משפחה
תמ"ש 13632/08, פלוני נ' אלמונית
כבוד השופט איתי כץ
בשם התובע - עו"ד נחשון פישר; בשם הנתבעת - עו"ד מירב כהן
06.12.2009
העובדות:
התובע והנתבעת ניהלו קשר רומנטי אשר הוביל לפירוק התא המשפחתי של כל אחד מהם וללידתו של הקטין בשנת 2004. הלידה אירעה שעה שהנתבעת ובעלה התגרשו זה מזה שבעה חודשים קודם לכן. בפרטי הקטין במרשם האוכלוסין, מופיע כשם אביו של הקטין בעלה של הנתבעת-אם הקטין, בעת שהרתה ומי שמוחזק כאביו של הקטין ללא קישור נוסף. בכתב התביעה העלה התובע טענות לפיהן הנתבעת חטפה את הקטין מביתו ופועלת להרחיק את הקטין ממנו, בין ביתר באמצעות הפסקת שיחות הטלפון שלו עם הקטין וביקוריו את הקטין וזאת לדבריו בתגובה לתביעת רכוש שהגיש נגדה ותוך שהיא עושה שימוש בקטין כקלף מיקוח. הנתבעת מצידה התנגדה לתביעה - הן לעריכת בדיקת רקמות והן לניהול הוכחות בתיק תוך שהעלתה דרישה לדחיית התובענה על הסף אותה ביססה הנתבעת על נימוקים אלה: מימזור הקטין, זכות הקטין לשמירה והגנה על טובתו וטובת הקטין הספציפי.
החלטה:
א. לבקשת בית המשפט ניתנה חוות דעת בנידון על ידי ראש בית הדין הרבני הגדול בנידון ולהל קבע, כי אין לערוך בדיקת רקמות לקטין לנוכח החשש כי הלה יוגדר כממזר.
ב. כיום, לאחר כניסת התיקון לחוק מידע גנטי לתוקפו, אין המצב המשפטי כיום כמצב ששרר קודם לתיקון. אם בעבר התחבטו בתי המשפט בשאלה איזה אינטרס יש להעדיף, שמירת כשרות הקטין מול זכות הקטין לדעת מיהו אביו מולידו וזכות האב הביולוגי בהכרת אבהותו מהי טובת הקטין באשר הוא ובהמשך- טובתו של הקטין הספציפי, הרי שכעת בא המחוקק, תחם את שיקול דעתו של בית המשפט ואמר את דברו תוך שהעמיד את כשרות הקטין כשיקול מרכזי יחיד העומד לנגד עיניו ואשר אפשר שיהא נסוג רק במקרה קיצוני של סכנת חיים או גרימת נכות בלתי הפיכה.
ג. לפיכך, כאשר חוות דעתו של כב' נשיא בית הדין הרבני הגדול במקרה דנן קובעת חד משמעית כי הבדיקה עלולה לפגוע פגיעה חמורה בכשרותו של הקטין ומשאין מדובר במקרה של מניעת סכנת חיי אדם או נכות חמורה בלתי הפיכה של אדם, דין הבקשה לביצוע בדיקת רקמות להידחות.
ד. כמו כן, מקובלת עמדת ב"כ היועמ"ש כי יש לנהוג ברוח החוק כאמור לעיל גם בעניין של הבאת ראיות נסיבתיות, שכן כל תוצאה אחרת עלולה לסכל את מטרת החוק ולחתור תחת כוונת המחוקק. הצורך לנהוג במשנה זהירות בנוגע להבאת ראיות חיצוניות כפי שנכתב בתגובת היועמ"ש מביא למסקנה שלא לאפשר הבאת ראיות חיצוניות להוכחת האבהות הנטענת וזאת, לאור נסיבות העניין וחומר הראיות המצוי בתיק, ממנו עולה חשש ממשי לפגיעה בכשרותו של הקטין, פגיעה שמשמעותה היא גרימת נזק בלתי הפיך לקטין.
התביעה נדחתה
תמ"ש 13632/08, פלוני נ' אלמונית
כבוד השופט איתי כץ
בשם התובע - עו"ד נחשון פישר; בשם הנתבעת - עו"ד מירב כהן
06.12.2009
העובדות:
התובע והנתבעת ניהלו קשר רומנטי אשר הוביל לפירוק התא המשפחתי של כל אחד מהם וללידתו של הקטין בשנת 2004. הלידה אירעה שעה שהנתבעת ובעלה התגרשו זה מזה שבעה חודשים קודם לכן. בפרטי הקטין במרשם האוכלוסין, מופיע כשם אביו של הקטין בעלה של הנתבעת-אם הקטין, בעת שהרתה ומי שמוחזק כאביו של הקטין ללא קישור נוסף. בכתב התביעה העלה התובע טענות לפיהן הנתבעת חטפה את הקטין מביתו ופועלת להרחיק את הקטין ממנו, בין ביתר באמצעות הפסקת שיחות הטלפון שלו עם הקטין וביקוריו את הקטין וזאת לדבריו בתגובה לתביעת רכוש שהגיש נגדה ותוך שהיא עושה שימוש בקטין כקלף מיקוח. הנתבעת מצידה התנגדה לתביעה - הן לעריכת בדיקת רקמות והן לניהול הוכחות בתיק תוך שהעלתה דרישה לדחיית התובענה על הסף אותה ביססה הנתבעת על נימוקים אלה: מימזור הקטין, זכות הקטין לשמירה והגנה על טובתו וטובת הקטין הספציפי.
החלטה:
א. לבקשת בית המשפט ניתנה חוות דעת בנידון על ידי ראש בית הדין הרבני הגדול בנידון ולהל קבע, כי אין לערוך בדיקת רקמות לקטין לנוכח החשש כי הלה יוגדר כממזר.
ב. כיום, לאחר כניסת התיקון לחוק מידע גנטי לתוקפו, אין המצב המשפטי כיום כמצב ששרר קודם לתיקון. אם בעבר התחבטו בתי המשפט בשאלה איזה אינטרס יש להעדיף, שמירת כשרות הקטין מול זכות הקטין לדעת מיהו אביו מולידו וזכות האב הביולוגי בהכרת אבהותו מהי טובת הקטין באשר הוא ובהמשך- טובתו של הקטין הספציפי, הרי שכעת בא המחוקק, תחם את שיקול דעתו של בית המשפט ואמר את דברו תוך שהעמיד את כשרות הקטין כשיקול מרכזי יחיד העומד לנגד עיניו ואשר אפשר שיהא נסוג רק במקרה קיצוני של סכנת חיים או גרימת נכות בלתי הפיכה.
ג. לפיכך, כאשר חוות דעתו של כב' נשיא בית הדין הרבני הגדול במקרה דנן קובעת חד משמעית כי הבדיקה עלולה לפגוע פגיעה חמורה בכשרותו של הקטין ומשאין מדובר במקרה של מניעת סכנת חיי אדם או נכות חמורה בלתי הפיכה של אדם, דין הבקשה לביצוע בדיקת רקמות להידחות.
ד. כמו כן, מקובלת עמדת ב"כ היועמ"ש כי יש לנהוג ברוח החוק כאמור לעיל גם בעניין של הבאת ראיות נסיבתיות, שכן כל תוצאה אחרת עלולה לסכל את מטרת החוק ולחתור תחת כוונת המחוקק. הצורך לנהוג במשנה זהירות בנוגע להבאת ראיות חיצוניות כפי שנכתב בתגובת היועמ"ש מביא למסקנה שלא לאפשר הבאת ראיות חיצוניות להוכחת האבהות הנטענת וזאת, לאור נסיבות העניין וחומר הראיות המצוי בתיק, ממנו עולה חשש ממשי לפגיעה בכשרותו של הקטין, פגיעה שמשמעותה היא גרימת נזק בלתי הפיך לקטין.
התביעה נדחתה
מיכל מורנו הנה מנהלת פרוייקטים בחברת מורנו'ס שיווק באינטרנט
ועורכת ראשית באתר מאמרים - הספרייה הגדולה בישראל להפצת מאמרים לשימוש חופשי ברשת האינטרנט
ועורכת ראשית באתר מאמרים - הספרייה הגדולה בישראל להפצת מאמרים לשימוש חופשי ברשת האינטרנט
