המטבח
המטבח שלנו יכול להיות המקום הכי אהוב עלינו או הכי שנוא עלינו.
המטבח שלי, אישית, הוא אחד החדרים היותר חביבים עליי. אוכל זה אחד הדברים החביבים עליי. אני לא שמן ואני בהחלט לא אוכל הרבה, אבל אני יודע לזהות (ולטעום, להריח ובעצם להשתמש בכל החושים שלי כדי לדעת) מתי ארוחה היא איכותית ונעשתה באהבה ומתי לא (בעירבון מוגבל- תמיד יש יוצאים מן הכלל).
המטבח שלנו הוא המקום לאמנות שנקראת הכנת אוכל- השילוב של הטעמים, הריחות, המרקמים (כן- חוש המישוש הוא בהחלט חוש שמוזנח באוכל- מי שטוען שלאכול עם הידיים זה לא מנומס אולי צודק אבל הוא מפסיד חוויה לא נורמאלית), הצבעים והאסתטיקה כולם יוצרים שילובים נפלאים שהופכים את האוכל שלנו ליצירת אמנות (עד שאנחנו לועסים ובולעים אותה) וחוזר חלילה למשך כל החיים שלנו (או לפחות עד שנמות)- זו אמנות שאף פעם לא נפסקת- לא מבחינת הידע שניתן לרכוש לגבי צורות הכנה, כלים, צורות הגשה ולא מבחינת כמות המאכלים שניתן ללמוד להכין.
המטבח שלנו לא צריך להיות מטבח שף- מספיקים כלים בסיסיים כדי שכל אחד מאיתנו יוכל להכין סעודות פאר עבורו ועבור האנשים היקרים לו (ואין כמו ארוחה משותפת, במיוחד כזאת שנעשתה במשותף)- מספיקים כלים בסיסיים (דוגמת תנור, כיריים- הברורים מאליהם) כדי שכל אחד מאיתנו יוכל להתחיל לנבור בתוך ספרי המתכונים ולמצוא לעצמו את המתכון שהוא השתוקק כבר שנים להכין אבל חשב שהוא לא היה מסוגל או לא היה לא זמן. המטבח שלנו הוא המקום לחדש את הקשר שלנו עם הגוף ולספק לו מאכלים מזינים טעימים ובריאים- הוא יגמול לנו, זה בטוח.
