מזונות ילדים 

אחד העניינים העיקריים הנתונים במחלוקת בין בני זוג אשר מחליטים להתגרש הינו נושא מזונות הילדים הקטינים וזאת לאור העובדה שמדובר בעול כלכלי בדמות תשלומים חודשיים גבוהים הנמשכים עד הגיעו של הילד ו/או הילדים לבגרות. לגבי גיל הבגרות המדובר, נציין כי מדובר עד גיל 21, כאשר החיוב העיקרי הינו עד גיל 18, אולם לעיתים האב מחוייב אף יותר מגיל 21 זאת בתנאים מסוימים כדוגמת אב בעל אמצעים רבים שילדיו אינם יכולים לכלכל עצמם מעבר לגיל האמור מסיבות שונות, נושא זה הינו מורכב מתנאים רבים ואין זה המקום שנתייחס אליו בהרחבה למאמר כאן.

    

 

 

כך או כך, האב חייב לשלם את מזונות ילדיו על פי דין ומייד נבאר זאת.
ראשית, נציין כי בעניין הסמכות לדון בענייני מזונות קטינים הרי שזו נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. ברם, באופן עקרוני רשאי בית הדין הרבני יכול לדון בעניין אך לצורך כך חייבת להיות הסכמת שני הצדדים.

מי חייב במזונות הקטינים?
בהתאם לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) מזונות קטינים נקבעים ע"פ הדין האישי. במקרה של יהודים, הדין האישי שחל הוא כמובן הדין העברי, אשר מחיל עקרונית את חובת המזונות על האב, אולם כפי שיפורט להלן, הן הדין העברי והן פסיקת בתי המשפט לענייני משפחה סייגו את חבות האב, בהתאם לגיל הקטין.
מהו גובה המזונות ומה כולל החיוב במזונות?
קביעת גובה החיוב במזונות נעשית תוך כדי בחינת גורמים שונים: צרכי הקטינים, רמת וכושר ההשתכרות של ההורים, צרכים מיוחדים של הקטין ביחס לקטינים אחרים, ונתונים רלוונטיים ספציפיים אחרים. לצורך קביעת המזונות נעשית אבחנה בין קבוצות גילאים שונות:
עד גיל 6 ("קטני קטינים")- חיוב המזונות מוטל באופן אבסולוטי על האב כחיוב מדין תורה.
מגיל 6- 15, ע"פ הדין העברי, עדיין על האב מוטלת חובה בסיסית לספק לילדיו את צרכיהם ההכרחיים וזאת בהתחשב בהשתכרות בני הזוג מאחר וזהו חיוב מדרבנן מדיו צדקה, קרי פסיקת מקור החיוב נובעת מפסיקת ההלכה ולא מדין תורה ממש (נבאיר כי אמנם בהלכה היהודית אין הבדל מהותי בין החיובים מאחר ותורה שבעל-פה הנה חלק מהתורה בכתב ושנייהם נמסרו למשה בהר סיני אולם עדיין יש נפקויות באשר לגודל החיוב).
כיום כהלכה מחייבת - חיוב האב הורחב עד הגיעו של הקטין לגיל 15.

לגבי צרכיהם הבסיסיים של הקטינים - בשורה של פסקי דין נקבע כי מסגרת צרכיהם ההכרחיים של הקטינים נכללות: הוצאות מזון, ביגוד והנעלה, מדור (הכוונה לחלק יחסי מתשלום השכירות/ משכנתא והוצאות אחזקת הבית), בריאות וחינוך בסיסי (לא כולל חוגים וכיוצ"ב). בהוצאות שמעבר לצרכים ההכרחיים שפורטו לעיל, מחייב בית המשפט מ"דין צדקה" את שני ההורים, לפי יכולתו של כל אחד מן ההורים ובהתחשב בצרכים של הקטינים.
קטינים מגיל 15- 18- החיוב במלוא ההוצאות של הקטינים הינו מדין צדקה. כלומר, מוטל על שני ההורים בהתאם ליכולתם הכלכלית. כך למשל, אם משתכר האב משכורת הגבוהה בהרבה ממשכורתה של האם, האב יישא במרבית תשלום המזונות.
18- 21- עקרונית, לבית המשפט סמכות לחייב במזונות עד תום השירות הצבאי, כאשר בד"כ ובאופן כללי החיוב במזונות עומד על שליש מסכום המזונות המקורי.
האם יש חיוב מינימאלי במזונות?
בהתאם לפסיקת בית המשפט המנחה בענין המזונות, סכום המזונות המינימאלי לכל קטין, מבלי שיש צורך להוכיח זאת בראיות מפורטות, עומד על סך 1,150 ש"ח לחודש, וזאת מבלי לכלול הוצאות מדור (השתתפות יחסית בתשלום שכ"ד/ משכנתא והוצאות הבית).
אילו קטינים זכאים לתבוע מזונות?
עקרונית, כל קטין זכאי לתבוע מזונות, באמצעות האפוטרופוס שלו (בד"כ מגישה את התביעה האם אשר בחזקתה נמצא הקטין) ואין כל חשיבות לעובדה האם הוריו של הקטין נשואים זה לזו (זל"ז), באילו סוג של נשואים מדובר (דתיים או אזרחיים) וכיוצ"ב. כמו"כ, לא תישמע טענה של "גניבת זרע" כעילה לשלילת חיוב אב במזונות הקטין שנולד כתוצאה מאותה תרמית כביכול.
אילו מסמכים יש לצרף לתביעה למזונות?
באופן פשטני נציין כי שני הצדדים מחויבים לצרף 12 תלושי משכורת אחרונים וכן טופס "הרצאת פרטים בתביעה למזונות" על מנת שבית המשפט יוכל לאמוד את יכולתם הכלכלית ואת פוטנציאל ההשתכרות שלהם. מלבד זאת, על התובע את המזונות לצרף לכתב התביעה קבלות ומסמכים על הצרכים הנטענים בכתב התביעה, אולם ראוי ומחוייב המציאות כי התביעה תיערך על ידי עורכי דין מנוסים, מאחר והטענות שמועלות בתביעה הינם הבסיס למהות החיוב.
האם פסק דין בענייני מזונות הינו סופי?
פסק דין שניתן בעניין מזונות אינו פס"ד סופי ועל כן ניתן לשינוי. במקרים בהם חל שינוי נסיבות קיצוני, עקרונית ניתן לשוב ולפנות לבית המשפט הן בתביעה להגדלת מזונות ומנגד בתביעה להפחתת מזונות.
בנוסף לכל אלו, יצוין, כי כאשר מזונות הקטינים נקבעו בהסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין, באופן עקרוני הקטינים אינם מחויבים בהסכם זכאים ויכולים להגיש תביעה עצמאית למזונותיהם, מבלי שעליהם להוכיח שינוי נסיבות מהותי. אולם מאידך תביעה לשינוי נסיבות כאשר מדובר על סכום מזונות שנקבע בהסכם בין ההורים לא תתקבל על נקלה. לגבי שינוי נסיבות, יודגש כי הולדת ילד נוסף לאב, לא תמיד מביאה לשינוי בגובה המזונות עבור הילדים מנישואים ראשונים/ ממערכת יחסים קודמת והדבר תלוי בנסיבות ומכל מקום כדאי להיוועץ בכל מקרה ספציפי עם עו"ד מנוסה .

מה קורה אם האב מסרב לקיים את פסק הדין ולשלם את המזונות?
במקרה כזה, יכול הזוכה בפסק הדין לפנות למדור מזונות בלשכת ההוצל"פ ולהגיש בקשה לביצוע פסק דין מזונות שהינו ובגינו יפתח תיק הוצל"פ לבעל החייב ששונה מתיק הוצל"פ רגיל מאחר וחיובו מתחדש בכל חודש וחודש ואילו פסק דין ו/או שקים הינם קבועים בחיובם. כמו"כ, במידה והינכם זכאים לתגמול על פי הקריטריונים של הביטוח הלאומי, ניתן לגבות את המזונות או חלק מהם באמצעות לשכת הביטוח הלאומי במקום מגוריכם.