חברות קשורות וערך העסקה לצורכי מסי יבוא - חלק ראשון 

עו"ד גיל נדל, מורן שמילוביץ

כידוע, עסקאות רבות במשק נעשות בין צדדים שיש ביניהם יחסים מיוחדים (חברות אחיות, חברם אם וחברת בת ועוד). רשויות המס מתבוננות על עסקאות אלו באופן מדוקדק יותר, על מנת לוודא שהיחסים המיוחדים לא השפיעו על המחיר.  כך למשל, מס ההכנסה הישראלי ירצה לוודא שהמוכר האמריקאי לא מכר לחברת הבת הישראלית במחיר גבוה מדי, והשאיר את מרבית הרווח אצלו, באופן שמס ההכנסה הישראלי יצא נפסד. בהתאם לכך התפתח ענף מיוחד בתחום המיסוי הקרוי מחירי העברה (transfer pricing) הבודק האם המחירים בעיסקאות שבין הצדדים הקשורים הושפעו משיקולי מס או לא.

גם דיני המכס מודעים לנושא זה ופיתחו הוראות וכללים ספציפיים. בסדרת מאמרים נעמוד על ענייני מכס אלו.

עם הצטרפותה לארגון הסחר העולמי (WTO) אימצה ישראל את ההסכם בדבר ישום סעיף VII להסכם הכללי (GATT) בדבר תעריפים וסחר 1994. הסכם זה הביא לשינוי משמעותי ביותר בדיני המכס, אשר בא לידי ביטוי בשינוי שיטת הערכת הטובין שהייתה נהוגה בישראל עד סוף שנות התשעים.

ככלל, טובין המיובאים לישראל מוערכים לצרכי מכס בהתאם לקבוע בפקודת המכס. כיום, ערך הטובין מחושב על פי ערך העסקה, ובמצב רגיל מדובר ב המחיר ששולם בפועל או שאמור להיות משולם בפועל, תמורת הטובין בשעת מכירתם ליצוא אל ארץ היבוא.

פקודת המכס קובעת כי ערך העסקה יתקבל רק לאחר עמידתו של היבואן בתנאים מסוימים. אחד התנאים החשובים והמשמעותיים ביותר הינו התנאי הקובע כי ערך העסקה יתקבל רק אם בין המוכר והקונה אין יחסים מיוחדים.

תנאי זה הינו משמעותי ביותר במצב בו המוכר והקונה הינם חברות קשורות. יחסי מוכר – קונה ייחשבו ליחסים מיוחדים כאשר, בין היתר אחד מהצדדים הוא בעלים, בעל שליטה או מחזיק ב- 5 אחוזים ומעלה ממניות ההצבעה או מהמניות בכל אחד מהם, או שאחד מהצדדים שולט במישרין או בעקיפין בשני או שניהם נשלטים במישרין או בעקיפין בידי גוף/אדם שלישי.

בשל העובדה שתשלום מסי היבוא (מכס, מס קניה, מע"מ ועוד) נקבע לפי ערך העסקה, הרי שככל שערך העסקה יותר גבוה כך תשלום המכס יותר גבוה. כפועל יוצא, חברות קשורות מנסות לקבוע את מחירי ההעברה ביניהן, באופן שיקטין, מצד אחד, את החבות במסי יבוא, אך יהיה עדין קביל על רשויות המכס המיובאות.

כנקודת פתיחה חשוב לציין כי עצם העובדה שמדובר בין צדדים שיש ביניהם יחסים מיוחדים לך תשמש, כשלעצמה, יסוד לפסילת קבילותו של ערך העסקה. ואולם יהיה צורך לבחון האם היחסים המיוחדים השפיעו על המחיר או לא. אם לאור המידע שמסר היבואן או כל גורם אחר, יהיה לרשות המכס יסוד סביר להניח שהקשר השפיע על המחיר, תודיע על עמדתה זו ליבואן, וליבואן תינתן שהות סבירה להגיב על כך.

חשוב לציין כי אין כוונה לכך שתתבצע בדיקה של הנסיבות בכל המקרים בהם קיים קשר בין הקונה והמוכר. הבדיקה האמורה תידרש רק במקרה של ספק לגבי קבילותו של המחיר. במקרים בהם אין רשות המכס מטילה ספק בקבילותו של המחיר, יש לקבלו בלא לבקש מידע נוסף מהיבואן. לדוגמא, ייתכן שרשות המכס כבר בדקה בעבר את טיב הקשר, או שמצוי בידיה מידע מפורט הנוגע לקונה ולמוכר, וכתוצאה מבדיקת הקשר או המידע האמורים כבר הוסר הספק בדבר השפעת הקשר על המחיר.

ברשימה הבאה נדון בשאלה המהותית: כיצד ניתן לקבוע שהיחסים המיוחדים לא השפיעו על המחיר בין המוכר לקונה.