הרבה דיו נשפכה במתן הסברים על מירוץ הסמכויות. אני לא אעשה כן, אלא אביא בפניכם תיאוריה שאומרת שמירוץ הסמכויות מביא להגדלת מספר הגירושים בישראל (בין יהודים), ולכן הוא מזיק ומסוכן.
מה זה מירוץ הסמכויות
עבור יהודים בישראל המונח "מירוץ סמכויות" משמעו תחרות על הדיון בתיק שלכם, שמתקיימת בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה. על פי החוק לשתי הערכאות המשפטיות סמכות מקבילה לדון במרבית הנושאים שמעניינים אתכם, כמו חלוקת הרכוש, מזונות ומשמורת (במאמר זה לא אתייחס לסמכויות היחודיות של בית הדין הרבני, ובמיוחד המסכות למתן גט). הערכאה שבה הוגש התיק בפעם הראשונה היא זו שנעשית לבעלת הסמכות לדון. לשאלה איזו ערכאה תדון יש השלכה על התוצאות. מכיון שכך, נולד הצורך (או הצורך הנחזה) לרוץ מהר ו- "לתפוס" סמכות. מכאן מקור המונח "מירוץ סמכויות".
מהם כללי מירוץ הסמכויות
למירוץ ארבעה כללים שקבע בג"ץ:
1. הערכאה הראשונה אליה ניגש אחד מבני הזוג היא זו שקונה סמכות לדון בתיק.
2. הערכאות לא יכולות לקבל החלטה באשר לסמכות של עצמן (ערכאה לא יכולה להזדרז ולקבל החלטה שהיא בעלת הסמכות).
3. לאחר שערכאה אחת החלה לדון השניה לא תדון, למעט ב- "מקרים מיוחדים וחריגים". ההגדרה נתונה לפרשנות.
4. אי הסכמה בין שתי הערכאות על תוצאת הדיון איננה "מקרה מיוחד וחריג".
מה עדיף - בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה
גברים בדרך כלל רצים לבית הדין הרבני. הדעה הרווחת היא שעדיף לגברים להתדיין בבית הדין הרבני שכן הדין העברי (החל בבית הדין) מייטיב עם הגבר. נשים בדרך כלל רצות לבית המשפט לענייני משפחה, כיון שמקובל לחשוב שבית המשפט סבור שלילדים טוב יותר עם אימותיהם. מכל מקום, חשוב להדגיש שמה שמקובל אינו תמיד נכון. זה לא חד משמעי ולא ברור מראש. כל מקרה לגופו.
מה הנזקים האפשריים של המירוץ
נזקים איומים. שלא יהיה ספק. בייחוד לילדים, ובכך אני רוצה להתרכז.המחקרים מוכיחים שלא עצם הגירושין הם הגורמים נזק מתמשך לילדים אלא דווקא עוצמת המאבק בין ההורים וכמה זמן הוא נמשך.
הנוסחה: מאבק בין ההורים = נזק לילדים.
מאבק מר ומתמשך = נזק מר ומתמשך.
נצייר כאן את התסריט הרגיל והשגרתי ביותר:
גירושין בצל מירוץ הסמכויות
מערכה* ראשונה - מחשבה על גירושין:
דני, בעל ואב לשני ילדים קטנים, מתחיל לחשוב על גירושין. המצב לא טוב כבר מזמן. דני מייד נכנס ללחץ. מה יהיה אם גם דנה אשתו החלה לחשוב על גירושין? הרי גם היא מודעת לעובדה שהיחסים ביניהם על הפנים כבר מזמן. דני, שיודע על מירוץ הסמכויות, קובע מהר פגישה עם עורך דין, רק להתייעצות בינתיים. לחץ הזמן שפתאום נכפה עליו - רק מעצם העובדה שעלתה במוחו מחשבה! - מונע ממנו חשיבה צלולה ושיקול דעת. דני מרגיש צורך להחליט, ומהר.
מערכה שניה - ההתייעצות אצל עורך הדין:
דני קובע פגישת התייעצות. עורך הדין מסביר לו שאם הוא רוצה להתגרש עליו לנוע מהר כדי לתפוס את הערכאה הנכונה לו. במקרה הזה, בית הדין הרבני. עורך הדין שואל האם להתחיל לעבוד על כתב התביעה. דני מחליט לחכות עוד קצת, להחליט ביישוב הדעת. עוד לא החלטתי, הוא אומר לעורך הדין.
בעקבות מריבה סוערת עם דנה, דני לא מתאפק וזורק לה שהוא כבר מזמן חושב על פרידה. הנה, החתול יצא מהשק. דנה בשוק. היא לא חשבה שהמצב טוב, אבל גירושין לא עלו בדעתה.
עכשיו גם דנה לחוצה. בעצת חברתה הטובה היא רצה למחרת היום לעורך דין עליו המליצה החברה. החברה, גרושה מזה שנתיים, מסבירה לדנה שעליה לתפוס את בית המשפט לענייני משפחה, שם פוסקים מזונות גבוהים יותר ולשם כך עליה להגיש את כתב התביעה ראשונה.
עכשיו שני בני הזוג כבר בלחץ אטומי עד כדי כך שהם מפחדים לשוחח זה עם זה.
מערכה שלישית - מישהו נשבר קודם:
שני בני הזוג מפחדים לדבר בנושא הגירושין. כל אחד חשוד בשני שהוא מבשל משהו. שניהם מסתירים את ההתייעצות שקיימו עם עורכי הדין כדי לא לזרז את הצד השני. המתח מגביר את המריבות ביניהם.
אחרי עוד כמה מריבות סוערות לצד חומות של שתיקה בעניין הגורילה שעומדת בחדר (הלו? הפרידה, כאילו?), דנה נשברת ומגישה את התביעה. דנה מצדיקה את זה בכך שהיא אומרת לעצמה שזה לא בשבילה, זה בשביל הילדים. היא חייבת לדאוג להם למזונות מספיקים. יש להם עוד הרבה שנים לסמוך על אבא שלהם שיאכיל אותם.
מרגע זה - גם אם היה סיכוי ליישר ביניהם את ההדורים או לפחות לגמור יפה בהליך גישור, הסיכוי הזה מתחיל בצניחה חופשית לכיוון הרצפה. עכשיו דני ודנה מצויים במאבק משפטי.
מערכה רביעית - דני מקבל את כתב התביעה:
העתק מכתב התביעה של דנה, שהוגש לבית המשפט לענייני משפחה, מגיע לידי דני. וכתבי תביעה מעצם טיבם, למי שלא יודע, מדברים בשפה מוחלטת, תוקפנית, שפה של עמדות. אני יודעת, כתבתי כמה מאות כאלה.
דני קורא את כתב התביעה במשרדו וחוטף את האטרף. זו לא האשה עמה חייתי חמש עשרה שנה, הוא אומר לעצמו. עורך הדין השתלט לה על הנשמה. אין עם מי לדבר. מייד נוצרת דינמיקה חדשה: דני זועם ועוין. הוא רואה שחור. הוא רוצה לנקום. תיכף נכנסת בדלת השנאה.
מערכה חמישית - הגשת כתב הגנה:
דני מכין עם עורך הדין שלו כתב הגנה עוד יותר תוקפני מזה של דנה; דני חטף מכה רצינית לאגו. עורך הדין של דני מסביר לו שזה לא מה שהוא חושב, ככה כותבים כתב הגנה, והסכום המצחיק של המזונות זה רק בשביל עמדת הפתיחה במשא ומתן. ככה זה, הוא אומר לו.
מערכה ששית - סוף לא שמח:
אז הנה, בלי שהתכוונו, ומעצם העובדה שהחוק כפה על דני ודנה לפעול בצל סיכון, בני הזוג המסכנים שלנו מצאו את עצמם באמצע שדה קרב. יותר מדי דיו מרה כבר נשפכה ביניהם, ואי אפשר להחזירה אל הקסת.
*הערה: זה לא סתם שנקטתי במילה "מערכה", שהרי המלחמה מורכבת מהרבה כאלה, הלא כן?
האם עורכי הדין נוטלים חלק באשמה
לא תמיד. אולי אפילו לא לרוב. נכון שיש בשוק כמה כרישים צמאי דם (ושכר הטרחה שלהם בהתאם), אולם אני חושבת שמרבית עורכי הדין שעוסקים בדיני משפחה אין להם רוע בליבם והם אפילו היו שמחים להעביר לגישור תיק שנראה להם מתאים. אבל כשבאים לקוחות כמו דני, הם חייבים לתת את העצה הזו, שלמירוץ הסמכויות יש השלכות. ואז הלקוחות פועלים מפחד. לא משיקול דעת.לולא הפחד שמטיל מירוץ הסמכויות - המלחמה הייתה מחכה הרבה יותר זמן.
ועוד משהו: יחד עם זה שאני לא מטילה אשמה רבה לפתחם של עורכי הדין, יש משהו שכן מפריע לי, ומאד:
העברית, רבותי, העברית
רבים עורכי דין שמשתמשים בשפה שמלבה את האש.
אני לא רוצה לתת במה לעורכי דין מתלהמים אבל הנה פנינת לשון אחת שראיתי באתר של מישהו כזה:
"ובמאבק הגירושין האמרה 'בתחבולות תעשה לך מלחמה' תקפה שבעתיים."
ישנם אתרים לא מעטים שמשתמשים במילים כמו טקטיקה ואסטרטגיה, וביטויים כמו 'להכריע את גורל התביעה'. מילים אלה מייצרות אווירה של מלחמה. ואנשים ששוקלים גירושים, ונכנסים לרשת כדי להתחיל לראות מה עושים, נשאבים לתוך האווירה העויינת והתוקפנית, לפעמים אפילו בלי לשים לב. ומכיון שהם ממילא במצב חרדתי ופגיע, הם מושפעים בקלות.
אז נכון, דני לא חיפש ברשת מעצבת פנים אלא עורך דין לענייני גירושין, אבל מכאן ועד ליצור אווירת מלחמה מהרגע הראשון - הדרך עוד ארוכה. אז ברשת, מהרגע הראשון, המילים הללו זורקות אותם - מייד! - לעולם חדש ומפחיד, עולם של שדה קרב, עם ריח של נפאלם על הבוקר (זה מתוך הסרט האלמותי "מאש", בו הגיבור מתרווח בכיף ונאנח כמה הוא אוהב את הריח של אבק השריפה על הבוקר) .
אז נסכם - מדוע מירוץ הסמכויות מגביר את הסיכוי לגירושין
בשל קיומו של מירוץ הסמכויות, השאלה מי יגיע ראשון לבית המשפט היא בעלת השלכות תוצאתיות. השלכות בכסף (כמו מזונות). ברכוש (כמו מדור ספציפי). מחובתם של עורכי הדין להסביר זאת. התוצאה הבלתי נמנעת היא שהמערכת מעודדת פתיחה בהליכים משפטיים. המערכת מודיעה לאזרח: לחכות זה מסוכן.
התוצאה של העידוד היא פתיחה במאבק מוקדם מדי. וגם, וזה הכי גרוע, פתיחה במאבק שניתן היה למנעו. אילו רק היה עוד זמן, אילו רק לא היה סיכון בלחכות.
מי עוד משלם את מחירו של מירוץ הסמכויות
אמרנו שבני הזוג משלמים מחיר בכך שכמעט ואין דרך חזרה מהלהבות. אבל את העיקר עוד לא אמרנו.
הילדים הם הנפגעים העיקריים. זוכרים את הנוסחה שהבאתי למעלה? ילדים שחווים מאבק בין ההורים הם ילדים שחווים טראומה? שלא יהיה ספק. ראיתי הרבה כאלה. ושעה בשבוע עם אדם זר שמשלמים לו 400 ש"ח עבור זמנו (קוראים לזה פסיכולוג ילדים) לא יכול לתקן את הנזק. ילדים צריכים הורים מתפקדים והורות מתפקדת. לא פחות.
ויש עוד נפגעים. כולנו. מלומדים (למשל אריאל רוזן צבי- מי שרוצה אסמכתה שיכתוב לי) גורסים, כי מירוץ הסמכויות משמעו ניסיון להשיג יתרון אישי על חשבון המשפחה כולה.שימו לב: לא משנה מי רץ, עצם הריצה מקלקלת לכולם.
ואני מרחיבה ואומרת, מירוץ הסמכויות ותוצאותיו מטמיע בילדי המאבק כללי התנהלות לא אפקטיביים בפתרון סכסוכים.
ילדים אלה (שליש מהזוגות מתגרשים, לחצי מהם ילדים קטינים שחיים עימם, וחלק נכבד מקבוצה זו מתגרש תוך מאבק. תעשו את החשבון), מביאים עימם שיטות ניהול סכסוכים בלתי בריאות ובלתי אפקטיביות לכלל מערכות היחסים במדינה.
ילדים שרואים את הוריהם נאבקים מרות - ייאבקו מרות גם הם, בכל סכסוך ובכל מערכת יחסים, לא רק בזוגיות. או שיפעלו בדיוק הפוך (שזה אותו דבר לא בריא), יימנעו מכל מאבק ותמיד יברחו ממערכת היחסים רגע אחד לפני העימות.
כלומר, ואני מאד משוכנעת בכך: מירוץ הסמכויות מעמיד דור צאצאים שמאמין שסכסוכים אי אפשר לפתור.
אפשר לברוח או לרצוח (התרגום החופשי שלי לביטוי באנגלית, fight or flight), אך אי אפשר לפתור ולהמשיך במערכת היחסים, כל מערכת יחסים: זוגית, חברית, עסקית, הכל.
מערכת יחסים שמתגלע בה סכסוך - זהו, דינה נחרץ להתפרק.
ואני שואלת אתכם: האם זה מה שאנחנו מאחלים לחברה שלנו? (שימו לב כמה סכסוכים יש היום, ותתחילו להכפיל בטור גיאומטרי).
האם יש סיכון בללכת לגישור
אז מה עושים
עושים כל מאמץ ללכת לגישור שמקנה כלים ומסוגלות אישית להמנע משנאה, ומיישב את הסכסוך גם כשהמצב הרגשי קשה. עושים כל מאמץ.
ולשאלה האם יש סיכון בללכת לגישור?
כן. חד משמעית. ואל תאמינו למי שאומר שאין סיכון. מירוץ הסמכויות לא עוצר מלכת וגם אין מכשיר משפטי שיכול לעצור אותו. החוק לא משתנה בשביל אף אחד.
ראיתי ברשת עורכי דין שמבטיחים שהם יכולים לעצור את מירוץ הסמכויות ועל כך אני אומרת: במדינה שלנו יש זכות חוקתית לכל אדם ללכת לבית משפט, אז איך אפשר בהסכם למנוע זאת ממנו? זה נוגד את ערכי היסוד של המדינה.
אז מהם הסיכונים?
ראשית, יש סיכון בעובדה שבמהלך הגישור מתגלות עובדות וטענות של הצדדים שלא היו ידועות קודם לכן. אם צד אחד מאד רוצה לאסוף עובדות אלה ואחר כך לרוץ עם זה לבית משפט - יש לשער שהוא יצליח. נכון שתקנות הגישור אוסרות על כל משתתפי הגישור לעשות שימוש כזה בכל עובדה שהתגלתה במהלך הגישור, אבל מתגשר לא הגון שנורא רוצה יצפצף, ואז לך תגיש בקשות לצווי מניעה...
שנית, יש סיכון בכך שלפעמים אנשים מנצלים את הגישור למטרות נסתרות ומשתתפים בו בחוסר תום לב. למשל, כדי להרוויח זמן ולהביא את בן הזוג לחשוב שהוא מסכים להשתתף בתהליך.
שלישית, בגישור בין בני זוג שיש ביניהם פערי כוחות משמעותיים קיים סיכון שהתוצאה המוסכמת לא תהיה לגמרי הוגנת ולכן פחות אפקטיבית לטווח הארוך. מגשרים אמורים להיות ערים למקרים כאלה ולהפסיק את הגישור, אבל מי אמר שהם תמיד יזהו את זה ויפסיקו את הגישור? (ואפשר לחשוב שבין עורכי דין אין פערי כוחות..)
אתרי גישור רבים מטאטאים תחת השטיח את העובדה שבכל הליך גישור יש סיכון. לי אין שום כוונה להסתיר זאת מכם.
אז מה עושים בכל זאת כשהאפשרויות הן גישור או מאבק
עושים כל מאמץ לקחת את הסיכון וללכת לגישור. כן, נכון, בצל הסיכון.
כי בכל דבר בחיים יש סיכונים. הרי גם בתביעה יש סיכונים, ומעבר לסיכול שבהפסד התיק, הסיכון שבגרימת נזק עצום לילדים הוא כמעט וודאי.
ואם אתם מוכנים לקחת סיכונים במלחמות - לא שווה לקחת סיכון להמנע ממלחמה כדי לחסוך סבל מעצמכם ומילדיכם?
מילותיי לסיכום
אל תתנו למערכת החוקים במדינה שלנו (הפרדה בין דת ומדינה - לצערי לא אצלנו) להרוס לכם ולילדיכם את החיים.
מהמשחק הזה המנעו. במירוץ הסמכויות תשבו בצד.
לקריאת מאמרים רבים נוספים, אתם מוזמנים לאתר: בית ועוד בית
מגשרת, מאמנת ועורכת דין.
בעלים של בית ועוד בית, שיטת גירושין ייחודית וחדשנית לזוגות עם ילדים, המשלבת גישור לגירושין (עד להסכם הגירושין), אימון אישי לצמיחה והדרכה הורית.
