מחלת פרקינסון - לפי ההבנות של הרפואה החדשה

הקדמה

מאמר זה מבוסס בעיקר על הממצאים המפתיעים של ד"ר האמר, אשר גילה ופיתח את "הרפואה החדשה". מידע רב נוסף על הרפואה החדשה ניתן למצוא במאמרים אחרים של המחבר באתר זה ובאתרים אחרים. במאמר זה משולבים גם ידע והבנות ממקורות אחרים והוא מפרט את הגורמים להתפתחות מחלת פרקינסון וכן המלצות לדרכי ריפוי טבעיות.

מטרתו של המאמר היא להביא מידע חדש ומבט חדש על מחלה זו הנחשבת לחשוכת מרפא, ולהראות שקיימת אפשרות להבריא גם ממחלה זו.

מהי הרפואה החדשה?

הרפואה החדשה, או בשמה המלא - הרפואה הגרמנית החדשה (German New Medicine ובקיצור GNM) היא גישה רפואית הוליסטית המראה בצורה מדעית הניתנת להוכחה את הקשר שבין טראומות או קונפליקטים רגשיים ואחרים לבין התפתחותן של מחלות בגוף.

ה-GNM מציגה מודל שלם, העומד בכל קריטריון רפואי ומדעי, שמסביר את הגורמים להתפתחותן של מחלות בכלל ומחלות הסרטן בפרט, את הסיבות לתהליכי המחלה כפי שהם מתפתחים באופן טבעי, את דרכי הריפוי של הטבע וכן את הידע, ההבנות והאמצעים הדרושים להתערבות בתהליכים הטבעיים כדי למנוע סכנת חיים ולהביא לאחוזי ריפוי מכסימליים.

ה-GNM התגלתה ופותחה ע"י ד"ר האמר מגרמניה בעיקר בשנים 1978-81 לאחר שהתגלה סרטן בגופו של ד"ר האמר עצמו. מאז ממשיך ד"ר האמר לחקור ולפתח את הנושא ויש לו כיום תעוד של יותר מ-40,000 מקרים טיפוליים, עם שיעורי הצלחה של 92-98% בריפוי מחלות סרטן, ללא שימוש בכימותרפיה והקרנות ובד"כ גם ללא שימוש בניתוחים.

ה-GNM מבוססת על 5 חוקים ביולוגיים טבעיים שהתגלו ע"י ד"ר האמר ונמצא שהם תקפים למעשה לגבי כל המחלות ולא רק לגבי סרטן. התגליות של הרפואה החדשה מראות שכל תהליכי המחלה נשלטים ומבוקרים ע"י המוח לפי תוכניות ביולוגיות מוטבעות מראש אשר מופעלות כתוצאה מטראומה, שוק או קונפליקט כלשהו.

הרפואה החדשה יודעת כיום ברמת דיוק גבוהה איזה סוג טראומה או קונפליקט גורם לכל סוג של מחלה, כולל ההבדלים בהופעת המחלות בין גבר לאישה, בין ימניים לשמאליים, בין אישה בגיל הפריון לאישה אחרי המנופאוזה ועוד.

מהי מחלת פרקינסון?

לפי הרפואה המקובלת זוהי מחלה ניוונית של המוח ומערכת העצבים, המתקדמת בהדרגה ומתאפיינת בהפרעות מוטוריות טיפוסיות. המחלה מופיעה בד"כ אחרי גיל 40, אך היא יכולה להופיע גם בגילים צעירים יותר.

הסימפטומים העיקריים האופייניים למחלה הם האטה וירידה ‏בכושר התנועה, נוקשות שרירים, רעד בלתי רצוני בזמן מנוחה ובזמני לחץ ועייפות, הפרעות בשיווי המשקל וחוסר יציבות בהליכה.

הסימפטום הראשון והבולט ביותר הוא רעד של כף יד אחת, המתפשט בהדרגה לרגל באותו צד של הגוף ואח"כ בהדרגה גם ליד והרגל בצידו השני של הגוף. סימפטום נוסף המופיע במקרים רבים הוא שהפנים נראים חסרי הבעה.

מהם הגורמים להתפתחותה של מחלת פרקינסון לפי הרפואה הרגילה?

לרפואה הרגילה ישנן השערות ותיאוריות שונות, אך אין עדיין תשובה ברורה לשאלה זו.

ידוע כיום שאצל חולי פרקינסון מהסוג שנקרא מחלת פרקינסון ראשונית, יש מחסור בהפרשת דופאמין במוח. המחסור בדופאמין נגרם כתוצאה מתמותת תאים של החומר השחור במוח אשר מייצרים את הדופאמין, אך לא ידוע מה גורם לתמותה של תאים אלה.

התיאוריות השונות כוללות את הגורמים הבאים (אשר אף אחד מהם עדיין לא הוכח בוודאות כגורם למחלה):

רעלנים עצביים, ובעיקר רדיקלים חופשיים
מתכות כבדות, כגון מנגן, אלומיניום, ברזל
בעיה בכבד הפוגעת בתהליכי הטיהור מרעלים
גנטיקה

במחלת פרקינסון שניונית רואים הפרעה בפעולת הדופאמין בגנגליון הבסיס. הגורם השכיח ביותר להפרעה זו הם סמים אנטי-פסיכוטיים החוסמים את הקולטנים לדופאמין.

מה גורם להתפתחותה של מחלת פרקינסון לפי הרפואה החדשה?

הגורמים למחלת פרקינסון דומים לגורמים למחלות ניוון עצבים אחרות הפוגעות בתפקוד המוטורי כגון טרשת נפוצה ו-ALS.

גורמים אלה הן בד"כ טראומות או קונפליקטים שמתבטאים בתחושות כגון:

"אני תקוע, לא מסוגל לברוח"

"אני לא מסוגל לצאת מזה"

"אני לא מסוגל להימלט"

"אני לא מסוגל להחזיק את זה"

"אני לא מסוגל להגן על עצמי"

וכו'.

במחלת פרקינסון הטראומה או הקונפליקט שגרם לבעיה הם בד"כ פחות עוצמתיים מאלה הגורמים לטרשת נפוצה או ALS.

הרפואה החדשה מראה שאופיו של הקונפליקט/טראומה מכתיב איזה שרירים ייפגעו. הסימפטום הבולט ביותר במחלת פרקינסון הן הרעידות בידיים, ולפי הרפואה החדשה שרירי הידיים או הזרועות נפגעים כאשר אנחנו חווים מצב שמתפרש אצלנו במודע או שלא במודע כמצב טראומטי או בעייתי מאד בו אנחנו לא מסוגלים להחזיק במשהו (פיזית או פיגורטיבית).

להלן מספר דוגמאות:

"לא הצלחתי לשמור על הכסף שסוף סוף היה לי".

"לא הצלחתי להחזיק את חברתי האהובה שתישאר אתי"

"לא הצלחתי להחזיק את העסק"

"לא הצלחתי להחזיק את הבן שישאר בבית"

"לא הצלחתי למנוע ממנו לעשות זאת"

"לא הייתי מסוגל להגן על עצמי"

שרירי הרגליים נפגעים כאשר הקונפליקט מתבטא אצלנו בצורה כגון:

"מרגיש לכוד" (דימוי של כסא גלגלים), מרגיש כלוא, מרגיש כבול, מרגיש תקוע, לא מסוגל לעמוד בקצב, לא מסוגל לעקוב אחרי הדברים (או אחרי המדריך), לא מסוגל לטפס (לדוגמא: לא קידמו אותי בתפקיד).

הערות:

אחת הטראומות הנפוצות היא הטראומה של האבחון, כאשר הרופא אומר לנבדק: "יש לך פרקינסון והסימפטומים עלולים להתפשט גם לאיברים נוספים". אם הנבדק מאמין לרופא, או אם הוא מכיר מישהו החולה במחלה זו, או שמע על כך בעבר, מודפס באותו רגע במוחו (גם בתת-מודע) מעין תכנות האומר לאותו אדם שהוא הולך להיות מוגבל עם ידיים רועדות (או להיות נכה, לא עצמאי וכו'). אבחון כזה עלול להתקבל כטראומה נוספת המחריפה את המחלה ועושה את תהליך הריפוי לקשה יותר (גם אם האבחון היה שגוי). הטראומה של האבחון מהווה כנראה גורם משמעותי במצבם של אחוז ניכר מהחולים.
טראומה נוספת עלולה לקרות כאשר הסימפטומים של המחלה נמשכים זמן רב והחולה נכנס לחרדה מעצם המחשבה שהוא לא יוכל לתפקד בעתיד, או שמצפה לו סבל ממושך, או שמותו קרוב וכו'.
יתכנו מצבים בהם מצטרף גם קונפליקט/טראומה של ירידת ערך עצמי בקשר לתנועתיות (כגון: "לא הצלחתי לברוח", "לא מסוגל להגן על עצמי"), ובמקרים רבים מתפתח קונפליקט של ירידת ערך עצמי כתוצאה מהסימפטומים של מחלת פרקינסון והמוגבלויות המתלוות אליהם לעתים.

תהליכים פיזיולוגיים:

הטראומה/קונפליקט גורמים לשיתוק זמני של השרירים הרלוונטיים.

באותו זמן נפגע גם אזור מסויים במוח, בהתאם לסוג הקונפליקט (ניתן לראות זאת בצילום CT של המוח). האזור שנפגע במוח הוא בד"כ בחלק הקדמי של המרכז המוטורי (שנמצא בקליפת המוח) ב- paracentral gyrus (שמאל או ימין).

במקביל תהיה במקרים רבים פגיעה גם באזור מסויים בתוך החלק במוח שנקרא "המדולה של הקורטקס", השולט על תהליך שיקום השרירים.

כאשר נעלמת הטראומה או נפתר הקונפליקט מתחיל תהליך הריפוי.

כפי שהפגיעה המקורית הופיעה בו-זמנית במוח ובעצבים (ולפעמים גם בשרירים), כך גם תהליך הריפוי נעשה במקביל.

במוח עצמו נוצרת בשלב הראשון של הריפוי בצקת באותו אזור שנפגע. בצקת זו חיונית לריפוי האזור הפגוע במוח, אך בשלב הראשון היא עלולה להחריף באופן זמני את שיתוק השרירים.

במקביל מתחיל תהליך שיקום של העצבים שנפגעו.

תהליכי הריפוי ממשיכים כל עוד לא מופיעה השפעה של משהו המהווה טריגר שמפעיל מחדש את מעגל המחלה וגורם לעצירה של תהליכי הריפוי, או אפילו להחמרה במצב.

כאשר תהליכי הריפוי מתקדמים ללא הפרעה, קורית בשיא שלב הריפוי תופעה המוכרת ברפואה במחלות שונות בשם "משבר הריפוי": המוח מייצר סיגנל חזק וקצר של מערכת העצבים הסימפתטית, אשר מטרתו היא לסלק את הבצקת החוצה מהמוח ע"י כיווץ כלי הדם. משבר הריפוי מתבטא בד"כ בהחרפה רבה ומרוכזת לזמן קצר של כל תסמיני המחלה, כולל אפשרות להתקף אפילפטי.

ההתקף מתבטא בד"כ בעיקר באותם שרירים שנפגעו מהטראומה, ותפקידו הוא לסתור את השיתוק ע"י תנועתיות מכסימלית. רעידות ידיים חזקות אצל חולה פרקינסון הן סימן בולט לכך שהגוף שואף ומנסה לחזור למצב נורמלי.

אם תוך כדי תהליך הריפוי לא תהיה הישנות של השפעת הטראומה/קונפליקט - יחזרו השרירים בהדרגה לתפקוד תקין.

אדם שלא מבין את התהליך עלול להיבהל ולהירתע מהעוויתות, הרעידות או חולשת השרירים. זה מרפה את ידיו (פיזית ופיגורטיבית) וגורם להשפעת הקונפליקט לחזור. כך נוצר מעגל קסמים של ניסיון ריפוי והישנות השפעת הטראומה.

תהליך חוזר ונשנה זה יוצר פגיעה מצטברת ברקמת השריר ובתאי המוח, מה שגורם להחרפה הדרגתית בסימפטומים.

קצב התפתחות המחלה תלוי בכמות ועוצמת המצבים המהווים טריגרים להפעלת השפעת הקונפליקט/טראומה המקוריים. ככל שהחולה מוצא עצמו יותר במצבים כאלה וככל שהם עוצמתיים יותר - תתפתח המחלה מהר יותר ובצורה חריפה יותר.

מצד שני, הימנעות ממצבים אלה עשויה להביא לעצירה מוחלטת של המחלה ועם טיפול נכון אף לריפוי.

כאשר הטראומה קשורה גם לירידת ערך עצמי יש בהתחלה אובדן של תאים בשרירים המשורטטים (סוג הטראומה יכתיב איזה שרירים ייפגעו). בשלב הריפוי מתחיל שיקום השרירים, שכולל גדילת יתר של תאי שריר אשר מטרתה לעשות את השרירים חזקים יותר ממה שהיו לפני הטראומה.

מחלת פרקינסון היא למעשה ביטוי למצב המכונה "ריפוי תלוי" או "קונפליקט תלוי". זהו מצב בו מתחיל תהליך ריפוי המגיע לשלב מתקדם בו מופיעות רעידות השרירים, ואז יש נסיגה בגלל השפעה מחודשת של הקונפליקט או השפעתם של טריגרים המפעילים את אותו דפוס שיצר הקונפליקט המקורי. לאחר מכן מתחדש שוב תהליך הריפוי ושוב יש נסיגה וחו"ח.

אבחונים רפואיים:

יש קושי רב לאבחן בוודאות מחלה זו בשלביה הראשוניים מאחר והאבחון הרפואי נעשה בעיקר לפי הסימפטומים, ובהתחלה הם לא תמיד ברורים מספיק.

בשנים האחרונות ניתן להגיע לאבחון מדוייק יותר בעזרת שיטת הדמיה של הרפואה הגרעינית המאפשרת לראות אם אכן קיימת פגיעה במרכז המוטורי שבמוח.

סימפטומים:

הרפואה החדשה עושה הבדלה ברורה בין הסימפטומים הקשורים לשלב בו החולה נמצא תחת השפעה אקטיבית של הקונפליקט לבין אלה המופיעים בשלב הריפוי. במחלות ניוון שרירים לא תמיד קל לעשות הבדלה זו, מאחר שחולשת השרירים עלולה להחריף לפעמים גם בתחילתו של שלב הריפוי. לכן חשוב להעזר בסימנים נוספים:

כאשר חולה נמצא תחת השפעה אקטיבית של הקונפליקט/טראומה, ישנה באותו זמן השפעה דומיננטית של מערכת העצבים הסימפתטית. זה עשוי להתבטא בחוסר שקט פנימי, חרדות, תחושה של סטרס, חוסר תיאבון, קשיי הירדמות או שינה לא טובה וכן קור יותר מהרגיל בכפות הידיים ו/או הרגליים.

הערה: ההשפעה האקטיבית של הקונפליקט עלולה להתעורר מחדש בכל מצב המאפשר לטריגרים שונים להפעיל מחדש את מעגל המחלה.

בשלב הריפוי יש השפעה דומיננטית של מערכת העצבים הפאראסימפתטית. זה מתבטא בצורות שונות כמו תחושה של הקלה, תיאבון טוב, שינה טובה, עייפות רבה, אין קור יותר מהרגיל בכפות הידיים או הרגליים.

סימפטומים התחלתיים: רעד קל או טלטול של יד אחת גם במצב מנוחה, רטט קל באצבעות של יד אחת, חוסר תנועה ביד בזמן הליכה,דיבור מגומגם, חלוש ולא ברור. פעולות רגילות כמו: רחצה, גילוח, אכילה, עלולות להתארך יותר מהרגיל.

סימפטומים אפשריים נוספים בהמשך התפתחות המחלה:

כפי שהוסבר למעלה, מחלת פרקינסון היא ביטוי למצב של "ריפוי תלוי" או "קונפליקט תלוי", ולכן קשה במקרים רבים להפריד בין הסימפטומים של שלבי המחלה השונים, כי ישנן כל הזמן התנדנדויות בין ריפוי לנסיגה וחו"ח.

הערה: במחלת פרקינסון הרעד בידיים מופיע בעיקר במצב מנוחה, אך לא בשינה. אדם שידיו רועדות במצבי פעולה שונים ואינן רועדות בזמן מנוחה, סביר להניח שאינו חולה במחלת פרקינסון.

המלצות טיפוליות:

כללי:

תזונה:
ההמלצות כאן הן כלליות בלבד והן לא בהכרח מתאימות לכל המקרים. חשוב להתאים את התזונה באופן אישי לכל חולה:

תוספי תזונה:
בכל מקרה חשובה התאמה אישית לצרכים הספציפיים של כל חולה.

מומלץ לעשות בדיקה לגלות אם יש חוסרים בויטמינים ומינרלים שונים בגופו של החולה.

במקרים רבים יש צורך באחד או יותר מהתוספים שלהלן:

בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם מטפל מנוסה.

טיפול בעזרת ביו-מגנטים:

כאשר משתמשים במגנטים בצורה נכונה הם משפרים את תהליכי חילוף החומרים בגוף, מאיצים הוצאת רעלים מהתאים, מעלים את לחץ החמצן בתאים, מפחיתים את רמת החומציות בגוף, מפחיתים מצבי דלקת ומשככים כאבים. לפעמים מורגש שיפור אפילו תוך מספר ימים. מחקרים הראו שביו-מגנטים גם עוזרים לחדש ולשקם עצבים פגועים. לטיפול נכון חשוב להשתמש בביו-מגנטים טיפוליים, "חד-קוטביים", בעלי עוצמה חזקה. שימוש במגנטים "רב-קוטביים" עלול לגרום לנזק. לטיפול במחלת פרקינסון מומלץ להשתמש בערכת מטפלים שלמה הנקראת Wellness Kit.

טיפול בעזרת הילינג:

טיפול זה עשוי להיות לעזר רב כחלק מהטיפול הכולל. ההילינג עשוי לעזור גם ברמה הפיזית וגם ברמה הנפשית והרגשית.

קרינות אלקטרו-מגנטיות:

המלצות נוספות:

לסיכום:

המפתח לריפוי הוא ניטרול ההשפעה של הטראומה או הקונפליקט שגרמו למחלה מלכתחילה ו/או ניטרול השפעותיהם של אותם דברים המהווים טריגרים שמפעילים מחדש את מעגל המחלה והופכים אותה למחלה כרונית. לשם כך יש הכרח לגלות מה היה הקונפליקט המקורי או לפחות מהם אותם טריגרים שמעוררים את מעגל המחלה כל פעם מחדש.

היחידי שיכול באמת להביא לריפוי מלא של החולה - הוא החולה עצמו, וזאת ע"י אמונה, כוח רצון, נחישות, לימוד והבנת המחלה, נכונות להתמודד עם הגורמים הרגשיים, קבלה עצמית, נכונות לקבל עזרה מאחרים ועוד.

תפקידו של המטפל הוא להעביר ידע, לכוון, לייעץ, לתמוך, לחזק, לעזור באבחון ולתת למטופל את מירב הכלים הדרושים לו כדי להחלים.

לשם החלמה מלאה חיוני הוא שהמטופל יאמין ביכולתו להתרפא, יכיר ויבין את גורמי המחלה ואת תהליך התפתחותה, ויהיה נחוש בהחלטתו להבריא, תוך ידיעת הקשיים הצפויים בדרך.

מאמר זה מוגש כמידע בלבד וההמלצות שבו אינן מהוות התוויות רפואיות. בכל מקרה יש להיוועץ ברופא מוסמך.

הכותב: עידן סער

briut1@gmail.com

מרצה ומטפל ברפואה משלימה. תואר ראשון ברפואה טבעית מטעם ה- University of Natural Medicine, סנטה-פה, ארה"ב. תרמוגרפר מוסמך מטעם ה- ACCT (American College for Clinical Thermology) בארה"ב. בוגר הסמינרים של הרפואה החדשה (GNM) בקנדה. מידע על הרפואה החדשה, הרצאות וקורסים: www.healthychoice21.com