אפשר גם בלי ריטלין
אנו עדים בשנים האחרונות לתופעה הולכת וגובר של הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים רבים מאוד בין 20% ל- 30% מהילדים מוגדרים כבעלי הפרעת קשב וריכוז ויש עוד רבי שלא מאובחנים.
גם ההורים וגם המערכת החינוכית עומדים חסרי אונים מול תופעה זו ללא יכולת להכיל ולפתור את הבעיה מהשורש, כאשר הכלי היחידי בנמצא הוא שימוש בכימיקלים העונים לשם ריטלין או קונצרטה ועוד כמה כימיקלים מאותה המישפחה, כידוע הריטלין אינו פותר את הבעיה אלא מטפל בסימפטומים ויוצר "שקט תעשייתי", אך כמו שציינתי הבעיה עדיין שם וההורים צריכים להתמודד אם התוצאות בבית כאשר הריטלין מתפוגג בדם הילד חוזר למצבו הקודם, מה גם שמרבית הילדים אינם מגיבים טוב לריטלין וחווים תופעות לוואי אחרות כמו איבוד התיאבון, כאבי בטן, כאבי ראש ועוד....(הייתי ממליץ על ריטלין אך ורק במיקרים קשים ביותר כאשר לא ניתן לתקשר אם הילד ללא הריטלין וגם אז הייתי דואג לטיפול מעמיק שבסופו הילד לא יזדקק לשימוש בכימיקלים). אחת הסיבות העיקריות להפרעות קשב וריכוז היא קושי בויסות החושי, כאשר יש עודף רגישות או חוסר רגישות באחד מהחושים שלנו התוצאה היא הפרעת קשב וריכוז.
המוח הוא איבר מורכב . כל המידע מהעולם מגיע אלינו דרך החושים השונים ועובר במוח סינון המאפשר לנו לבחור מה חשוב מתוך כל המידע שהגיע אלינו ובכך להיות קשוב ומרוכז, אך כאשר מערכת הקשב שלנו לא מאוזנת ואינה מווסת טוב את המידע שמגיע מהעולם בגלל רגישות יתר בחוש מסוים או חוסר רגישות בחוש אחר דבר זה משפיע על יכולת הקשב ומכאן על יכולת הריכוז והלמידה.
ילד בעל רגישות גבוהה בערוץ השמיעתי(רגישות שמיעתית) יהיה מוסח בקלות מרעשי הכיתה השונים ואפילו מרעשים מחוץ לכיתה, לדוגמה: לחשושים, עיפרון שנופל, כיסא שזז כל אלה ועוד מסיתים את תשומת ליבו של הילד אל כיוון הרעש מאחר ומוחו אינו מווסת בצורה נכונה את המידע שמגיע מהסביבה וגורמים לקושי רב ביכולת הקשב והריכוז שלו ומכאן זה מתגלגל לבעיות בלימודים או בהתנהגות ומשם להמלצה לשימוש בכימיקלים במקום לפתור את הבעיה דרך ויסות החושים. כאשר צועקים על ילד בעל רגישות שמיעתית עושים לו עוול גדול מאוד והילד יכול להגיב באלימות כלפי מקור הרעש או דווקא להסגר בתוך עצמו עד כדי סגירה סלקטיבית של מערכת השמע.
אלה אותם ילדים רגישים שסגרו את המערכת השמיעתית ונתפסים הרבה כ"חולמניים".
מצד שני ישנם ילדים שחסרים בתחושה העמוקה של הגוף(התחושה הפרופריוצפטיבית)
ומאחר ומוחם אינו מקבל מידע מספיק מכיוון הגוף הוא מורה להם לזוז עד שהם חווים את גופם ואז נרגעים, ילדים אלה נתפסים כ"תנועתיים" ו"קופצניים", "היפר אקטיביים " שאינם יכולים לשבת במקום אחד ובכך משגעים את המורה ואת ההורים בתנועה בלתי פוסקת.
גם כאן הדרך לשימוש בכימיקלים היא קצרה במקום להבין לעומק את מקור הבעיה וליצור ויסות חושי.
רצוי לעבור על כל החושים ולבדוק האם יש רגישות יתר או חוסר רגישות וליצור וויסות חושי.
הסיבות למצבים הנ"ל יכולים לנבוע מכמה גורמים:
1. גנטיקה- מבנה גנטי שעובר בתורשה מאחד ההורים.(למרות הגנטיקה זה ניתן לטיפול).
2. תזונה לא מאוזנת(עודפי סוכר).
3. פגיעה פיזית - במהלך ההיריון בזמן הלידה או לאחר מכן.
4. סביבה-השפעת העידן החדש והטכנולוגיה- החשיפה לטלוויזיה ומחשב מגיל מוקדם מונעים מהילד לחוות חוויות הכרחיות כמו משחקים ופעילויות פיזיות המשפיעות על התפתחות תקינה של המוח ושאר התפקודים המשמעותיים ליכולת הלמידה בהמשך. לדוגמה: ילד שלא הפעיל מספיק את שרירי חגורת הכתפיים דבר זה ישפיע על יעילות הכתיבה שלו בהמשך. עקב הצפייה הממושכת בטלוויזיה ובמחשב נוצר גירוי עודף של המערכת החושית הגורמת לקהות של החושים, קשה ליצור גירוי ועניין ולכן אם המורה לא מעבירה את החומר תוך כדי פליק פלאק לאחור גלגול לפנים סיבוב ובנוסף היא צריכה להראות ולדבר כמו שרק אז היא לא מעניינת את הילדים שלנו.
הפתרונות לילדים עם הפרעות קשה וריכוז:
1. טיפול דרך ויסות החושים-תרגול ואימון הדרגתי.
2. טיפול באמצעות נוירו-פידבק - מכשיר הקורא את גלי המוח ועוזר לילד לתקן את גלי המוח בעצמו .
3. מודעות של ההורים.
לשאלות ופניות מרכז דרך חדשה בהנהלת תמיר ללוז -אבחון טיפול והדרכה בהפרעות קשב וריכוז AD(H)D לקויות תפקוד למידה והתנהגות. www.tamir-laluz.co.il 0525709413
