מקרקעין,נזיקין
ת"א 9342/06, ליננברג רון נ' אלי יוחנן
כבוד השופטת חגית מאק-קלמנוביץ
11.12.2009
העובדות:
1. התובע והנתבע הם בעלי חלקות סמוכות במרכז ירושלים. נושא התביעה הוא דרישת התובע להפסיק ולמנוע את הבניה בחלקתו של הנתבע. התובע טוען כי עבודות הבניה שמבצע הנתבע פוגעות בזכויות הקניין שלו, ובזכותו ליהנות מרכושו ומונעות ממנו אור שמש ואויר. חלק נכבד מנימוקיו של התובע מוקדש לטענה שהנתבע מבצע עבודות בניה שלא כדין. זאת על אף שהנתבע קיבל היתר בניה ופועל לפיו. הנתבע טוען כי בנה כדין ובהתאם להיתר שניתן לו ולא פגע בזכויות התובע.
החלטה:
2. במהלך העבודה אכן היתה פלישה מסויימת לשטחו של התובע. עבודות אלו כרוכות מעצם טיבן באי נוחות והפגעה בלתי מבוטלת לחייהם של הדיירים בבית הסמוך. יתכן שנגרמו גם נזקים מסויימים כגון נזק לצמחיה בערוגה, כפי שטוען התובע. עם זאת, העובדות שתוארו אינן חורגות מן המקובל והצפוי בכל בית שבסמוך ואף בצמוד אליו מבוצעות עבודות בניה.
3. חלק מעילות התביעה של התובע הן עילות נזיקיות (חלקן בנוסף להיותן עילות קנייניות). כך השגת הגבול, מניעת אור שמש ואויר, ועוד. אלא שהתובע לא תבע תביעה כספית כי אם סעדים של עשה ואל תעשה. העדרו של סעד זה מוריד מן הפרק כל אפשרות לפסוק לתובע פיצוי כספי, ומייתר כל דיון בשאלת הפיצוי. נושא זה רלוונטי לגבי כלל עילות התביעה, ובמיוחד לגבי העילות הנזיקיות שלגביהן סעד כספי הוא המתבקש בדרך כלל. הדברים אמורים ביתר שאת כאשר פסק הדין ניתן בדיעבד, לאחר השלמת ביצוע העבודות או רובן, כאשר אין טעם במתן סעד של הפסקת המטרדים. יצוין כי התובע עצמו הוא עו"ד במקצועו ואף היה מיוצג בדיון על ידי עו"ד. שאלת עילות התביעה והסעדים המבוקשים עלתה במהלך קדמי המשפט, כך שהתובע אינו יכול ליהנות מסלחנות מסויימת שיש לעיתים כלפי בעלי דין שאינם מיוצגים ואינם בעלי ידע משפטי.
4. לא הוכחה פגיעה קבועה וארוכת טווח בזכות הקניין של התובע. לאור עובדה זו יש לבחון אם בנסיבות העניין ראוי להיעתר לתביעה למתן צו להשבת המצב לקדמותו, דהיינו להריסת הבנין שנבנה.
5. כאמור הפגיעה היתה לזמן קצר יחסית, לתקופת הבניה. בהשוואה למשכי זמן הנזכרים בחוק המקרקעין התשכ"ט - 1969, כגון תקופות שכירות המחייבות רישום, הרי פרק הזמן המדובר בענייננו אינו ארוך. בהתאם לקביעות לעיל, הפגיעה היתה לצורך ביצוע הבניה, ולא ניתן לבנות ללא הפרעה מסוימת לשכנים.
6. אין להורות לנתבע להרוס את המבנה ולהשיב את המצב לקדמותו. מאחר שלא נתבע סעד כספי, אין צורך לדון בשאלה אם קיימת עילה לפיצוי.
ת"א 9342/06, ליננברג רון נ' אלי יוחנן
כבוד השופטת חגית מאק-קלמנוביץ
11.12.2009
העובדות:
1. התובע והנתבע הם בעלי חלקות סמוכות במרכז ירושלים. נושא התביעה הוא דרישת התובע להפסיק ולמנוע את הבניה בחלקתו של הנתבע. התובע טוען כי עבודות הבניה שמבצע הנתבע פוגעות בזכויות הקניין שלו, ובזכותו ליהנות מרכושו ומונעות ממנו אור שמש ואויר. חלק נכבד מנימוקיו של התובע מוקדש לטענה שהנתבע מבצע עבודות בניה שלא כדין. זאת על אף שהנתבע קיבל היתר בניה ופועל לפיו. הנתבע טוען כי בנה כדין ובהתאם להיתר שניתן לו ולא פגע בזכויות התובע.
החלטה:
2. במהלך העבודה אכן היתה פלישה מסויימת לשטחו של התובע. עבודות אלו כרוכות מעצם טיבן באי נוחות והפגעה בלתי מבוטלת לחייהם של הדיירים בבית הסמוך. יתכן שנגרמו גם נזקים מסויימים כגון נזק לצמחיה בערוגה, כפי שטוען התובע. עם זאת, העובדות שתוארו אינן חורגות מן המקובל והצפוי בכל בית שבסמוך ואף בצמוד אליו מבוצעות עבודות בניה.
3. חלק מעילות התביעה של התובע הן עילות נזיקיות (חלקן בנוסף להיותן עילות קנייניות). כך השגת הגבול, מניעת אור שמש ואויר, ועוד. אלא שהתובע לא תבע תביעה כספית כי אם סעדים של עשה ואל תעשה. העדרו של סעד זה מוריד מן הפרק כל אפשרות לפסוק לתובע פיצוי כספי, ומייתר כל דיון בשאלת הפיצוי. נושא זה רלוונטי לגבי כלל עילות התביעה, ובמיוחד לגבי העילות הנזיקיות שלגביהן סעד כספי הוא המתבקש בדרך כלל. הדברים אמורים ביתר שאת כאשר פסק הדין ניתן בדיעבד, לאחר השלמת ביצוע העבודות או רובן, כאשר אין טעם במתן סעד של הפסקת המטרדים. יצוין כי התובע עצמו הוא עו"ד במקצועו ואף היה מיוצג בדיון על ידי עו"ד. שאלת עילות התביעה והסעדים המבוקשים עלתה במהלך קדמי המשפט, כך שהתובע אינו יכול ליהנות מסלחנות מסויימת שיש לעיתים כלפי בעלי דין שאינם מיוצגים ואינם בעלי ידע משפטי.
4. לא הוכחה פגיעה קבועה וארוכת טווח בזכות הקניין של התובע. לאור עובדה זו יש לבחון אם בנסיבות העניין ראוי להיעתר לתביעה למתן צו להשבת המצב לקדמותו, דהיינו להריסת הבנין שנבנה.
5. כאמור הפגיעה היתה לזמן קצר יחסית, לתקופת הבניה. בהשוואה למשכי זמן הנזכרים בחוק המקרקעין התשכ"ט - 1969, כגון תקופות שכירות המחייבות רישום, הרי פרק הזמן המדובר בענייננו אינו ארוך. בהתאם לקביעות לעיל, הפגיעה היתה לצורך ביצוע הבניה, ולא ניתן לבנות ללא הפרעה מסוימת לשכנים.
6. אין להורות לנתבע להרוס את המבנה ולהשיב את המצב לקדמותו. מאחר שלא נתבע סעד כספי, אין צורך לדון בשאלה אם קיימת עילה לפיצוי.
מיכל מורנו הנה מנהלת פרוייקטים בחברת מורנו'ס שיווק באינטרנט
ועורכת ראשית באתר מאמרים - הספרייה הגדולה בישראל להפצת מאמרים לשימוש חופשי ברשת האינטרנט
ועורכת ראשית באתר מאמרים - הספרייה הגדולה בישראל להפצת מאמרים לשימוש חופשי ברשת האינטרנט
