אוירה משפחתית 

בכל משפחה ישנה מעין קוד התנהגות סמוי. לא דובר בו, לא סוכם עם כל דיירי הבית שכך צריך לנהוג ובכל זאת יש איזו הסכמה כללית על קוד התנהגות מסויים. לילדים הקטנים ברור שכך זה אצל כל המשפחות וכך צריך להיות. הם אינם שואלים שאלות ומקבלים זאת כמובן מאליו.

המעניין הוא שגם ההורים לא תמיד שואלים את השאלות ולעיתים - מאוחר מידי - עוצרים הם ואומרים לעצמם "למה זה היה לי כל כך חשוב" או "מאיפה באה לי ההתנהגות הזאת או העיקרון הזה".

אנו קוראים לקוד התנהגות זה 'אוירה משפחתית'. לכל משפחה יש את ההתנהגות וההיתנהלות שלה המבוססת על הערכים, האמונות, השקפות העולם והעמדות שיש להורים במשפחה זו. בחיי היום יום בחינוך ילדינו אין אנו חושבים על כך לעומק. הדברים מתנהלים על פי דרכם ורק אם נעצור לרגע ונתבונן סביב נגלה שיש משפחות שונות עם אוירה שונה מבית לבית.            ישנן משפחות פתוחות וישנן משפחות סגורות.

משפחה פתוחה: לרוב עם יחסים הכוללים כבוד הדדי. שיתוף, התייעצות, הקשבה ושיתוף פעולה בין בני הבית.

משפחה סגורה: לרוב משפחה עם יחסים של חוסר שיויון או חוסר בשיתוף של כל בני הבית בהחלטות, תחושות ומחשבות. ישנה חוסר ודאות לגבי העתיד. ישנם סודות ואף שקרים או אי אמירת אמת מלאה.  לרוב ההורים יוצרים אוירה משפחתית המבוססת בדיעבד על האוירה המשפחתית ממשפחת המוצא ( הורי הבעל והורי האישה) או באיזה שהו התיחסות אל האוירה ממשפחת המוצא ?"אצלינו עשו/האמינו כך ולכן אני גם עושה/מאמינה כך" או "אצלינו עשו/האמינו כך ולכן אני עושה /מאמינה בדיוק להיפך". 

ישנן המון סוגי אוירה משפחתית : ישנן משפחות שהמילה 'צדק' היא מושרשת היטב ולכן הילדים ידעו וילחמו על צדק מגיל מאוד צעיר. ישנם משפחות עם מסרים סמוים או סותרים. ההורה יחנך את הילד להיות דובר אמת ובאותו ערב הילד יענה לטלפון  וההורה ילחש לו "תגיד לו שאני לא בבית".

ישנן משפחות שמחות עם אוירה של צחוק, שמחה והמון שיתוף וישנם משפחות סגורות שאינם מתקשרות מילולית.

ישנן משפחות עם אידאולוגיה ברורה שאינה מאפשרת התלבטויות וישנן משפחות דתיות עם אמונה כל כך חזקה שגם שם לא שואלים שאלות.

ישנן משפחות חומריות ישנם משפחות המאמינות שחינוך טוב חשוב מכל.

ישנן משפחות שכולות עם ענן של עצב מרחף מעל כל החיים.

ישנן משפחות הדוגלות ב'חיה ותן לחיות' המאפשרות דיון טוב והסקת מסקנות הגיוניות...... ועוד.

כל משפחה בחרה בתת מודע או שבמודע באוירה המשפחתית שלה. באו נחשוב לרגע מאיפה באים העקרונות עלפיהם אנו מחנכים את ילדינו?!או אולי תשאלו את עצמכם: מה אהבתי בחינוך שלי ממשפחת המוצא שלי והעברתי את זה הלאה?  מה אהבתי ולא לקחתי איתי?ממה סבלתי או לא אהבתי במשפחת המוצא שלי ובכל זאת העברתי הלאה לילדי?ומה לא אהבתי והקפדתי לא להעביר הלאה?האם אני מודע לכך שאני עושה זאת? והאם אני עושה/מחנך את הילד בדרך זו באמת מהסיבה הנכונה או שאני עושה את זה בניגוד ל.... או למרות ש...או בגלל ש....

אם אנחנו מבינים שהאוירה המשפחתית של המשפחה שלנו מושפעת מאוד מהאוירה במשפחת המוצא של ההורים, כיצד מסתדרים עם שני הורים הבאים משתי משפחות מוצא עם אוירה שונה מן הסתם?.

יש להבין שרוב המסרים הסמוים והנגלים באים מהאוירה המשפחתית ויש לתת על כך את הדעת. רוב התנהגויות הילד נולדים בתוך האוירה המשפחתית - אנו ההורים הראינו להם בדרך זו או אחרת שכך מותר/רצוי/צריך לנהוג.

לכן עלינו להבין שגם ההתנהגויות המפריעות של הילדים שלנו נולדים בתוך האוירה המשפחתית. עלינו ההורים לעצור ולחשוב היטב על משמעות האוירה עבור הילד ומה עלינו לעשות על מנת לא לעודד התנהגויות מפריעות אלו. בידי ההורים לקבוע את האוירה המשפחתית ויש צורך לעשות זאת בשיתוף ובהתיעצות בין בני הזוג ולדבר על הדברים באופן גלוי ואמיתי. יש להבין את ה'מדוע' וה'למה' מאחורי כל ערך משפחתי ולהחליט האם זה נכון להמשיך עם עיקרון/התנהגות זו אם לוא. האם הילד אכן לומד מזה את מה שהתכוונו שילמד או שמא הוא לומד בדיוק את ההיפך. כל זאת נצליח לעשות רק בעזרת כנות , פתיחות ודיון טוב בעניין הערכים ההשקפות ודרכי החינוך בהם אנו נוקטים.

שנה טובה וחשבון נפש פוריה