נסיון ההתישבות הראשון:
בשנת1927 הוקם הישוב "מגדל עדר" שהיה בגוש עציון בעת החדשה.
את היישוב הקימו יהודים חרדים (חברה בשם "זיכרון דוד") ומתיישביו הראשונים היו תימנים משכונת צריפים בירושלים.
שמו של היישוב נקבע על פי הפסוק: "ויסע ישראל ויט אהלה מהלאה למגדל-עדר".
המתיישבים עזבו את המקום בעקבות מאורעות תרפ"ט ב-1929 .
נסיון ההתישבות השני:
ב-1932 רכשה חברת "אל ההר" בראשות איש העסקים החרדי שמואל צבי הולצמן אדמות מערבים באיזור ובכללן את אדמות "מגדל עדר".
מטרתם היתה להקים ישובים יהודיים שיתפרנסו מחקלאות ונופש. הישוב כפר עציון נקרא על שמו של שמואל צבי הולצמן (הולץ בגרמנית = עץ ).
המתיישבים עזבו את המקום בעקבות מאורעות תרצ"ו ב-1936.
נסיון ההתישבות השלישי:
ב-1943 הקימו חברי "קבוצת אברהם" (ע"ש הרב אברהם יצחק הכהן קוק) את קיבוץ כפר עציון.
באותו נסיון קמו באיזור גם הקיבוצים משואות יצחק(1945),עין צורים (1946) ורבדים (1947).
למעשה, גוש עציון קם כגוש התיישבותי מדרום לירושלים על-מנת להגן עליה מדרום.
בזמן מלחמת השחרור הטילו הערבים מצור על יישובי הגוש וניתקו את דרכי האספקה אליהם.
אל המתיישבים נשלחו שיירות תגבור ובינהן:
שיירת העשרה(11/12/47 - הותקפה ע"י מארב בדרך מירושלים לגוש, בהתקפה נהרגו עשרה מאנשי השיירה.)
שיירת נבי דניאל(27/3/48 - שיירה גדולה שיצאה מירושלים במטרה להעביר אספקה לגוש עציון. בחזרתה לירושלים נתקלה השיירה במארב ובקרב נפלו 14 לוחמים וכ-40 נפצעו.)
מחלקת הל"ה(אור ל- 16/1/48 מחלקה של 35 לוחמים שנשלחה לסייע לגוש עציון הנצור, המחלקה התגלתה בדרכה על ידי ערבים מהכפר צוריף, כותרה על ידי המוני ערבים מהסביבה וכל לוחמיה נפלו בקרב שנמשך כל היום.)
העליה האחרונה שמזכותה אנו כאן עכשיו:
ביום כ"ח באייר תשכ"ז (7.6.1967), במלחמת ששת-הימים, אדמות גוש-עציון חזרו לידנו יחד עם ירושלים, חברון ובית-לחם.
ביום כ"ב באלול תשכ"ז (27.9.1967), שבו בני כפר-עציון לביתם שבגוש עציון.
19 שנה עמד גוש-עציון בחורבנו.
19 שנה שמרו בני כפר-עציון על קשר חברתי ביניהם ועל קשר עין ולב עם ביתם בגוש עציון.
גושי - הפורטל של גוש עציון
