על קו התפר - יום טיול בירושלים 

 כמו בסרט רחב יריעה ומעללים מיטלטל לו המבקר בעיר הקודש, בין ישן לחדש, בין מזרח למערב, בין השטייטל היהודי של פעם לבין סמטאות שוקקות של "אלף לילה ולילה", בין כנסיות אירופיות אפופות מסתורין לבין שכונות אמנים מתהוות. לכל אלה ועוד כדאי להקדיש יום טיול מיוחד במינו, שבו תהיו השחקנים הראשיים בסרט המופלא המכונה ירושלים.

בתים וחצרות ספוגי סיפורים

רגע לפני הטיול, שבו להפסקת קפה בקפה קדוש בית קפה באווירה הכי "ירושלמית" שיש. לא לוותר על בורקס הפינוקים המיוחד, על עוגות השמרים הנהדרות ועל סחלב חם בחורף. כמה דקות משם התחילו הטיול בכיכר ספרא המחודשת, הלא היא כיכר עיריית ירושלים, שממנה אפשר להשקיף על העיר שמסביב. כדי לקבל "מבט על" על העיר שכולה זהב מומלץ לעלות לקומה השישית של בית העירייה, שבה נקודת תצפית מעולה. כעת, משהבנתם את מיקומכם, רדו ברגל אל עבר רחוב שבטי ישראל, שם מתחיל הסיור בשכונת מוסררה היפהפייה. השכונה הוגדרה במשך שנים כשכונה קשה בשל מיקומה כשכונת גבול, אך בשנים האחרונות ישבו בחינה ובקסמה המתפרץ אמנים ומבקרים היודעים להעריך את יופיים הבתולי של הבתים הערבים הישנים, את החצרות הפנימיות ואת הכנסיות הציוריות הפזורות לאורך הרחובות. אם מזג האוויר מאיר לכם פנים קחו את כל הזמן שבעולם לשוטט בין הסמטאות ולשבת בין הבתים לרגע של התבוננות והתפעמות. השכונה אמנם מוזנחת מעט, אבל בזה גם טמון סוד קסמה. כאן נוסדה תנועת הפנתרים השחורים, כאן פעלו כוחות אנרכיסטיים מרדניים שתורגמו בהמשך ליצירה, לאמנות ולמוזיקה, וכאן מקום מושבם העכשווי של בית הספר לצילום של מוסררה, של מרכז המוזיקה מן המזרח, של גלריה לאמנות המשכירה תמונות וציורים ושל סדנת הדפס מיוחדת במינה, שפועלים בה אמנים מרחבי העולם. ברוב המוסדות האמנותיים הללו תוכלו לבקר ולהתרשם עמוקות מפרץ היצירתיות שהניבה השכונה. מומלץ לסייר לאורך הבתים והכנסיות שברחוב שבטי ישראל, לבקר בסדנת ההדפס שברחוב הנביאים ולרדת אל עבר רחוב הע"ח , לעבר מרכז האמנות. אל תהססו ללכת לאיבוד בין הסמטאות השקטות של "נתן הנביא" ו"חולדה הנביאה". כצידה לדרך מומלץ להצטייד בספרו של דוד קרויאנקר "רחוב הנביאים, שכונת החבשים ושכונת מוסררה", שיעניק לכם הסברים מעמיקים יותר על השכונה.

נזירות סודיות ומוזיאון לאמנות

חזרה משם אל רחוב שבטי ישראל, פאתי שכונת מאה שערים. פלסו את דרככם בין המוני הילדים והאברכים הממהרים תמיד והיכנסו לרגע של שלווה לכנסייה הרומנית, המוסתרת על-ידי עצים. הכנסייה המשובצת זהב כמו נלקחה מפסגת הר בכפר רומני נידח. הנזירות החביבות יקבלו אתכם בסבר פנים יפות ומזמין וישמחו לקבל מכם תרומה צנועה תמורת הביקור.

לתוספת קורטוב הכרחי של אמנות והיסטוריה לסיור המשיכו אל מוזאון על קו התפר, הנמצא במרחק של דקות ספורות. זה מוזיאון חברתי לאמנות עכשווית, שנבנה על יסודות בית תורג'מן ושימש בעבר כעמדה צבאית-ישראלית מול מעבר מנדלבאום, שהיה המעבר היחיד בין שני חלקי ירושלים עד מלחמת ששת הימים. לאחר סיור במוזאון עלו אל גג המוזאון לתצפית שנייה באותו יום. החושפת מראות שרק עיר מרתקת כמו ירושלים יכולה לחשוף.

מהורהרים לבטח תצאו משם וייתכן שאפילו רעבים. המקום שבו מומלץ לסעוד לסיכום יום מזהיר שכזה חבוי אמנם מהעין, אבל נמצא במרחק הליכה משם. מעדניית הס היא בדיוק מה שבטנכם תבקש לאחר שיטוט של יום, ומרסל הס, "שוקרוטר" שוויצרי ובעליה של המעדנייה, הוא בהחלט טיפוס שכדאי לכם להכיר. ב"הס" מגישים מגוון משובח במיוחד של נקניקיות תוצרת בית, ש"הר הס" מכין על-פי מתכון סודי וכשר שעובר במשפחתו זה דורות.

מלבד נקניקיות מופלאות מגיש הס גם "שוקרוט" : כרוב, נקניק מעושן, פלפל אנגלי, יין לבן ובירה המתבשלים יחד במשך 24 שעות. אם יורד גשם או שלג בחוץ, שבו לכם בנחת על אחד השולחנות והתענגו על ארוחה דשנה כאילו אתם נופשים בכפר אירופי, אבל אם השמש מזמינה אתכם לליטוף של קרניים נעימות, הכי כדאי להצטייד בצמד נקניקיות בלחמנייה, בצ'יפס ובכרוב כבוש ולאכול אותם באחת הפינות הנסתרות והמרגשות של ירושלים - חצר סרגיי הצמודה למעדנייה.

לרעיונות מקוריים נוספים למה לעשות בשעות הפנאי... ביום שישי בבוקר, ביום חופש (עם או בלי הילדים) ועוד כנסו ל- www.hagitevron.com