קורת גג אחת . בחודש נובמבר האחרון הסתיימה עסקת מכר ביתם של הצדדים. הנתבע רכש את חלקה של האישה בדירת המגורים. בחודש האחרון עזבה האם את הבית ביחד עם הילדים. לטענת התובעת, התובעת סבלה כל השנים מאלימות מילולית וכלכלית מצד הנתבע וכי הלה מעביר מסרים משפילים בוטים והרסניים כלפי האם בכדי לגרום לנתק בין הילדים לאם. לפיכך הגישה התובעת תביעה למשמורת על הקטינים.
החלטה:
א. העיקרון המנחה את בית המשפט בבואו לקבוע משמורתם של קטינים הוא עקרון טובת הילד אשר יסודותיו נקבעו בסעיפים 15 ו-17 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות פרידת ההורים ופירוק המסגרת המשפחתית לעולם פוגעת באינטרסים של הקטינים אשר טובתם דורשת מערכת יציבה, משפחתית המתקיימת בעזרת שני ההורים. לכן, שקילת טובת הילדים בקשר למשמרות והסדרי הראייה היא בבחינת הרצון להשיג את הרע במיעוטו.
ב. בהתאם לחזקת הגיל הרך הקבוע הן בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, קטין מתחת לגיל 6 יהיה במשמורתה של האם. עקרון זה איננו מוחלט. בית המשפט הנדרש לסוגיית משמורת קטינים צריך לשקול כל מקרה לנסיבותיו ולהכריע ביחס לטובת הילד הספציפי אשר בעניינו הוא דן, מהי טובתו הקונקרטית. ההכרעה בדבר טובתו של הקטין צריכה להתבסס על מכלול הראיות שנפרסו בפני בית המשפט, לרבות חוות דעת מומחים מקצועיים, פקידי סעד אשר להם הידע והניסיון המקצועי אך עדותם היא בגדר ראיה ככל ראיה.
ג.ביום 3.5.09 התקבל בבית המשפט דו"ח מטעם יועצת זוגית אליה הופנו הצדדים על ידי בית הדין הרבני. מהדיווח עולה תמונה של מערכת יחסים קשה בין בני הזוג. התובעת התלוננה על חוויות השפלה, פחד ואיום מהנתבע בעוד הנתבע שמבקש שלום בית סבור לטענת היועצת ששיקום היחסים תלוי אך ורק בשינוי התנהגות מצד התובעת. היועצת סברה שכלל לא ניתן לגשר בין הצדדים. יועצת בית הספר פגשה קטין במצוקה המעורב בסכסוך בין ההורים. עצור מריר מתפרץ. הוצע לגביו טיפול רגשי. האם נתנה הסכמתה לכך ואילו האב התנגד. הקטינה לעומת זאת במצב רגשי תקין. הגננת מצאה להדגיש בפני פקידת הסעד ששני ההורים דואגים, אוהבים ומבטאים הבנה לצרכיה ומקדישים לה מזמנם. בפני פקידת הסעד תאר האב את האם כאשה בזבזנית כרונית, שכחנית, מבולבלת לא ערנית, שקרנית והדגיש שקיים פער בין רמת השכלתה לכושר התפקוד שלה.
ד. ביום 26.3.09 התקבל, לבקשת בית המשפט, דו"ח מהפסיכולוגית גב' אפשטיין. פסיכולוגית קלינית שפגשה את המשפחה שלוש פעמים במסגרת שירותי הבריאות של מכבי. פגישה שקיימה לחוד עם האב, האם ולבד עם הקטין. הפסיכולוגית כותבת שהיא לא ערכה בדיקת מסוגלות הורית משום שהפנייה אליה הייתה לצורך טיפול פסיכולוגי בקטין, אך היא כותבת שמהתרשמותה הקלינית לא נראה לה שקיימת בעיה של מסוגלות הורית אצל אף אחד מההורים. ביום 15.6.09 נחקרה פקידת הסעד אשר ערכה את התסקיר. היא פרטה את הממצאים שאספה מגורמים טיפוליים וחינוכיים שונים ומהאינטראקציה שלה עם ההורים והילדים ודחתה את הטענה שנטענה נגדה לפיה קבעה עמדה מראש לגבי הנתבע. פקידת הסעד הדגישה במיוחד את המצב של הקטין וצטטה מתוך מכתב ממורה שנשלח אליה שהקטין מעורב בסכסוך בין הוריו מוטרד וחש מאוים עקב כך.
ה. כמו כן, בית המשפט מצא לנכון לשוחח עם הקטין. על השיחה חלים כללי הסודיות וכך אף הובטח לקטין. הדברים שנאמרו על ידי הקטין מחזקים את החששות של פקידת הסעד מהתפתחות ניכור הורי בין הקטין לבין אמו. מדבריו של הקטין התרשם ביהמ"ש ממידת מעורבותו בסכסוך בין ההורים. בשיחה איתו עלו דברים קשים ששמעתי גם מפי אביו ומב"כ של האב ומדברים שאמר האב לפקידת הסעד ולפסיכולוגית. הנתבע חוזר על עמדתו לפיה יש צורך בבדיקת מסוגלותה ההורית של האם .
מכל המפורט לעיל על ידי הפסיכולוגית, פקידת הסעד, המורה, היועצת לנישואין, היועצת של ביה"ס, משיחת ביהמ"ש עם הקטין ומשמיעת הצדדים במהלך מספר דיונים שהיו בתיק זה ובתיקים נוספים של בני הזוג, יש לקבל את עמדת פקידת הסעד לפיה הפניית הצדדים לבדיקת מסוגלות הורית תגביר את ההסתה של הקטין כלפי אמו ותגביר את תחושות הניכור כלפיה .
ו. לפיכך, למען טובת שני הקטינים חשוב לקבוע את האם כהורה משמורן וזאת בשל החשש הממשי, שודאותו סבירה ביותר, שהמצאות הקטנים ובמיוחד הבן ט. , במשמורת אביהם תגרום לניכור הורי קשה בין הקטין לבין אמו, ניכור שיסודותיו קיימים כבר כעת.
תמ"ש 37671/08, ש. מ. נ' א. מ.
כב' השופטת ד"ר ורדה בן שחר
בשם התובעת - עו"ד חקלאי; בשם הנתבעים - עו"ד יוסי ויצמן
20.12.2009
העובדות:
הצדדים הם בני זוג שנישאו בשנת - 1997 ומנישואים אלו נולדו 2 קטינים. ביום 20.4.09 קבע בית המשפט את המשמורת הזמנית של הקטינים אצל אמם. הנתבע הוא איש צבא קבע והאישה עובדת בתקופה האחרונה כסייעת בגן ילדים. עד לאחרונה הצדדים גרו תחת קורת גג אחת . בחודש נובמבר האחרון הסתיימה עסקת מכר ביתם של הצדדים. הנתבע רכש את חלקה של האישה בדירת המגורים. בחודש האחרון עזבה האם את הבית ביחד עם הילדים. לטענת התובעת, התובעת סבלה כל השנים מאלימות מילולית וכלכלית מצד הנתבע וכי הלה מעביר מסרים משפילים בוטים והרסניים כלפי האם בכדי לגרום לנתק בין הילדים לאם. לפיכך הגישה התובעת תביעה למשמורת על הקטינים.
החלטה:
א. העיקרון המנחה את בית המשפט בבואו לקבוע משמורתם של קטינים הוא עקרון טובת הילד אשר יסודותיו נקבעו בסעיפים 15 ו-17 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות פרידת ההורים ופירוק המסגרת המשפחתית לעולם פוגעת באינטרסים של הקטינים אשר טובתם דורשת מערכת יציבה, משפחתית המתקיימת בעזרת שני ההורים. לכן, שקילת טובת הילדים בקשר למשמרות והסדרי הראייה היא בבחינת הרצון להשיג את הרע במיעוטו.
ב. בהתאם לחזקת הגיל הרך הקבוע הן בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, קטין מתחת לגיל 6 יהיה במשמורתה של האם. עקרון זה איננו מוחלט. בית המשפט הנדרש לסוגיית משמורת קטינים צריך לשקול כל מקרה לנסיבותיו ולהכריע ביחס לטובת הילד הספציפי אשר בעניינו הוא דן, מהי טובתו הקונקרטית. ההכרעה בדבר טובתו של הקטין צריכה להתבסס על מכלול הראיות שנפרסו בפני בית המשפט, לרבות חוות דעת מומחים מקצועיים, פקידי סעד אשר להם הידע והניסיון המקצועי אך עדותם היא בגדר ראיה ככל ראיה.
ג.ביום 3.5.09 התקבל בבית המשפט דו"ח מטעם יועצת זוגית אליה הופנו הצדדים על ידי בית הדין הרבני. מהדיווח עולה תמונה של מערכת יחסים קשה בין בני הזוג. התובעת התלוננה על חוויות השפלה, פחד ואיום מהנתבע בעוד הנתבע שמבקש שלום בית סבור לטענת היועצת ששיקום היחסים תלוי אך ורק בשינוי התנהגות מצד התובעת. היועצת סברה שכלל לא ניתן לגשר בין הצדדים. יועצת בית הספר פגשה קטין במצוקה המעורב בסכסוך בין ההורים. עצור מריר מתפרץ. הוצע לגביו טיפול רגשי. האם נתנה הסכמתה לכך ואילו האב התנגד. הקטינה לעומת זאת במצב רגשי תקין. הגננת מצאה להדגיש בפני פקידת הסעד ששני ההורים דואגים, אוהבים ומבטאים הבנה לצרכיה ומקדישים לה מזמנם. בפני פקידת הסעד תאר האב את האם כאשה בזבזנית כרונית, שכחנית, מבולבלת לא ערנית, שקרנית והדגיש שקיים פער בין רמת השכלתה לכושר התפקוד שלה.
ד. ביום 26.3.09 התקבל, לבקשת בית המשפט, דו"ח מהפסיכולוגית גב' אפשטיין. פסיכולוגית קלינית שפגשה את המשפחה שלוש פעמים במסגרת שירותי הבריאות של מכבי. פגישה שקיימה לחוד עם האב, האם ולבד עם הקטין. הפסיכולוגית כותבת שהיא לא ערכה בדיקת מסוגלות הורית משום שהפנייה אליה הייתה לצורך טיפול פסיכולוגי בקטין, אך היא כותבת שמהתרשמותה הקלינית לא נראה לה שקיימת בעיה של מסוגלות הורית אצל אף אחד מההורים. ביום 15.6.09 נחקרה פקידת הסעד אשר ערכה את התסקיר. היא פרטה את הממצאים שאספה מגורמים טיפוליים וחינוכיים שונים ומהאינטראקציה שלה עם ההורים והילדים ודחתה את הטענה שנטענה נגדה לפיה קבעה עמדה מראש לגבי הנתבע. פקידת הסעד הדגישה במיוחד את המצב של הקטין וצטטה מתוך מכתב ממורה שנשלח אליה שהקטין מעורב בסכסוך בין הוריו מוטרד וחש מאוים עקב כך.
ה. כמו כן, בית המשפט מצא לנכון לשוחח עם הקטין. על השיחה חלים כללי הסודיות וכך אף הובטח לקטין. הדברים שנאמרו על ידי הקטין מחזקים את החששות של פקידת הסעד מהתפתחות ניכור הורי בין הקטין לבין אמו. מדבריו של הקטין התרשם ביהמ"ש ממידת מעורבותו בסכסוך בין ההורים. בשיחה איתו עלו דברים קשים ששמעתי גם מפי אביו ומב"כ של האב ומדברים שאמר האב לפקידת הסעד ולפסיכולוגית. הנתבע חוזר על עמדתו לפיה יש צורך בבדיקת מסוגלותה ההורית של האם .
מכל המפורט לעיל על ידי הפסיכולוגית, פקידת הסעד, המורה, היועצת לנישואין, היועצת של ביה"ס, משיחת ביהמ"ש עם הקטין ומשמיעת הצדדים במהלך מספר דיונים שהיו בתיק זה ובתיקים נוספים של בני הזוג, יש לקבל את עמדת פקידת הסעד לפיה הפניית הצדדים לבדיקת מסוגלות הורית תגביר את ההסתה של הקטין כלפי אמו ותגביר את תחושות הניכור כלפיה .
ו. לפיכך, למען טובת שני הקטינים חשוב לקבוע את האם כהורה משמורן וזאת בשל החשש הממשי, שודאותו סבירה ביותר, שהמצאות הקטנים ובמיוחד הבן ט. , במשמורת אביהם תגרום לניכור הורי קשה בין הקטין לבין אמו, ניכור שיסודותיו קיימים כבר כעת.
מיכל מורנו הנה מנהלת פרוייקטים בחברת מורנו'ס שיווק באינטרנט
ועורכת ראשית באתר מאמרים - הספרייה הגדולה בישראל להפצת מאמרים לשימוש חופשי ברשת האינטרנט
ועורכת ראשית באתר מאמרים - הספרייה הגדולה בישראל להפצת מאמרים לשימוש חופשי ברשת האינטרנט
