הצמרת - לרוב כלי הקשת יש בצמרת מפתחות כיוון, בעזרתם מותחים את המיתרים כדי לשנות את גובה הצליל ההתחלתי המופק מהם. בכינור, אלא תפוסים לצמרת הכלי בעזרת לחץ, ויולה וצ'לו - מפתחות אלה לא מחוברים לצמרת הכלי (כמו בגיטרה, למשל). גודל המפתחות תלוי באורך המיתר ובגודל הכלי.יש לדחוף אותו כלפי פנים, בעת סיבוב המפתח, על מנת שייתפס חזק בחורו. בכדי להגביר את החיכוך בין היד למפתח, במפתחות עצמם קיימים שקעים. במפתחות הכיוון יש חור, ובו מושחלים המיתרים. מפתחות אלו, מחוברים למוט, שעליו מלופף המיתר. כאשר מסובבים את המפתחות, המוט מסתובב ומביא למתיחת המיתר ולהרפייתו. כך אפשר לשלוט על גובה הצליל. כדי לכוון את הצליל בקלות, עושים שימוש בברגי הכיוון הקטנים הנמצאים בתחתית הכלי. בעזרתם אפשרי לכוון את צלילי המיתרים ביתר דיוק.והם מחוברים אל צמרת הכלי, וכך שלגמרי פשוט לסובב אותם, במקביל לגיטרה, בקונטרבס מפתחות הכיוון עשויים מתכת.
צמרת הכלי בכלי הקשת המערביים מסתיימת לכמעט כל בדרך של שבלול-ספירלה.
מתחת למפתחות הכיוון נמצא הצוואר, ועליו יש שחיף "שחיף" הצוואר עשוי מחתיכה ארוכה של עץ, המעוגלת ברוחבה. השחיף (הצבוע בשחור) ממשיך אל גוף הכלי. את המיתרים לוחצים כנגד השחיף באמצעות אחת מארבע האצבעות, כשמאחוריו מניחים את האגודל. קיצור המיתרים, הנגרם כתוצאה מהלחיצה משנה את גובה הצליל.
על גבי השחיף מתוחים המיתרים. המיתרים עשויים כיום ממתכת מלופפת, המיתרים המפיקים צלילים נמוכים יותר עבים מהמיתרים המפיקים את הצלילים הגבוהים. המיתרים קשים, וקריטי ללחוץ עליהם בעוצמה מרובה (בצ'לו יותר, ובכינור פחות) בכדי להפיק צליל ערב. בעקבות זאת כריות אצבעות יד שמאל של נגני כלי הקשת הופכות קשות.עד שהם מתרגלים, וכריות אצבעותיהם נעשות קשות, הלחיצה על המיתר עלולה להכאיב לנגנים מתלמדים. קיימים גם תרגילים לפיתוח חוזק שרירי האצבעות, ההופכים את הלחיצה לקלה יותר.והנגנים נדרשים לקלוע למיקום המדויק על גבי השחיף שיתן את הצליל העדיף, בכלי הקשת המערביים אין סריגים (סימונים על גבי השחיף המורים למנגן על מעולם הנחת האצבע, קיימות "פוזיציות" ששמן נקבע על פי המיקום של היד על גבי השחיף, כמו למשל בגיטרה). לעומת זאת ישנם כלי קשת אשר בהם יש סריגים.
למידע נוסף - לוח כלי נגינה .
ממנהלי ביסט - לוח כלי נגינה המכיל לוח הופעות | לוח מורי נגינה | לוח מוזיקאים | ביקורות כלי נגינה מילים לשירים ועוד!
