למעט עבירות שהעונש עליהן לא עולה על 3 חודשים – כל עבירה נחשבת ל"עבירה בת מעצר". לשוטר אסור לעצור חשוד ללא צו של שופט, אם הוא יודע שהעונש על עבירה שביצע נמוך מ-3 חודשים.
חשד סביר
חשד סביר הוא חשד ששוטרים אחרים לא יכולים להפריך. אין זה מספיק שהשוטר שעצר את החשוד האמין, על-בסיס הידיעות שיש בידיו, שהוא אכן ביצע את אותה עבירה פלילית - גם שוטרים אחרים חייבים להאמין בכך.
שוטר יוכל לעצור חשוד כשמתקיימים התנאים הנ"ל, ובנוסף לכך גם אחד מן התנאים הבאים:
1. חשד לביצוע עבירות גדולות כגון: רצח.
2. קיימת סיבה סבירה שהחשוד לא יופיע להליכי חקירה
3. שחרור החשוד ללא מעצר מעמיד בסיכון את בטחונו של אדם, בטחון הציבור או בטחון המדינה.
4. יש סיבה לחשוב שאם לא יעצר, החשוד עלול לגרום לשיבוש מהלכי משפט, העלמת רכוש, השפעה על עדים או פגיעה בראיות.
5. החשוד הפר את תנאי ערבותו (מספיק שהשוטר יחשוב שתנאי זה מתקיים).
6. אי מעצר החשוד יוביל לסיכון שלום הציבור/סיכון שלומו של אדם ספציפי.
7. החשוד אינו נענה לדרישותיו של השוטר,לדוגמה: שוטר דרש פרטי זהות מהחשוד – מה שמוגדר כעיכוב, אך סירוב לדרישה זו להוביל למעצר.
שחרור חשוד תוך 24 שעות ממועד מעצרו הוא תנאי הכרחי במעצר על-ידי שוטר. כדי להאריך מעצר, יש להביא את החשוד בפני שופט לפני תום 24 השעות, אך הקצין הממונה על החקירה רשאי להאריך את מעצרו של חשוד ב-24 שעות נוספות, אם מצא כי יש לבצע פעולת חקירה דחופה אשר מונעת הבאתו בפני שופט תוך 24 שעות ממעצרו.
מאת: עו"ד פלילי שרון נהרי
