כוחו של התת-מודע 

נוכחתי לדעת כמה הוא חזק ובעל השפעה עצומה על החיים.
למעשה הוא זה שמכתיב, מראה לנו את הדרך.
פעם, חשבתי שאפשר להתעלם ממנו, אם אינו נראה, משמע אינו קיים.
 נוסחה כמו "אינו נראה, משמע הוא קיים" מתאימה מאד להגדרת התת-מודע.
אנסה להבהיר למה אני מתכוונת.
המורה שלי, ארנו דז'ארדן, אמר לנו פעם, כי עומדים לרשותנו, במקרה הטוב ביותר, רק 20% מהמודעות שלנו.
80% הנותרים נשארים באפלה, נסתרים מאיתנו במחסני תת המודע האישי והקולקטיבי שלנו.
עלינו להשתחרר מכבלי העבר, ולתרגל נוכחות בהווה, עם מודע חלקי זה בלבד." 20% אלה יספיקו לכם אם תעשו את העבודה כמו שצריך".
בסופו של דבר המטרה היא להגיע למודעות מלאה אחת, מודעות האחד, בה לא מדובר באחוזים כל שהם.
כמובן שנושא זה הינו ענק ונושק לכל תחומי החיים, אפשר אפילו לומר כי התת-מודע מכיל בתוכו את הידע כולו, החל מהעולם התת-אטומי כפי שמתארת אותו הפיזיקה המודרנית, ועד לעולם התופעות הנראה כפי שאנחנו מכירים אותו, דרך העולם העדין והאתרי של מחשבות, רגשות וכוונות.

אני רוצה להתייחס לנושא מנקודת מבט אנושית
תת- מודע פנימי, תת-מודע חיצוני

תת-מודע פנימי:
הכוונה לסך-כל זיכרונות,תשוקות, דעות, אמונות, רגשות, עמדות ודימויים ששמורים במחסן התת-קרקעי של הכרתנו.
שמורים שם כי למדנו במשך החיים להסתיר ולהדחיק אותם כדי לאפשר לעצמנו לשרוד.

בתת ההכרה נמצא חומר רב ועשיר שעשוי לסכן אותנו, כך לפחות אנחנו מרגישים, באם יעלה על פני השטח.
חומר זה קשור לעבר שלנו, אחורה בזמן עד נקודת ההתעברות ברחם אימנו.
בנוסף קיים מאגר עשיר ואין סופי של ידע ואינפורמציה שאינם קשורים לחיינו האישיים, אלא לתקופות חיים שונות הנקראות גם גלגולי חיים, למצבי תודעה גבוהים, לארכיטיפים קולקטיביים ועוד.
תת הכרה זה הינו בעל כוח עצום מפני שאינו מודע, והוא יכול לפעול באופן עצמאי ועיוור ללא ידיעתנו, להוביל אותנו באף ולגרום לנו להאמין שאכן אנחנו יודעים מה אנחנו עושים, או לחילופין לגרום לנו להרגיש חוסר אונים וייאוש.
תת ההכרה יכול לגרום לנו לשחזר שוב ושוב מצבים אותם אנחנו נקראים לפתור, ומהם אנחנו בורחים באמצעות דפוסים מכאניים, מחשבתיים רגשיים והתנהגותיים חוזרים ונשנים, דפוסים אשר מחזיקים אותנו בכלא הפנימי.
עבודה על העלאת דפוסים אלה למודעות ידועה כעבודת מודעות אישית וגם כעבודה פסיכולוגית או פסיכותרפיה על כל היבטיה.

תת-מודע חיצוני:
הכוונה לסך-כל אירועים המתרחשים בחיינו, והיוצרים את נסיבות חיינו האישיים, המשפחתיים, חברתיים, לאומיים, גלובליים.
היסטוריה אישית, היסטוריה בריאותית, תעסוקתית, קשרים עם אנשים, את מי אנחנו פוגשים, הארץ בה אנחנו חיים, טרגדיות, מלחמות, מחלות, ועוד.
כל אלה הינם מסרים חיצוניים מתת המודע שלנו, כלומר אירועי חיים שמתרחשים אצלי בלבד ולא אצל האחר.
יש כמובן מסרים קולקטיביים המגיעים מהתחום הקולקטיב, כמו אסונות טבע, מלחמות ועוד.
זה חיצוני כי זה קורה, זה נופל עלי כמציאות, עובדה שאין עליה עוררין.
אפילו מי הוא השכן הנוראי שגר בקומה שלי, או הנהג האלים שמנסה לעקוף אותי על הכביש, כל אלה מסרים של תת המודע החיצוני.
זה מגיע מתת המודע שלי, לא בצורה של רגש, תחושה או מחשבה פנימיים, אלא כאירוע חיים, כמציאות חיצונית עובדתית.
כל מה שאני זקוקה ללמוד כדי להתפתח מושלך מתת המודע שלי החוצה.
משפטו של סוואמי פרז'ננפד מסכם זאת כך: "כל מה שקורה לך קורה כי אתה הוא זה שמשכת אותו לחייך". או "כל מה שמגיע אליך מגיע כאתגר וכהזדמנות".
כל הכתוב לעיל מתבסס על חוק המשיכה והדחיה The law of attraction and repulsion .
מה שנשאר לי לעשות, זה לפענח את המסרים האלה, כדי ללמוד מהם על עצמי, כדי לגדול ולצמוח, כדי לעבור תהליך של נפרדות-ייחודיות ולהיות מי שנועדתי להיות.
גם כשקשה, גם כשבלתי נסבל, אכזרי, בלתי מובן, טיפשי, הזוי... תמיד, תמיד יש מסר להבין על עצמי.