הכרת העצמי דרך חשיבה הכרתית 

הכרת העצמי  דרך חשיבה הכרתית

שמי תמר יואל ובהמשך למאמרי הקודם פה , ברצוני להמשיך את סדרת המאמרים שלי בנושא של חשיבה הכרתית ולהתמקד הפעם בנושא החשוב של שינוי וצמיחה דרך הרעיון של:  'הכרת העצמי דרך חשיבה הכרתית'.

כל אחד מאתנו הינו בריאה מורכבת מחלקים המצטרפים למכלול.המערכת האישית הפנימית של כל אחד כוללת רגשות,מחשבות, דפוסים,תבניות,אמונות,דעות,דרכי התנהגות,דרכי תגובה להתרחשויות חיצוניות ופנימיות,לכל הסובב באשר הוא.יחסנו כלפי עצמנו וכלפי הסביבה מושפע מהסתכלות שיש בה רבדים שונים ורוב הזמן היא אינה תופסת את המציאות כפי שהיא אלא מוסיפה או מחסירה על המתרחש,על מה שיש. אנו נוהגים לתת למחשבות ולרגשות שלנו לנהל אותנו מרגע היקיצה ועד לרגע לכתנו לישון.אנו כה עסוקים בלא להיות ברגע עד שאנו שוכחים שהרגע קיים. מתי בפעם האחרונה ניסיתם לעצור ולבדוק מה מרגישים ברגע נתון זה? נשימה עמוקה...להחזיק אויר בבטן למשך מספר שניות ולשחרר?איך מרגישים כעת? מה המחשבות החולפות במוח? 

לפתע מגלים כי תגובותינו אוטומטיות ,כביכול נשלטות אך הן לא. בבסיס, בדרך בה חווינו את הורינו ,קלטנו שהם אינם מקבלים אותנו כפי שאנחנו אך בשל הרצון לרצות את הורינו שיאהבו אותנו,ישימו לב אלינו,יקרבו אותנו,יתגאו בנו - אנו אוספים וסופגים דפוסים רגשיים שמרחיקים אותנו מהמקור,ממי שאנחנו באמת. מהטבעי שבנו. תהליך זה מתחולל בתת מודע ונובע כתוצאה משרשרת של דפוסים ותבניות שהונחלו מדור לדור והתהליך נמשך ונמשך וימשיך אלא אם כן חוליה אחת מתעוררת מתוך הכרה לחיים פנימיים ומודעת למיותר,לאותם חלקים שהסכמנו להכניס לתוכנו אך הם אינם שייכים לנו במקור. הם נמצאים שם מחיים קודמים,מעוברו?ת , מילדות ואנו ממשיכים להזין אותם כאן ועכשיו.

משהתעוררה בנו ההכרה לקיום הפנימי , כלומר הכרה למרחב אישי , מהותי שהוא הפנימיות נטו אנו מתחילים לזהות מה החומרים המקוריים ומה התווסף. ההתרחשויות היומיומיות מסייעות לנו לבדוק מה משרת את מה , מה בונה את מה , מה מועיל ומשפר - מה הורס ומפר ? אנו צופים בעצמנו מהצד וכל אחד בקצב שלו כפי רצונו ויכולתו , מתחילים להפריד את החלקים שבאים דרך הטוב כגון: רגשות חיוביים , הלב הטוב והשמח , מחשבה טובה , עיניים טובות - עיניים הרואות את היופי והטוב והנועם , הכשרונות שלנו , היכולות שלנו , העוצמות הגלויות ואלו שעתידות להתגלות , ממה שמכונה "עומס": מהחלקים הבאים דרך מעכבי הצמיחה , כגון רגשות שליליים , לב סגור , מחשבה מקובעת , עיניים שופטות  דפוסי סגירות ,חסימות,מתח וכו'. ברגע שמתבצעת הפרדה רעיונית ראשונית זו והבחירה תהיה במה שעוזר לצמיחתנו , מקומו של הטוב ילך ויגדל ומקומו של המיותר יצטמצם. המיקוד יהיה במה שבונה , מפרה , מזין , משמח , משקיט, מאיר על הטוב ושם אותו בעדיפות עליונה. הבדיקה העצמית היא החשיבה ההכרתית לקיום שדרכה מופעלת אינטליגנציה פנימית המכוונת לבנייה עצמית. השאלות המנחות בזמן צפייה על עצמי:

1. מהי מטרתי הרגעית?

2.האם מחשבותיי משרתות את מטרתי?

3.האם רגשותיי משרתים את מטרתי?

4.מה אני מזהה כמעכב?

5.מה אני מזהה כמאיץ?

6.הכרת הטוב שבי-מה מתקיים בי דרך הטוב?

כמובן שהמענה על השאלות הינו יחסי בהתאם להבנות של אותו זמן ואין עלינו לבוא בדרישה ובהקפדה כלפי עצמנו על אופן הזיהוי או אי הזיהוי של מחשבה או רגש מעכב כלשהו.העשייה מתבצעת בהדרגה ובהתאמה למורכבות של כל אחד ואחד.אם מפעילים את הרצון , אזי היכולת גדלה ומאפשרת להפנות כח למחשבה אישית,עצמאית וחזקה. אפשרו לעצמכם את מידת הזמן הנדרש, מתוך קבלה עצמית  וראיית עצמכם כפי שאתם,בלי להפעיל שיפוט וביקורת עצמיים, בכדי שהמערכת הפנימית תתחיל לפרק את העומס על מרכיביו ויתפנה מקום לצמיחה מואצת,מתפתחת ומשוחררת.