רבים נקלעים לחובות אשר אין ביכולתם לשלם בזמן. לאחר תהליך ארוך ומייגע בסופו של דבר חובות אלו מגיעים להוצאה לפועל.
אחד הדברים שנעשים כאשר תיקו של הלקוח מגיע לידי ההוצל"פ, הוא חקירת יכולת.
מהי אותה חקירת יכולת?
מטרתה של חקירת יכולת היא לבדוק האם אותו חייב באמת מסוגל לשלם את חובו, ולהכין את המצע לתשלום חובותיו לפי יכולתו. כמו כן, חקירת יכולת מתבצעת בשביל לגלות נכסים מסויים, אשר באמצעותם ניתן לפרוע את החוב.
מתי צריך להגיע אליה?
21 יום מזמן הבאת האזהרה, או לפי התאריך הכתוב בה, על החייב להתייצב לתהליך של חקירת יכולת.
אם אותו חייב הגיש בקשת תשלומים לפני שעברו 21 יום ממועד האזהרה, אין הוא חייב להתייצב.
מה יקרה למי שלא יתייצב לחקירת יכולת?
אותו חייב, אשר החליט שלא להגיע במועד לחקירת יכולת, ייחשב לבעל יכולת, אשר משתמט מהחוב שלו.
כמובן שאם סיבת החוסר התייצבות אינה תלויה בחייב, הוא אינו ייחשב משתמט מתשלום חובותיו.
במקרים קיצוניים יכול הזוכה – דורש החוב, לדרוש צו הבאה כנגד אותו חייב. הווה אומר, שלביתו של החייב יבואו שוטרים, ויעצרו אותו.
אולם, לא סתם מקרה זה הוא קיצוני ביותר, שכן לרוב מקפידים שלא לעצור אדם לפני שמימש את זכותו לעמוד בחקירת יכולת, שכן זכות זו הינה זכות יסודית, בבסיסה מונח חוק היסוד– כבודו וחירותו של האדם.
מי יהיה נוכח בחקירת יכולת?
ראש ההוצל"פ רשאי להזמין במהלך החקירה עדים, את החייב עצמו, וכמו כן, יכול אותו אחד לקיים חקירת יכולת בלי נוכחות הזוכה. אותו זוכה רשאי לבקש לבצע עוד חקירת יכולת, והפעם בנוכחותו.
המלצות:
לפני חקירת יכולת, מומלץ להקפיד על מספר דברים –
לא מומלץ לטעון שאתם לא מוכרים את דירת הפאר שלכם בגלל שערו הנמוך של הדולר.
לא מומלץ להגיע לחקירת יכולת עם תכשיטים יקרים, בנייה בציפורניים או צבע בשיער.
וכמו כן, לא מומלץ לנגיד כי מכונית הפאר בה אתם נוסעים, שייכת להורים.
כותב המאמר הוא מומחה לחקירת יכולת
