ספות יש במגוון בלתי-נתפס
מספות אורתופדיות עם כל מיני מושגים שאנחנו לא מבינים כמו קפיצים, תמיכה בגב ואיך כל זה קשור לבריאות שלנו, לספות רגילות (וכמה ספה יכולה להיות רגילה, בעצם?). חלק מהמבחר מיועד לנערים ונערות, שרוצים ספה- בין אם לארח בה חברים בחדר או ספה שנפתחת למיטה ואפשר לישון עליה אח"כ. בד"כ לספות כאלה יש גם פונקציות של תמרון שמאפשרות לחלק מהספה להתרומם ולספק תמיכה לגב (להפוך למעיין מצב חצי-ישיבה) ופונקציות של אחסון חפצים מתחת לספהמיטה.
יום מגיע והילדים שלנו הופכים לבוגרים קטנים ומחפשים עצמאות (יחסית, כי בכל זאת הם עדיין בתוך הבית שלנו תחת החוקים וההגנה שלנו). חלק מהעצמאות הזאת מתבטאת ברצון לפרטיות. הם רוצים לארח את החברים בתוך החדר הפרטי שלהם בלי הפרעה, רוצים להיות עם עצמם בחדר בלי הפרעה ולפעמים אפילו להיות עם בן זוג. וכמובן- בלי הפרעה.
ספות עבור נערים באים גם הם במבחר מגוון- ספות לישיבה נטו או ספות שכאמור נפתחות למיטה ומספקות מספיק מרחב (כמו המיטה וחצי למשל) גם כדי לישון בנוחות וגם להיות קטנות מספיק כדי לאפשר מרחב מספיק לנוע בו בחדר (וכמובן להפוך לתוך ספות, שזה יתרון שכשלעצמו חוסך מקום). חשוב לדעת מה הצורך של הנערה כשבאים לבחור ספה (ובד"כ רצוי לבוא איתו במקרה הכי טוב, ובמקרה הכי גרוע לשאול אותו מה הוא רוצה בדיוק). לפעמים הוא יתעקש על צבע מסוים, צורה מסוימת או דגם מסוים- כולם צרכים רלוונטיים (אפילו אם לנו הם נראים קצת מטופשים לפעמים).
בסה"כ זה דיון בין 2 צדדים- הנער שרוצה משהו ספציפי, ובינינו שצריכים לשלם על זה (בדרך כלל). בכל זאת חשוב להתחשב בצרכים שלהם ולעשות את המיטה לספר להם את מה שהם רוצים. ילדים מאושרים עושים הורים מאושרים. בהצלחה!
