החזקת תכנים פדופילים במחשב – עבירה פלילית חמורה
סעיף 214 (ב3) לחוק העונשין התשל"ז – 1977, קובע:
המחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, דינו – מאסר שנה; לעניין סעיף קטן זה, "מחזיק" – למעט המחזיק באקראי ובתום לב.
העבירה של החזקת חומרים פדופילים מתקיימת בדרך כלל באמצעות המחשב ובעידן האינטרנט, המדובר בעבירה שקל לבצעה נוכח החומרים הפדופילים האינסופיים אשר ניתן למצוא ברשת.
באמצעות העבירה של איסור החזקת חומרים פדופילים מבקש המחוקק להילחם בתופעת הפדופיליה, שכן, ההנחה היא , שהקהל הגולש לאתרי אינטרנט המפרסמים פרסום תועבה הוא זה שמפרה את תופעת הפדופיליה וניצול מיני של קטינים.
פסקי הדין שניתנו בעבירה זו מלמדים את החומרה הרבה שמייחסים בתי המשפט למחזיקים חומר פדופילי במחשב.
אמנם, כאשר אדם אשר מחזיק חומרים פדופילים במחשבו הוא לא פוגע ומנצל באופן ישיר את הקטינים, אולם התנהגות זו תורמת לעידוד התופעה באופן עקיף ומכאן חומרתה היתרה של העבירה.
כך למשל, בת"פ 5174/06 הודה נאשם שהחזיק במחשב שבדירתו סרטונים ותמונות המתעדים מעשי תועבה מיניים כלפי קטינים. בנוסף, החזיק הנאשם אלפי קבצי מחשב שמכילים סרטונים ותמונות וכן תקליטורים עם חומר תועבה דומה.
כל החומרים שנתפסו הורדו על ידי הנאשם בהזדמנויות שונות מאתרי אינטרנט שונים.
הנאשם טען כי העבירה של החזקת פרסום תועבה פוגעת בזכותו לפרטיות ולצנעת חייו, אולם בית המפשט דוחה את טענתו וקובע כי ההגנה על שלום הקטינים ושלמות גופם גוברת על זכות הפרטיות.
בית המשפט גוזר על הנאשם 5 חודשי מאסר בפועל, 7 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 5000 ש"ח.
במקרה אחר, הודה נאשם בהחזקת 60 סרטים בהם ניתן לראות קטינים מקיימים יחסי מין אשר הוריד מאתרי אינטרנט שונים למחשב.
שירות המבחן המליץ על אי הרשעתו של הנאשם ובית המשפט קיבל את ההמלצה ונמנע מהרשעה.
המדינה ערערה לבית המשפט המחוזי נגד אי ההרשעה בטענה כי המדובר במלחמה בינלאומית וכי במקרה זה, חשיפת הנאשם התבצעה באמצעות פניה של האינטרפול אשר עקב אחר הנאשם שגלש באתרים עם תכנים פדופילים. בנוסף נטען, כי אין במקרה נסיבות יוצאות דופן המצדיקות את אי הרשעת הנאשם.
בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, ביטל את אי ההרשעה והרשיע את הנאשם אשר פנה לבית המשפט העליון (רע"פ 3890/09) שהותיר את ההרשעה על כנה.
לסיכום: החזקת חומרים פדופילים הינה עבירה חמורה, למרות שהמדובר בעבירה מסוג עוון, שהעונש הקבוע לצידה הוא עונש מאסר בין 3 חודשים ל- 3 שנים.
ייחודה של העבירה, בכך שהיא יכולה להתבצע בביתו של האדם, בחדרי חדריו, אולם זרועותיו של החוק הפלילי עשויות להגיע גם אל המקום הפרטי ביותר.
החזקת חומרי תועבה נתפסת כ"שיתוף פעולה" עם תעשיית הפדופיליה ועל כן מומלץ לפנות באופן מיידי לעו"ד המתמחה בתחום הפלילי.
עורכת דין פלילית שולמית קהלת-אורן מנחם בגין 48, מגדלי אביב, תל אביב טל. 03-5373410, פקס. 03-5373412, נייד: 052-4604346 http://www.plili.org.il